שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קצד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כבר כתבתי לענין הדין על דרך מ"ש החכמים מה שנר' בעיני אמנם עת' לראות היעמדו דברי הח' נר"ו במ"ש וז"ל ועוד לכאורה נר' דשמעון נאמן לומר פרעתי כו' הואיל והיה יכול לשורפו ולטעון פרעתי השתא נמי כו' עד וי"ל דלדעת התוס' הוי העזה לפי שחבירו מכיר בשקרו ומגו דהעזה לא אמרינן וכ"כ הרא"ש פרק כל הנשבעין בפסקיו גבי הא דבר מנסיא כו' עד ויש לומר דמגו דלהד"מ הוי מגו דהעזה ולא אמרינן וע"ז הקשה מההיא דאמרי' בגמ' פ"ק דב"ב הקובע זמן לחברו כו' עד שאם אין עדים נאמן מגו דלהד"מ ותירץ דיש לחלק כו' ועתה אלו הדברים סתומים וחתומים ולכאור' בלתי הבנה דמאן דכר שמיה דלהד"מ בנ"ד וכ"ת שאין הכונה רק לומר דכל מידי דחבירו מכיר בשקרו הוי מגו דהעזה וה"נ א"א לומר מגו משום שחבירו מכיר בשקרו הא ודאי נר' לכאורה דלא שייך דברים אלי בנ"ד ואת"ל דהכי קאמר דאיכא למימר דאי בעי היה שורף ואז היה יכול לומר פרעתי והיה נאמן במגו דאי בעי אמר להד"מ וע"ז אומר דלא הוי מגו משום דמגו דלהד"מ הוי העזה הא ודאי נמי לאו כלום הוא דבשלמ' כשטוען טענה דלית בה העזה ובעינן למימר דלא הוי נאמן מגו דאי בעי אמ' להד"מ אז שייך למימ' אבל כשאדם טוען טענה דאית בה העזה ודאי דאמרי שפיר מגו דאי בעי אמר להד"מ ד"מ גבו פקדון אי טעין ואמר נאנסו ישבע ולא אמרינן מגו דאי בעי אמר להד"מ מטעמא דאיכא למימר האי דטעין נאנסו משום שאין חברו מכיר בשקרו וליכא העזה אבל אי הוה אמר להד"מ היה מכיר בשקרו והוי העזה א"כ ליכא מיגו אבל כשטוען טענת החזרתיך דאז חברו מכיר בשקרו אז ודאי שייך למימר נאמן במגו דלהד"מ דכי היכי דאיכא העזה בהאי איכא נמי בהאי וק"ל ועם זה ליכא הקושוית מההיא דהקובע זמן כי' כי ב' הטענות שוות וכל זה מבואר באר היטב בח"מ סימן פ"ט אלא שקשה שהרי כתב הרא"ש וז"ל והשתא ההי' דשכיר נמי הוי מגו דהעזה וי"ל דהך דפריך רבא מעיקרא לאו פירכא היא דשאני שבועת שכיר דתקנת חכמים הוא ובמגו כל דהי אוקמיה אדיניה ולפי דרכנו הל"ל דשאני שכיר דב' הטענות שוות לא שכרתיך כמו שכרתיך ונתתי לך שכרך משא"כ בפקדון אלא שנראה דמשום הכי קאמר הכי הרא"ש משום דס"ל דהיכא דליכ' עדים בע"ה נאמן בין שאמ' פרעתי הכל בין שאמר מקצת ובמקצת אין ב' הטענות שוות דאפ"ה נאמן מטעמא דאוקמיה אדינא אי נמי ס"ל להרא"ש דבשכיר טענת נתתי שכרך לא הוי העזה דשמא מתוך שטרו' בפעליו חושב שכן היא האמת ולכן אין ב' הטענו' שוות אלא דאכתי קשה לי דא"כ בנו הטור איך הניח סברת אביו ונקט כר"י דמחלק ואמר דע"כ איני נאמן בע"ה בדליכא עדים אלא בכופר הכל דב' הטענות שוות להד"מ ונתתי שכרך וצ"ע גם מ"ש או שחושבים דדינא הכי הוי דלאו כ"ע דינא גמירי אי משום הא לא איריא וכבר דחה הריב"ש טענה זו בתשובה הביאה ב"י בקוצר סי' פ"א גם במ"ש על תשובת הריטב"א יש גמגומים אלא שבעיקר כונת דברי הריטב"א אני מסכים לדעתי לכן איני חושש להאריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |