שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן שהיה חייב ללאה אמו מנה והיה לראובן בן קטן בן ארבע שנים ובשעת פטירתו צוה בצואת ש"מ בפני עדים ואמר תנו ללאה אמו המנה שאני חייב לה שהיו לחשבון כתובתה שקבלתי אותה מידה בתורת הלואה וגם תנו לה נכסיה אשר היו בידי פקדון אשר הם עתה ביד חמי ואחר שנפטר ראובן עשתה לאה הנז' קבלת עדות בפני ב"ד מכל אשר צוה בנה ראובן הנז' צואת ש"מ שלא בפני אפטרופוס להיות שעדיין לא היה אפטרופוס מנוי על היתום הנזכר ואח"כ נפטרה גם לאה הנז' יבא בנה שמעון אחיו של ר' הנז' ותבע לאפטרופוס של היתום אשר מנו ב"ד אחר כך להטפל בנכסי היתום בפני חכם אחד ואמר החכם ההוא שאין הדין מחייב לאפוטרופוס לעמוד בדין עד שיגדל הנער לפי שאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד וקטן כשלא בפניו דמי ושמעון אומר שהדין מחייבו לעמוד בדין כי כן כתב הרמב"ם ז"ל ושאר הפוסקים ורי"ו שהוא אחרון ג"כ ומעשים בכל יום שגובין בשטר צואה אפי' מיתומים קטנים לכן יורנו מלכנו הדין דין אמת:
תשובה איברא דלפי הנראה וכן הוא הא ג' דאלו ואלו דברי אלהי"ם חיים ולענין מעשה נראה לע"ד שהדין עם שמעון ואע"ג דבעלמא מורגל בפומיהו דרבנן דמצי נתבע למימר קי"ל כפלו' אע"ג דרבים חולקים בדינא דממונא ונראה לע"ד דנפקא לן מטעמא דקי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב וא"כ בנ"ד איכא פלוגתא דרבוותא שהרי מדברי הטור ח"מ סי' ק"י נר' כדברי החכם שכתב וז"ל צוה אביהם ואמר כו' עד ודוקא שצוה בשטר שכתב בכתב ידו ותנו מנה לפלו' וניכר שהוא כ"י אבל אם צוה בעדים אין נזקקין שאין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין וקטן כשלא בפניו דמי וכתב שאביו הרא"ש כ"כ אבל הטעם שאני אומר לפסוק למעשה כדברי שמעון הוא שהרי אני רואה שרב' הפוסקים בחכמ' ובמנין שפסקו הפך סברת הרא"ש והם הרמב"ם ז"ל פרק י"ב ממלוה ולוה וכמ"ש בסי' הנז' הטור ז"ל וסמ"ג מצות עשה צ"ג הסכים לסברת הרמב"ם שהרי הביא מימרא דרבא דפרק שום היתומים וע"ש ומדלא פי' ודאי הכי משמע דהיכא דצוה המורי' נזקקין לנכסיהם ומעמידין להם אפוטרופוס לטעון טענתם וכ"ש בנ"ד שכבר יש ליתום אפוטריפוס והתוס' ז"ל פר' שום היתומים כתבו וז"ל משמע דאיכא מילי דמקבלי עדות שלא בפני בע"ד ולכך נראה דהיכא דחייב מודה ממלוה ע"פ דנזקקין ויעידו עדים ששמע והודאת האב בפני ב"ד ויגבו מן היתומים החוב ע"פ העדות ולא אמרינן אין מקבלין עדות אלא בפני ב"ד כיון שהדבר ברור בלא גמגום שהודה האב דמי לנמצאת שאינה שלו עכ"ל גם הר"ן ז"ל בפרק אלמנה ניזונת הכי ס"ל: עוד כתב בשם הרמב"ן ז"ל כתב הרמב"ן דמקבלים עדים הללו בפני האפטרופא דכל עדי צואה מילי דיתמי נינהו וליכא בהו משום אין מקבלים עדות שלא בפני ב"ד עוד כתב הנמקי פר' הגוזל בתרא וז"ל אמר המחבר כתב הריטב"א בשם רבו ז"ל דהא דאמרינן דאין מקבלים עדים שלא בפני בע"ד וקטן כשלא בפניו דמי היינו בדבר שאינו ברור ויש בו חשש אבל בדבר ברור דאין בו חשש כגון דצוה אבי הקטן ואמר תנו מנה לפלו' מקבלים עדים שצוה כך ונזקקין דליכא למיחש למידי וכן לכל כיוצא בזה שהוא ברור ע"פ עדים בלי שום חשש מקבלים עדו' שלא בפני בע"ד ע"כ. ומאחר דכל הני רבוותא ס"ל דמקבלים עדות כזה מהודאת המוריש עליהם ראוי לסמוך ובפרט התוס' אשר מימיהם תמיד אני שותים והרמב"ם ז"ל גדול הפוסקים בדיני ממונות הסמ"ג הרמב"ן הר"ן הריטב"א ורבי הנמקי שהביא דבריו מי היא אשר יגמגם בדב' כזה מצורף לזה דנר' לע"ד דאע"ג דבעלמא אמרינן דיכול הנתבע למימר קי"ל כפ' ואנן טענינן ליתמי מ"מ איכא לחל' דבשלמא כשהנתבע יכול לטעון טענה זו ויזכה בה שלא מוציא ממון לעולם ניחא אבל בטענת שמא לכשיגדלו ימצא היתו' טענה לבטל הצואה בהא ודאי דהוי חששא רחוקה אין לומר קי"ל כפלו' ולכן נראה לע"ד שכן נהגו ולא חששתי להאריך עוד כי בעיני אין צורך כ"כ וסוף דבר כי דעתי היא שהדין עם שמעון וכן הייתי אני עושה מעשה אלו היה בא לידי נאם הצעיר שמואל די מדינה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |