שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קעה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן בן יעקב נתחייב לש' בכ"י בזה האופן אוטורגו יו ר' בן יעקב קומו שינקואינט' מיל אי קואטרוזיינו' אש' קי דיוי יוסף שון די שמעון אי מי אובליגו קי שי השטה פסח בע"ה גו פאגארי הנז' יוסף קי מי קונטינטו קי שי ואלגה די מי רופה אין אנקונה בע"ה סיינדו קי מי מאנדארי אה ליימאר אי נו ויניירי יו אקוברארלוש די לוק ואל מי אובליגו בשבועה די תכף קומו מי מאנדאי אליימאר ויניר די שופיטו בע"ה אמי דישפיזה אי פור שיר וירדד לי דו אישטה די מאנו היום ד' ח' שבט השמ"ו פה קושטנדינ' ובא ש' אחר הפסח ושלח רץ לקראת רץ לקראתו לאמר בא יבא לקיי' שבועתו ור' לא שם לבו לקיי' השבוע' ועתה יש הפרשום ביניהם וש' טוען שאינו רוצה לתת שבועה לר' שמאחר שעבר שבועה בכתב שיש ביד ש' היום שגם יעבור שבועה אחרת כי הוא חשוד על השבועה ועוד טוען שמעון שהוא מוחזק בסחורות ר' אני אשבע ואטול וראובן טוען שאין אדם נשבע ונוטל עתה יורנו מורנו דין צדק היוצא מכסא כבוד' הדין עם מי עם ר' או עם ש':
תשובה ראשית דברי וראש אמרי אחר שש' הוחזק אין ספק שהדין עמו ויגבה חובו מנכסי ר' כיון שהם בידו מ"מ יש לראות אם לא היה מוחזק מה הדין נותן ונר' לכאורה שאם לא היה ש' מוחזק היה אפשר להסתפק בדין לפי שיש כאן ב' בחינות א' מצד הקנין כי מסתמא נר' שנתחייב ר' בקנין בחינה שנית מצד השבועה כי מצד הקנין נר' דהוי אסמכת' ולא קנה ש' דכל דאי לא קנה וכאן הוי דאי שאמר סיינדו קי מי מאנדארי כו' הוי אסמכתא ועוד שאם לא היו עדים בדבר אם קרא שמעון לראובן אם לא ראובן היה נאמן ומה שטוען שמעון שראובן חשוד על השבועה כו' אפשר היינו נכנסים במחלוקת רש"י ור"ת דלדע' רש"י לא הוי חשוד אלא בשעה שהוצי' השבועה מפיו ונשבע לשקר כגון שלא אכלתי והוא כבר אכל שנמצא שבשעה שהוציא שבועה מפיו נשבע לשקר אבל לדעת ר"ת אינו כן דאפי' נשבע להבא לשקר הוי חשוד וכמו שהביא מחלקותם ח"מ סי' צ"ב ומ"מ שמעון לא היה מרויח בזה כלל אדרבא היה זוכה ראובן בדין בלא שבוע' כיון שהשבועה שמחוייב ראובן אינו אלא מדרבנן וכמו שבתב כ"ז הטור בסי' הנז' וז"ל מי שיתחייב שבועה והוא חשו' על השבוע' שכנגדו נשבע ונוטל היינו בשבועה דאורייתא אז הוי חשוד וכשנגדו נשבע ונוטל אבל בשביל שבועה דרבנן לא אמרינן הכי אלא החשוד זכה בדינו. ואם נניח שהאמת שקראו שמעון לראובן ושראובן מודה לו בזה אכתי מכח הקנין לא קנה כמו שכתבתי דהוי אסמכתא כמ"ש הרמב"ם ז"ל והביאו הריב"ה בח"מ סי' קל"א וז"ל כתב הרמב"ם ערב ששעבד עצמו על תנאי אעפ"י שקנו מידו לא משתעבד שזו היא אסמכת' כיצ' אמ' לו בשע' מתן מעו' תן לו ואני ערב אם יהיה כו"כ ואם לא יהיה כך לא אשתעב' שכל התול' שעבוד שאינו חייב באם יהיה אם לא יהיה לא גמ' ומקנ' אע"ג דכל ערב הוי אסמכתא כו' עד שאני כל ערב שלא תלה שעבודו בדבר אח' לא גמר ומקנ' הרי כאן בנ"ד שתלה שעבודו באם יקרא אותו דהוי דבר אחר יש לנו לומר דלא גמר ומקנה ואע"ג שכתב שאם קנו מיניה מעכשיו שיתחייב לו בממון זה אם יתקיים התנאי הכל לפי תנאו שכל קנין מעכשיו אין בו משום אסמכתא ע"כ מ"מ בנ"ד נראה שלא היה שם מעכשיו ואע"ג דלדעת הרבה מהפוס' כל קנין הוי מעכשיו מ"מ הר"ם במז"ל נר' דלא ס"ל הכי וכ"ש אם ירצה לצרף פ' ר"ת דס"ל דלא מהני מעכשיו אלא אלא א"כ קנו בב"ד חשוב והיה יכול ר' לומר קי"ל כר"ת דהוי אסמכתא דלא קנה מ"מ ק' לי שנאמר שהטור מסכים לדעת הרמב"מ כיון שהביא דבריו בלא חולק וכ"ש כפי מה שנראה דמלשון אע"ג ואילך הוי לשון הטור ממש כמ"ש ב"י סוף דבר שכפי הנר' הטו' ס"ל כדברי הרמב"ם שכל שתולה בדבר אחר הוי אסמכתא ולא גמר ומקנה וקשה מדידי' אדידי' שהרי בסי' רמ"א כ' וז"ל בשם אביו כל אסמכת' שבתלמוד זהו שאדם נודר לחברו לעשות לו דבר ואם לא יעש' שמקבל עליו להפסיד כו"כ אבל בנדון זה שנתנה מתנה לבנו הגדול אם לא נתרצה בנו הקטן בפשרה שעשה אין ענין אסמכתא כאן דא"כ כל מתנה שיש בה תנאי תהיה אסמכת' וכי מתנה שנתן משה רבינו ע"ה לבני ר' ולבני גד היתה אסמכתא ע"ש א"כ נר' דין זה סות' לדין ערב שאמר אם אמר אני ערב אם יהי' כו"כ היינו שיוצא ערב בתנאי ומה לי האי ומה לי האי וצ"ע מ"מ חוזרנו לומ' שהיה ר' יכול להפטר מכח הקנין מטעם דהוי אסמכתא אלא שאני אומר כי לדעתי חייב ר' מכח השבועה שהשבועה מחזיק הקנין כאלו במעכשיו ובב"ד חשוב וכמ"ש מהר"ם והביאו ב"י בחלק ח"מ סי' ר"ז וז"ל וכ' הר"ם דנדר ושבועה ותקיעת כף מהני אפי' באסמכת' א"כ נמ"ל דמן הדין אפי' לא היה ש' מוחזק היה הדין נותן שזכ' בדינו אך אמנ' השתא דהוי מוחזק אין לפקפק דזכה בדינו ונאמן בשבועתו שקיי' תנאו בין בדברי ר' ממש במ' שטוען דאין אדם נשבע ונוטל דכי האי גוונא שהוא מוחזק נוט' דהוי כמי מלוה על המשכון דנשבע ונוטל ועוד אני אומר לרווחא דמלתא שלבי אומר לי דבה"ג דנ"ד הוי פשוט בין הסוחרים שנוטל שעבוד מנכס' ר' וכבר כתבתי פעמים אחרים שכתב הראב"ד ז"ל שמלמדין ממנהג הגוים התגרים וא"כ נמצא זכה ש' בדינו מכל הצדדים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |