שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קפג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קפג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הנז' להיות זה כמה ימי' ושנים נשאלתי על כיוצא בזה לכן לא ראיתי להאריך כאן אלא אכתיב הרמזים לבד ודרך כלל אני אומר שאם שלמה נשא ונתן באלו המעות שהם יותר על החוב של השר והם קרן השותפים סתם אלא שעתה שלמה אומר כן שהריוח הוא לעצמו פשיטא ופשיט' לכ"ע שכל מה שהרויח בהם הריוח שוה לכולם וליכא מאן דפליג בזה אבל אם יאמר שלמה שהוא זקפם עליו במלוה לאחריותו ולעצמו נשא ונתן בהם נר' בעיני שיש בזה ג' מחלוקות אחד שאפי' שיביא עדים שכן עשה דלא מהני ליה ב' מי שאומר שהוא נאמן לומר שכך עשה שזקפם עליו במלוה:

ג' מי שאומר שצריך לישבע על כך שזקפם עליו במלוה מתחלה ואז יהיה נאמן גם כי שם אמרתי שאפשר שאין כאן רק שני דעות ומ"מ כך נראה לי וא"כ כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אם היה שלמה זה מוחזק היה נאמן לפחות בשבועתו שישבע שתכף שנעשו מעו' זקפם עליו במלוה ושל עצמו נשא ונתן בהם ואעפ"י שנר' שבזה משים עצמו רשע וקי"ל אין אדם נאמן לשים עצמו רשע מ"מ כבר יש מי שאומר דליפט' עצמו ממון משים אדם עצמו רשע עוד יש מי שאומר שאינו נקרא רשע עד כאן: ולענין האינטיריש איני יודע מה אומר ומה אשיב כי רע עלי המעשה לראות דברי השואל שאומר ששמעון פורע ליתומים שלקח מהם מעות להסתחר וזה א"א שאם הוא רבית קצוצה כך וכך לשנה או לחדש אפי' ליתומים קטנים בני יומם אסור ואם הם אבק רבית שהרא"ש ורוב הפוסקי' מתירין ליתומים גם בזה אין שלמה חייב פשיטא ואם היה שעשו באיזה צד משא ומתן דרך התר גם בזה איני רואה דרך לחייב לשלמה דא"כ אינו נקרא אינטיריש גם לומר שיהיו המעות של שלמה כל כך זמן ביד שמעון כמו שהיו של ש' ביד שלמה איני רואה לומר כן דהיינו הלוני ואלוך דהוי ג"כ אסור באופן שאיני רואה מקום לחייב בזה לשלמה ועל מה שבא בשאלה הזאת שהשותפין טוענין לענות מחוב השר כבר כתבתי בשאלה הב' כי לדעתי חייב שלמה בכל ההפסד שבא לשותפין מחמת עכובו המעות בידו וכ"ש הבא מחמת שנוי ששינה לשלוח לויניציאה כו' ועל מה ששאל השואל אם הליכת שלמה בראגוזה היא במקום ויניציאה לחיובי' הכתובים בשטר כו' נר' בעיני לעניין השבועה אם הדברים כן בלי תוספת ומגרעת כמו שבא בשאלה ושלמה נקרא עובר והטעם ברור כי יש לנו לילך אחר כונת הנשבע והמשביע וכיון ששניהם כונו שלא יתעכבו הסחורות ושלא ימשך הרבית אינו עולה על הדעת שנאמר דדוקא כשילך לויניציאה הוא שלא יעכב אמנם באמצע הדרך יעכב הא ודאי ליתא וא"כ אחר שנשבע שלמה לשלוח הריטראטו עם הקודם שזה א' מן התנאים א"כ הדבר ברור שאם לא קיים שעבר ויש בכאן פיו ולבו שוים גם ההליכה להוצאותיו כבר נז' למעלה שלא ליטול אפי' פרוטה כדי לתת לשלוחו שלמה וידו על התחתונה כנ"ל אין צריך לחזור הדברים עד כאן ועל מה ששאל השואל אם יתן הדין להאמינו לשלמה בשבוע' אחר שעבר כמה פעמים על שבועות שעשה עם השותפים ולא קיים גם בזה היה כדי להאריך ואני אקצר ואעלי' תחלה אני אומר שידוע שמי שהוא חשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל אבל צריך תנאים א' שיהיה חשוד ע"פ שני עדים שיעידו שעבר על השבועה שנית שיהיה חשוד שעבר על שבועה שהיא מן התור' ג' כשנשבע הוציא שבועה לשקר מפיו אבל הנשבע לעשות דבר ולא עשה אינו נקרא חשוד כדי שבשביל זה יהיה פסול לעדות ולשבועה כן הוא דעת רש"י והרי"ף והרמ"ה ואעפ"י שר"ת והרא"ש חולקים ע"ז אנו אין לנו כח לעשות מעשה כנגד אלו הראשונים הנז' שהם עמודי התורה עוד צריך כדי שיטול שכנגדו שיהיה זה שכנגדו טוען ודאי כך וכך וישבע על טענתו אז יתחיי' החשוד במה שתובעים ממנו וזה ג"כ בתנאי שהשבו' שנתחיי' עתה הנתבע בב"ד בשעת התביעה היא מן התורה אז אמרי' מחוייב לישבע ואינו יכול לישבע מפני שהוא חשוד או מטעם אחר שכנגדו נשבע ונוטל אבל אם השבוע' שנתחייב עת' בשע' התביע' בב"ד אינ' שבוע' מן התו' פטו' ולא אמרי' ביה מחויי' שבוע' ואינו יכו' לשב' שכנגדו ישבע ונוטל וע"כ נר' שאין תועל' במה שנפסק הדין שלא יהיה שלמה נאמ' בשבועתו מפני שרחוק הוא לומר שימצא בו כל אלו התנאים הנז' ע"כ ועל מה ששואל השואל שיש תנאי ביניהם שבחזרת שלמה מן ראגוזה כו' עד מחוייבים השותפים להביא כל החשבון כו' לסוגרם בבית א' ויחזיקו השותפין מפתח א' ושלמה מפתח אחר בזה נר' בעיני הדבר פשוט שעל ב"ד שבמקומם היה מוטל לחייבו להכריחו לעשות כן ואם עבר על שבועתו ויש עדים ע"ז פשיטא שאין דנין אותו במוחזק שלא יהיה חוטא נשכר ולדעתי לא נפיק זה מדין גזלן דתרי לאוי נינהו חד לא תעשוק לרעך ולא תגזול וכתב הרב בעל החינוך וז"ל כל שיש אצלו תביעת ממון מענין והוא דוחה אותו מחמת אלמות שיש בו או כל צד רמאות נקרא עושק וא"כ זה שיש ממון של השותפים בידו ויש לו שבועה להביאו בתוך בית א' עם כל נכסי החברים ומצד רמאות שיש בו מעכב הכל ועובר על שבועתו בכל יום שמעכב והיה יכו' לקיי' שבועתו ולא קיים נקרא עושק ועובר א"כ פשי' ופשיטא שאין דנין אותו כמוחזק כל הדברים שכתבתי הן בהנחת שדברי השאל' כנים ואין בהם ספק ולשלמה אני אומר שישא עיניו למרום ויראה מה למעלה עין רואה כו' וכל מעשה בני אדם בספר נכתבים וידע כי הזהובים זבובים דלא נשאר כי אם תשובה ומעשים טובים ועל כן ישוב אל ה' ויפתחו לו שערי רחמים וכן יעשה לכל ישראל נה"צ שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון