שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קפד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' וש' היו שותפים היום כמה שנים ועמד ר' בתורגמ' והיה קונה סחורות במעות ובהמתנה ושולח לשמעון בויניציאה אשר הלך ועמד שם זמן רב וגם ש' היה לוקח משם במעות והמתנ' ושולח לר' ועת' כאשר בא ש' מויניציאה ישבו השותפי' הנז' לקנות וללבן חשבונותיהם ונמצאו חייבים בתוגרמה ליהודים ותוגרמים כמות ממון וגם חייבים בויניציא כפי דברי ש' קרוב ל' אלף לבני' ור"וש ב' נמצאים היום בתוגר' ואין ידם משגת ע"פ שבועתם שיפרעו כל החובות ליהודים ותוגרמי' פה תוגרמה וכ"ש שאין להם שיפרעו גם לערלים בויניציא ועל הכל שכל מה שהיה לחנוך בנו של ר' משלו ומשל אחרים שנמצאו לידו וחייב אותם היום כלם נמצאים ליד ראובן אביו וחייב אותם לו וכן תבע חנוך לאביו לפני הח' שלהם ועמדו בדין ולפי שהח' הנז' חשש שמא קנוניא יש ביניהם גזר שישבעו האב והבן בנקיטת חפץ שאין קנוניא ביניהם על כל מה שתבע חנוך לאביו מכל מה שחייב לו וכן נשבעו האב והבן בנקיטת חפץ שאין קנוניא ביניהם מכל החוב שתבע לאביו ואח"כ הלך ר' ופייס לבנו מכ"כ נכסים מכל מה שנמצא אצלו וקבלם חנוך ובאו לידו וזכה בהם ועל כל זה ר' טוען ואומר שימכור כל מה שיש לו ע"פ שבועתו ויוציאו לו בעד מזונותיו וכל השארית יפרע חלקו ליהודים ולתוגרמים שחייבים להם מכל מה שנמצא אצלו והערלים מהלועזות יפסידו חובותם כי יותר טוב שיפסידו הערלים מהלועזות ממה שיפסידו היהודים וש' טוען ואומר לא כי רצונו לפרו' על כל פנים גם בלועזות כל החובו' של הערלים לפי ששם מקום חיותו ואם לאו תפרע אתה בתוגארמה ואני בלועזות ור' משיב ואומר אם היה משיג ידי לפרוע כלם גם אני הייתי חפץ בכך כי גם לי מקו' חיותי משם היה אמנם מה לעשות יותר טוב שנפרע ליהודים ממה שנפרע לערלים מהלועזו' ואחר זמן יזמין ה' יותר ברכה מפרנסתנו ואז נתפשר עמהם כפי השגת ידינו ולכן יורנו מורינו ורבינו מאיר עינינו מורה האמת והצדק הדין עם מי אם כדברי ר' שאומר מכיון שאין ידם משגת עפ"י שבועת' שיפרעו ליהודים ותוגרמים בראשונה והערלים יפסידו או ימתינו עד שיזמין ה' להם תוספת ברכה יותר מפרנסתם ואז יתפשרו עמהם כפי השגת ידיהם או כדברי ש' שאומר על כל פנים לחייב לראובן שותפו שיפרע גם בלועזות ואם לא יסכים ר' שיתחייב גם בלועזות מעת' גם הוא אינו פורע בתוגרמ' לשו' אדם בשום אופן בעולם ותשובתו הרמת' יהיה לנו כי עליך עינינו תלויו' ושכר זה אל שדי יריק לו ברכ' עד בלי די ושכמ"ה סדר ויהי בישורון מלך:
תשובה דין זה פשוט בהרמב"ם פ"א מהלכות מלו' ולוה והביאו הריב"ה בח"מ סי' ק"א בסופו וז"ל היו לו מטלטלין או קרקע ויש עליו חובות לגוים ואומר כל נכסיו משועבדים לגוים ואם יטלו אותם ישראל יבואו הגוים ויאסרו אותו ויהיה בשביה הורו רבותי שאין שומעין לו ואין משגיחין בו ויגבה הישראל ואם יאסירוהו גוים הרי כל ישראל מצווין לפדותו ע"כ כל זה דנתי מעצמי כאשר ה' יודע אלא שהיה עומד לפני שמא יש לחוש ולומר דאיכ' חילול ש"ש לגוים משא"כ לישר' אלא שגם לזה אני אומר דאין לחוש אלא שהדין עם ראובן שיפרעו ליהודים והטעם דדוקא בגזל הגוי יש לחוש הרבה שלא יגזלו אותם ח"ו אבל כל שהוא דרך משא ומתן מעשים בכל יום שהסוחרים גוים גם ביניהם אובדים נכסיהם ואינ' יכולים לפרוע וא"כ דל מהכא טעם זה גם אין ש' יכול לומר רוצה אני לקדש ש"ש לפרוע לערלים או לתוגרמים דכיון שמן הדין הנכסים משועבדים ליהודים אין לו רשות לש' לקדש ש"ש בנכסים שלהם ק"ש בשלו אם יש לו ודמי זה למ"ש מהר"ם ז"ל והביאו הטור ח"מ סוף סי' קפ"ג וז"ל ראובן שלח לשמעון שיקנה לו בגד מגוי בהקפה וכשהגיע זמן הפרעון נתן ראובן לשמעון המעות ונמצא שהמוכר שכחש צריך שמעון להחזיר לר' כו' עד גם ואינו יכול לומר אני רוצה לקדש ש"ש ולהשיבם דבשלו יכול לקדש לא בשל אחרים הכא נמי בנ"ד כיון שאלו הנכסים משועבדים ליהודים אין שמעון יכול לומר שירצה לקדש ש"ש בשל אחרים אינו כן אלא שירא שישימו אותם בבית כלא כבר כתבתי שעם כל זה חייבים לפרוע לבעלי חובים ישראל שאין להם להציל עצמם בממון אחרים ואם יאסרו אותם הב"ח הנם בכל המו ישראל גם במה שפרע ראובן לחנוך בנו כו' הכל כמו שבא בשאלה הדבר פשוט שמה שעש' עשה ואין שמעון יכול לתפוס על ראובן כי בשביל שהיה בנו עשה דאפשר שלא היה חייב לו או שלא היה החוב כל כך הא ודאי אין כאן טענה כלל וכי מפני שהוא בנו של ראובן היה לו להפסיד וכיון שהיה ביד ראובן מנכסי השותפות כדי לפרוע נאמן וכמ"ש הרא"ש ז"ל בתשובה הביאה בנו ח"מ סי' מ"ג וז"ל ומה שטוענת אלמנת ראובן בעלי ובעלך נתנו לו כך וכך כו' עד כיון שאלמנ' ראובן מחזקת בנכסים תשבע שהי' כדבריה ותטול אותם המעות במגו דאי בעי אמרה נתתי לך חלקך גם בנ"ד איכא מגו דאי בעי אמר נאבדו או יש לך כנגדם כ"ש שכל זה בעיני מותר שמאחר שהם שותפים והאמינו זה לזה וזה לזה דאל"כ איך נאמן ר' על החובות מאחרים שעשה ואיך נאמן ש' על החובות שאו' שחייב הוא ודילמא קנוניא עש' אלא על אמונתם הם חיים והדיין שהשביע לר' ולבנו ישר כחו שהסי' עקשות פה כן דעתי וחתמתי שמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |