שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קפ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הד' ג"כ אני אומר כי אין בטענת שלמה ממש על החשבון שנתן ש' כי לא בענין ממון לבד מצינו כיוצא בזה כמו שאבאר בס"ד אלא גם באסור ערוה החמור' מצינו שאדם א' אומר דבר פ' ואח"כ סות' דבריו הראשונים ואם נותן אמתלא' לדבריו למה אמר כן תחלה אנו מאמינין אותו כדאשכחן פ"ב דכתובו' האש' שאמר' טמא' אני ואח"כ אמר' טהור' אני אינ' נאמנ' ואם נתנ' אמתלא' לדברי' נאמנת וז"ל ספ' התרומ' אשה שאמר' טמאה אני ואח"כ אמר' לא כי טהור' אני אינ' נאמנת לומר תחל' הייתי מכחשת אלא צריך הבעל לפרוש ממנה עד שתספור ז' נקיים ותטבול אבל אם נתנה אמתלאה לדבריה שאמרה סבור' הייתי להיות נדה אבל עתה בדקתי עצמי ומצאתי שמחמת מכה או חבור' באה אלי הדם או חול' הייתי ולא הייתי יכול' לסבול תשמיש או דברים אחרים כיוצא באלה נאמנת ומותרת מיד וכ"כ המרדכי בשם א"ז ע"כ דהשתא ומה בדבר אסור כרת כשנותן אמתל' נאמן בענין ממון הקל כגון זה שנותן טעם מספיק למה אמר כן פשיטא ופשיטא שהוא נאמן ואין לשותפים ולא לשלמ' תביע' עליו כלל אחר הראות טענותיו בפני סוחרים שהם טענות ישרות כמו שנר' בעיני אך אמנם לפי שאפשר לאומר שיאמר דממונא מאסורא לא ילפינן ראיתי להביא ראי' מענין ממון בדין מעמד שלשתם אם נתרצה הלו' או הנפקד ליתן למקבל ואח"כ אמר עיינתי בחשבוני ולא היה לי ליתן כלום וטעיתי במה שהודתי נאמן ואפי' דאיכא פלוגתא דרבוותא אימת אמרי' נאמן ואימת אמרינן לא מהימן היינו דוק' התם משום דמעמד שלשתן הוי כמו קנין והי' לו לאדם קודם שיתחייב בקנין לדקדק בחשבונו טובא משום הכי חייב אבל בנ"ד כ"ע מודו ודאי שיכול לחזור ולטעון אפי' שיסתור דבריו הראשונים וכתב הרשב"א בתשוב' התובע מחברו והשיב הלה איני יודע וחייבוהו ב"ד שבועה ואחר שיצא מב"ד אמר לויתי ופרעתי ברור הוא שהוא נאמן שאע"פי שאמר שהוא אינו זכור לא אמר שלא לוה ושלא פרע ושר של שכחה שכיח ולא אמרו שאינו יכול לחזור ולטעון נזכרתי אלא לגבי עדות אבל לא בבעל דבר ע"כ והדברים ק"ו שמי שהוא טען בב"ד שהדין נותן שכשבא אדם בב"ד צריך לדקדק היטב במה שטוען ומשיב עכ"ז אמר שכיון ששר השכח' מצוי שיכול לחזור ולטעון אחר שיצא מב"ד לומר לויתי ופרעתי כ"ש מי שנותן חשבון לחברו בינו לבינו שיכול לחזור ולטעון שכחתי כך וכך ויתן טעם לדבריו וגדול' מזאת אמרו שאפי' שהטוען בב"ד טענ' א' ונתחייב בה שא"י לחזור ולטעון טענה אחרת הפך הראשונה ואפי' לתקן דבריו אינו יכול אם יצא מב"ד שמא ילמדהו לשקר ועכ"ז ק"ל דכל מה שטען חוץ לב"ד יכול לחזור ולטעון בין שדבריו הראשונים סותרות לאחרונים או לתקן א"כ נרא' בעיני שהדבר ברור שהדין עם ש' ואין לשלמ' ולשאר השותפין טענה עליו כלל כיון שנותן טעם לדבריו ושר השכחה מצוי וכל שכן מן הטעמים ששמעון אומר כמו שבאו בשאלה וככרים דברי אמת ודי בזה לשאלה הד':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |