שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קסא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ושמעון אחים נשתתפו באומנות' ובסחור' והתנו בניהם שההוצאה שיוציא כל אחד מהם בין במלבושים בין בשאר דברים שהכל יהיה משל לעצמו לבד מה שיוציאו באכילה ושתיה שיהיה מאמצע ממעות השות' ובתוך זמן השותפות חלה שמעון והוציא ברפואתו סך גדול ועתה תובע ראובן משמעון שההוצאה שהוציא ברפואתו שינכה אותה מחלקו כיון שהתנו ביניהם שכל ההוצאה שיוציא כל א' יהיה לחשבונו וש' משיב ואומר שמאחר שהתנו ביניהם שהאכילה ושתיה יהיה ממעות השותפות שגם הרפואה היא בכלל זה ולכן רוצה שיהיה ההוצאה ממעות השותפות יורינו מורינו הדין עם מי:
תשובה להפצרת השואל יואל לדעת דעתי יצאתי ממחיצתי לגלות דעתי החלושה בנדון הלז דלהיות דין זה מבואר בספרי הפוסקים אבא בקצרה ואומר דלע"ד הדין עם ראובן וכדתנן פרק מי שמת האחין השותפין שנפל אחד מהם לאומנות המלך וכו' עד חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו ואמרינן עלה בגמרא שלח רבין משמיה דרבי לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל חלה באונס נתרפא מן האמצע ע"כ וכתב הטור על זה בשם הר"י הלוי דהא דאמרי' ונתרפא מן האמצע דוקא כשאחד מן האחים מתעסק באומנות המלך בשביל כל האחין אבל שני שותפים שמתעסקים באומנות או בסחורה וחלה אחד מהם אפילו באונס מתרפא משל עצמו וכן כתב רבינו ירוחם בשם הרשב"א וזה לשונו וכתב הרשב"א שחלה באונס מתרפא מן האמצע דוקא שהוא לבדו מתעסק באותו אומנות ושאר השותפים בטלים ונוטלים חלק בריוח אבל שני שותפים שמתעסקים באומנות או בסחורה וחלה א' מהם אפי' באונס נתרפא משל עצמו עכ"ל: וכן נראה שהיא דעת ריא"ז שכתב וז"ל ונ"ל שא' מן האחים או השותפים שיצא חוץ לעיר להרויח בשביל השותפות כל האונס שיארע לו הרי הוא לאמצע וכן אם חלה באונס ונתרפא נתרפא מן האמצע שהרי הוא דומה כאלו נלקח מחמת האחים עכ"ל שנר' בפי' מדבריו דלא אמרי' שאם חלה דנתרפא מן האמצע אלא לפי שיצא חוץ לעיר להרויח בשביל השותפות ולכן הוי כאילו נלקח מחמת השותפות ודמי ממש לההיא דא' מן האחים שנפל לאומנות כו' אמנם כששניהם עוסקים במלאכת השותפות ס"ל דאם חלה ונתרפא דנתרפא משל עצמו כדעת הר"י הלוי והרשב"א הרי לך בהדיא דלדעת כל הני רבוותא הדין עם ראובן כיון ששני השותפים היו עוסקים במלאכתם ודקדקתי בכל הפוסקים ולא מצאתי מי שיחלוק על זה לבד זה מצאתי ראיתי תשובת הרא"ש דנראה שחולק על זה בפי' הביא הטור סי' קע"ז וז"ל ועל הרפואה שאומרת אלמנת ראובן שהוציאה אלמנת שמעון ברפואת בעלה רפואה שאין לה קצבה היא כמו מזונות ובדין הוציא אותה עכ"ל: הרי דנראה בפי' מדבריו דרפואה הוי בכלל מזונות ואם נתרפא נתרפא לאמצע מ"מ נר' לע"ד שעכ"ז הדין עם ראובן חדא דאין לנו לחוש לדבריו ז"ל נגד כל הפוסקים להוציא ממון מראובן ועוד שנמצא בפסקיו שכתב הפך זה שכתב פרק הנושא הלכך המתחייב בפרנסת אדם מחוייב לפרנסו כשאר אנשי ביתו ואם חלה אינו חייב לרפאתו ואע"ג דאמרינן במזון האשה דרפואה שאין לה קצבה הרי הן כמזונות ה"מ באוכל בתנאי ב"ד שהוא מחוייב להספיק כל צרכיה אבל המקבל עליו לפרנס אין הרפוא' בכלל עכ"ל נמצינו למדין דאע"ג דמזון האשה הרפואה בכלל מזונות הוא דוקא במזון האשה לפי שהיא נזונת בתנאי ב"ד אמנם בשאר דברים אפי' שהתנה בפי' לפרנס את חבירו אין הרפואה בכלל וזה הפך ממ"ש בתשובה הנ"ל שכתב ברפוא' השותפים הוי בכלל מזונות ולכן כתב שבדין הוציאה הרפואה ממעות השותפות והדבר ידוע שיש לנו לעשות עקר ממ"ש בפסקיו וכמ"ש הטור בנו על ההיא דהמלוה על המשכון דבפסקיו כתב דהוי כש"ח ובתשו' כתב דהוי כש"ש וכתב הוא דיש לנו לפסוק כמ"ש בפסקיו דהוי כשומר חנם וכ"כ מהרי"ק בתשובה יע"ש נמצא דאפי' לדעת הרא"ש הדין עם ראובן ולרוחא דמלתא מצינא אמינא דאפי' מה שאמר הרא"ש בתשו' אינו חולק עם שאר הפוסקים דנוכל לחלק לומר דמ"ש בתשו' מיירי דוקא כשאחד מן השותפי' עוסק בשותפו' והאחר הוא יושב ובטל וכמ"ש הר"י הלוי והרשב"א או מיירי שאותו שותף שחלה יצא חוץ לעיר להרויח בעד השותפות וכמ"ש ריא"ז דאז הוי דינא לכ"ע דאם נתרפא נתרפא לאמצע. אמנם בשני שותפין ששניהם עוסקי' במלאכתם כנ"ד אפי' הרא"ש יודה שאם נתרפא דנתרפא משל עצמו ולא נעלם ממני שחלוק זה הוא דחוק מ"מ כדאי הוא לסמו' עליו לעשו' שלום בינו ובין שאר המפרשי' והנה שבתי וראיתי מ"ש מהררי"ק נר"ו להסכי' דברי הרא"ש עם שאר הפוסקי' שכ' וז"ל ושמא יש לחלק ולומר דהרא"ש מיירי כשהיו נזוני' מתפיסת השותפות כדמשמע בהדיא מדבריו והר"י הלוי מיירי כשאינם נזונים מתפיסת השותפות עכ"ל ובמחילה מכ"ת זה החלוק אינו עול' יפה חדא שהוא דוחק לומר שהר"י הלוי מיירי דוקא כשאינה נזונים מתפיסת השותפות דבנדון זה הוה ליה לפרש דבריו ועוד שהרי הוכחתי לעיל דלדעת הרא"ש בפסקיו אין הרפואה בכלל מזונות אלא במזון האשה לפי שהיא נזונת בתנאי ב"ד וא"כ אפי' שנאמר דהרא"ש מיירי כשהשותפין נזונין מתפיסת השותפות אפי' הכי אין הרפואה בכלל מאחר שהשותפים אינם נזונים בתנאי ב"ד באומד וק"ל הכלל העולה דלע"ד הדבר פשוט שההוצאה שהוציא שמעון ברפואתו שהיא משל עצמו ואין לראובן לפרוע כלל מאותה ההוצאה משורת הדין הגמו' וצור ישראל יצילנו מעונש הדין נאם הצעיר דוד בן נחמיאש הדין דין אמת לאמתה של תורה ואין ספק שאין בטענת שמעון ממשות כלל ולא היה צרי' להאריך כפי האמת לענין הדין אלא שאין תשובת האדם לבן חכם כתשובתו אל שאר הבנים על כן ראיתי לכתוב שורותים שתים או שלש על דברי החכם השלם הפוסק נר"ו אחר הודאתי שהדין דין אמת כדבריו אין בו ספק כלל רק במה שהרחיק דעת מהררי"ק בפי' על דברי הרא"ש שנר' לע"ד שהדברים נראים כן כדבריו ותמהני שהרי אני רואה שהן הן דברי הרא"ש והן דברי רבותינו התוספו' וז"ל על המשנה מאחים השותפים כו' חלה ונתרפא כו' ותני בתוספתא במד"א ברפואה שיש לה קצבה כו' עד וכן בכתובות גבי אלמנה כו' עד ושאין לה קצבה הרי כמזונות ואונס דהכא אין חלוק בין יש לה קצבה לאין לה קצבה כן תירץ הר"י ע"כ הרי בפי' שדעת ר"י שצריך ב' תנאים לשנגזור הדין שאם חלה השותף שיתרפא משל עצמו א' שיהיה בפשיעה ב' שיהיה לו קצבה אבל אין לו קצבה הרי היא כמזונות ויתרפא מן האמצע וידוע שדברי התוספות הם על המשנה דגרסינן אחים השותפים וכמ"ש הרשב"ם יע"ש ומבואר יותר בר"י וז"ל האחים שהם שותפים שאם אינם שותפים יחד בתפיסת הבית או שני שותפים דעלמא שאינם אחים אין שוין בדין זה ומסתמא מקרו אחים שותפים כשעומדים יחד בלא חלוקה כו' עד ומיהו קתני בתוספתא אמר ר"ג ברפוא' שיש לה קצבה אבל ברפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע כלו' ואפי' חלה בפשיעה וטעמא דמלתא משום דרפואה דאין לה קצבה כמזונות היא כדאיתא בכתובות וכבר פירש דמזונות נזונין מן האמצע ע"כ א"כ נראה דהני לא נחתי לחלוק הר"י הלוי והנמשכים אחריו אבל הרא"ש דעתו כדעת התוס' ולדעתי שגרסת הר"י הלוי ז"ל האחי' והשות' שר"ל או שותפי' ומשום הכי חלק בין שא' מהם מתעסק לכששניהם מתעסקים משום דסתם שותפים אינם נזונים מתפיסת השותפות אלא כל א' נזון משלו כי אין דרך מי שיש טפול רב שירצה חברו שותפו שיהיו שוים במזונות ולפיכך הוקשה לו איך ולמה יתרפא מן האמצע אפי' שיהיה רפואה שאין לה קצבה כגון שאינו נזון מן האמצע כ"ש שלא יתרפא מן האמצע אלא ודאי שהטעם מפני שהוא לבדו מתעסק אמנם התוס' והרא"ש כפי גרסתם לא הוקשה להם כלל כיון שהם נזונים מתפיסת השותפות בסתם אחים שלא חלקו או שותפים שתנאם היה כן וכמו שנר' כן במעשה דהרא"ש שהרי כתב וז"ל ומה שתובעת אלמנת ש' שהוציאו ראובן ובני ביתו אחרי מות בעלה יותר ממה שהוציאו היא ובני ביתה כו' עד אבל אם לא נהגו לצמצם עד היום אלא כל אחד היה מוציא כדי צרכו ולא הקפידו אם היה הא' מוציא יותר גם עתה נמי לא יקפידו משמע שמתפיסת השותפות היו מוציאין וכ"כ לבסוף ועל הרפואה שאומרת אלמנת ראובן כו' כבר פסקתי לעיל שרפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות ע"כ ופסקו לעיל כך היה נראה לי כדברי אלמנת שמעון כי לא נתחייב בפדיון ראובן ולא דמי להא דאמרינן בפרק מי שמת האחים כו' עד חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו כו' עד ובתוס' נמי קאמר אמר רשב"ג בד"א ברפואה שיש לה קצבה אבל רפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע והיינו דוקא רפואה שהיא כמזונות כדאמרי' בכתובות כו' הרי שפסק הרא"ש לא היה אלא על נושא המשנה וכבר כתבתי שגרסת המשנה כפי גרסת רשב"ם מחייב שהם נזונים יחד מתפיסת הבית וכמו שביאר יותר נ"י וכן גרסת התוספות ודאי שכתבו בדבור קטן אבל חלה באונס נתרפא מן האמצע ולא דמי להא דתנן לעי' אין הקטנים נזונים על הגדולים הכא הוי באקראי בעלמא אבל התם לעולם כן הוי שהקטנים מפסידים יותר מזונות עד משמע ודאי דכי היכי דריש' דאין הקטנים כו' היינו שעומדים יחד ונזונין מתפיסת הבית ה"נ האי סיפא ואין חילוק אלא דהתם לעולם והכא הוי אקראי בעלמא דא"כ הרא"ש נמי פשיטא דבהכי מיירי על מתני' דאחים שותפי' שלא חלקו לעולם כו' כן נראה לי ומה שהוקשה בעיני החכם נר"ו דמצינו שכתב הרא"ש בפרק הנושא את האשה כו' דמשמע דהתם דוקא משום דנזונת משום תנאי ב"ד נראה בעיני שאין הכונה שהדבר תלוי להיות תנאי ב"ד דוקא אלא שהדבר תלוי להיות שהם אמרו שהאלמנה נזונת ועושה כל צרכיה מנכסי בעלה לפי' גם הרפואה הוי בכלל צרכיה בכל הפחות רפואה שאין לה קצבה אבל המקבל עליו לפרנס לחבירו פשיטא שאינו מקבל להספיק כל צרכיו וא"כ גם הרפואה אינה נכנסת וא"כ השותפי' האחים שמוציאים כל צרכיהן מתפיסת השותפות אז דינם כאלמנ' הנזונת מנכסי בעלה כנז' כ"נ לע"ד וא"כ נמצינו למדים דגם לפי דעת הרא"ש אין לש' זכות להתרפאות מן האמצע ועוד היה אפשר לומר דשאני פרנסה או הזנה סתם הוא שאמרו שרפואה נכנסת שם אבל מה שפירש אכילה ושתיה לא דמי כלל דסתם אכילה ושתיה לאו היינו רפואה וזה ברור לע"ד מ"מ בין הכי ובין הכי לעולם הדין דין אמת כמ"ש הח' הש' נר"ו שהדין עם ר' שאין רפוא' לש' וצור ישראל ירפה מחלתנו וישלח משיחנו ע"כ מה שנלע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |