שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קעז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' וש' ולוי נשתתפו יחד בסחורה ועשו שטר שותפות ביניה' כראוי עד זמן ד' שנים ונמשך שותפותם עד תשלום הזמן ויותר אחר עבור הזמן רצה לוי לדעת מראובן וש' כמה מעות יש ביד שניהם קרן וריוח ואז ראובן אמר לו שהיו בידו וביד שותפו ש' כך וכך קרן וכ"כ ריוח ור' בעת נסיעתו לביתו שאלו ממנו אנשים אחרים אם רצונו לעשות שותפו' עוד עם לוי והשיב להם שאין רצונו בשותפות כי כבדה עליו ונלאה נשוא אבל מפני הבושה שמתבייש מלוי לא יאמר לו עתה כלום קודם נסיעתו רק אחר נסיעתו ישאר שם ש' והוא יגל' ללוי דעתו אחר שהל' ר' למקומו חזר לוי ואמר לש' שרצונו לעשו' שטר על מעותיו ואמר ש' שיעשה כרצונו ויחתום בו והלך לוי וכתב שטר שותפות לזמן אחר בכל חזוקי סופר ושגרו ליד ש' וכשקרא אותו ש' ערער עליו ואמר שאינו רוצה באותו שטר וקרעו וחזר לוי אליו ואמר לו שיעשה הוא שטר כרצונו אז כתב לו שמעון איך יש בידו וביד שותפו ראובן בין חובות ומעות בעין כך וכך מעות וחתמו בו עדים ונתנו ביד לוי אח"כ נסו ש' משם ללכת לביתו אז כתב לוי לר' וש' שרוצה לבא אצלם לקבל מעותיו מהם כי רוצה מעותיו וכתבו לו שהם יתנוהו לו ואז השותפים האחרי' של ר' וש' כשראו כתבם וגם ידעו שהיו חייבים לו הסך ההוא נתנו ללוי כמו שליש המעות מדודים אח"כ כתבו לר' וש' שותפ' איך נתנו ללוי שליש המעות שהם חייבים לו והיו רוצים לתת לו השאר והוא רוצה זהובים יפים וניציאנוס או גורוש ולפיכך לא נתנו לו השאר שלא היו להם זהובים וגרו' כלם יפים וטובים וכתבו להם ר"וש שותפם שמי הרשה להם שיתנו לו מעות בעין שמעותיו היו בין מעות וחובות בין הגוים וכמו שהם מקבצי' לעצמם כן יתנו לו חלק כחלק הן מעות לב' או זהובים או גרוש' או פרוטו' כי שלשתם היו שותפים באותן חובות וכמו שיקבצום כן יתנום לו ולוי לא רצה רק זהובים או גרוש' ולכן לא קבל משותפם [של] רו"ש ואמרו ללוי שהיום או למחר יבא פה ר' והוא יתנם ויתפשרו ביניהם ועתה טוען לוי שרוצה הריוח ממעותיו שנשארו ביד רו"ש שותפיו שמתחלה כשבאו לידם ורשותם בתורת שותפות באו וע"מ כן הניחם בידו עד היום ור' וש' טוענים ואומרים כי זמן השותפות הכתוב בשטר עבר ונתבט' אותו השטר ואם רצה בשותפות היה לו לומר להם שיחזרו להשתתף ויעשו שטר כראוי ועוד שר' גלה דעתו קודם נסיעתו שאינו רוצה בשותפות כי כבד עליו משא השותפות ואינו יכול ועוד שלוי כתב לש' שטר שותפות ולא רצה בו וערער עליו ובטלו וכתבו שטר אחר איך יש בידו בין חובות ומעות בעין כו"כ מעות ולא הזכיר שום מין לשון של שותפות בשטר רק דרך פקדון היו בידו שם לזמן שיבקש' מהם שיתנום לו ועוד ראיה לדבר שכתב לו שרצונו לבא אצלם לקבל מעותיו לבד ולפי שלא רצו השותפים לתת לו זהובים יפים או גרושי' לא קבלם והם פקדון בידם ובתוך הזמן לא נשתמשו מאלו המעות כלל הם מונחים בקופסא יורינו המורים מורי צדק אם חייבים רו"ש שום דבר מריוח או לאו ומה' יהיה משכורתם שלמה:
תשובה כאשר חזרתי על כל הצדדים לא מצאתי מקום לשואל והדבר פשוט יותר מביע' בכותחא שאין ללוי שום תביעה על השותפים דל"מ השתא שהיה להם זמן קבוע בשותפות אלא אפי' שהיה שותפותם סתם כיון שגלו דעתם שלא יהיה להם שותפות אלא שיבא ויטול לו' חלקו וכן עשה כפי מה שבא בשאלה כנז' בזה לא נשאר פה ללוי ואפי' שהי' להם עדין חובות לגבות אינו מעכב חלוקת השותפין שהרי כתב הרמב"ן בפ"ד מה' שותפין והביאו הטור בח"מ סי' קע"ו וז"ל היה להם חוב על אחרים אינו יכול לו' לא כחלוק עד שנגב' כל החוב אלא חולקין וכשיפרע החובו' יטול כל א' חלקו וכ"ש אם הדברי' כמו שבאו בשא' שכתב לוי שטר משותפות וקרעו ש' ועשה שטר ממה שהיה בידם משל לוי ועוד שהלך לוי לגבות נכסיו וגבה השליש ולפי שלא רצו ליתן זהובים וגרוש' לא קבל הכל א"כ פשיטא שהוא יגיעת בשר להשיב ע"ז ולא מבעיא אם עמדו נכסי לוי ביד השותפים מונחים ועומדים אלא אפילו נשאו ונתנו בהם השותפין אין ללוי תביעה עליהם כיון שגלו דעתם שלא היו שותפים כנז' נמצא שמה שהיו נושאי' ונותנים היה לאחריותם ולא לאתחיות לוי כלל והיו הם חייבים כלווים עליהם וזה כמו שאבאר בס"ד אמנם ראיתי להביא כאן מ"ש מהררי"ק שרש קי"ח וז"ל ועל הק' דוקאדוש שתובע ש' מר' כמבואר בשאלה לעד"נ שהדין עם ר' ואין ש' יכול להוציא ממנו הק' דוקאדוש דעליה דש' הוי דמי לאתנויי שיתן לו ר' הק' דוקא' כאשר משך זמן השותפות ומדלא התנה איהו דאפסיד אנפשיה ובפרט כאשר ידע ש' שגם בזמן משך השותפות אשר נעשה ביניהם היה ר' ממאן מליתן הק' דוקא' לשנה כו' עד ואע"ג שר' עמד בסתם עוד שנה תמימה אחר כלות זמן השו' מ"מ אין לומר שעל תנאי הא' עומד עד שנוציא ממנו הק' דוקא' אלא אדרבא אוקי ממונא בחזקת מריה כו' והביא ראיות יע"ש והדברים ק"ו דהשתא ומה התם דעמד סתם שנה אחר השותפות ולא גלו דעתם עכ"ז כתב שאין להוציא כו' בנ"ד שגלו דעתם זל"ז פשיטא ופשיטא יותר מביעתא בכותחא אפי' לתינוקות שאין ללוי שום טענה כלל ועיקר על השותפי' ומה שכתבתי שאפי' נשאו ונתנו השותפי' במעות לוי שעכ"ז אין ללוי שום תביעה על השותפים יתבאר מדין הנותן מעו' לשליח לקנות לו סחורה וכתב הרמב"ם הורו מקצת המורים שאם קנה לעצמו במעות חברו אחר שזקפה עליו במלוה ה"ז קנה לעצמו ומקבלין ממנו כשאומר זקפתי על אותם המעו' במעו' ולא מבעיא לדעת אלו המורים דפשיטא דכ"ש וק"ו בנ"ד אלא אפי' לדעת הרמב"ם שחולק עליהם ואומר שהמקח למשלח בנ"ד יודה כמו שאמרנו חדא דשמא מודה הרמב"ם שאם אמר כן בפני עדים דלעצמו קנה מהני וכן הוא דעת הרשב"א ובנ"ד אין צריך עדים שכבר גלו דעתם אלו לאלו ונעשה השטר שהיה בידם מרצון לוי והלך לקבלם הרי דהוי כאלו זקפם עליו במלוה או פקדון ואפי' שהיו פקדון ונשתמש מהם אינם חייבים ליתן ללוי שום ריוח וזה ברור ועוד דעד כאן לא פליג הרמב"ם אלא כשעשאו שליח והוא קבל עליו להיו' שליח אבל בנ"ד דאדרבא לא הסכימו מעולם לכך לכ"ע אין ללוי על ר' וש' השותפי' שום תביעה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |