שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קלו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה' שותפים ואינם שוים כי לא' יש חלק רב בשותפו' ולשני אין לו כ"כ וכן כלם ובתוך זמן השותפות עשה אחד מהם משא ומתן עם איש אחר ונשאר חייב לחברה סכום מעות ונכתב שטר על החייב וז"ל בפנינו עדים ח"מ הודה פלוני שחייב לפ' ולחברתו סך כך לבנים ונמסר השטר ביד אחד מהחברים הוא אשר עשה העסק עם אותו פ' ואותו פלוני החייב עשה סרסרות לאחד מן החברים מענין שאינו מן השותפות ורוצה לנכות חובו ומי שעשה העסק שהוא א' מן החברים רוצה כן ומי שבידו השער תובע החוב הדין עם מי והשטר ביד שליש שמסרו הנזכר בידו:

תשובה אין ספק שיש פנים לכאן ולכאן ולהיות כי השואל יואל לדעת הדין בנחיצה לא אאריך אלא אבא בקצרה. וזה החלי ואומר נראה יתברר דין זה מתשובת הרשב"א אלף פ"ו ז"ל ראובן שלוה משנים וכתב השטר בשם אחד כו' תשובה אם בא אותו שנכתב השטר על שמו ותובע הכל דבר ברור הוא שהלוה אינו יכול לדחותו שהרי נתחייב לו וחברו השני ג"כ האמינוהו והרשהו לתבוע את הכל אחר שנתפייס להיות החוב כלו יוצא על שמו " ואם על השני שלא נכתב השטר על שמו אתה שואל נר' לי שיוכל הלוה לדחותו ולומר לא נתחייבתי לך כלום כו' עד ואם השטר יוצא על שם שניהם שכל א' מהם יכול לתבוע הכל כו' עד הרי הם כשותפין ע"כ א"כ בנ"ד שהשטר יוצא בשם שמעון ובשם לוי כיון שנז' בשטר החברה כנז' נר' שיש כח לש' לתבוע את הכל כיון שהוא א' מהחברים והם שותפים שהרי כבר כתב הרשב"א שבשביל שנזכרו שניהם יחד בשטר אין הלוה יכול לדחות לתובע ונתן טעם מפני שהם כשותפים וא"כ כ"ש בנ"ד שנזכרה החברה והם ודאי שותפים אלא שנראה בעיני שלכל הצדדים מיירי שהתובע מביא השטר בידו ותובע בכח השטר וזה נ"ל דבר ברור מאד דאי לאו הכי איך אפשר לומר אפי' שאין השטר ביד התובע שמי שנכתב השטר על שמו שאין הלוה יכול לדחותו הרי אפי' בשיש שבועה ללוה לפרוע כתב הרשב"א בתשו' שיכול לדחותו עד שיתן לו השטר ואע"פי שכתבו להלכה ולא למעשה היינו משום חומרת השבועה אבל אי ליכא שבועה פשיטא שהוא כן וכ"ש שכתב שאם כתוב השטר על שניהם יכול א' מהם לתבוע את הכל הא ודאי א"א לומר כן אלא דמיירי בשהשט' בידו ר"ל ביד התובע ומשו' הכי אפי' כשהשטר כתוב על שניהם יכול כל מי שהשטר בידו לתובע הכל כי השותפים שותפים זה לזה אבל בנ"ד שהשטר ביד לוי פשיטא שאין ליששכר כח לפרוע לשמעון כ"ש לנכות מה שחייב לו שמעון במה שחייב הוא לחברה והרי כתב שם שאם מחל הא' אינו יכול למחול אלא החלק שיש לו בו ולא יותר " ובנ"ד כיון שאינו ידוע החלק המגיע לש' אינו יכול יששכר לנכות כלום וכ"ש שאותם המעו' צריכים לפרוע חובות החברה שנמצא שאין לשמעון באותם המעות כלום " סוף דבר כי נר' בעיני לענין הדין בנ"ד כי זבולן לא היה יכול למסור השטר ביד שמעון אלא ביד מי שמסרו בידו כי הוא הוא מי שיכול לתבוע מייששכר כל החוב כלו לא אחר " ועוד ראיה שהדין כן ממ"ש הריב"ה בח"מ סי' ע"ז וז"ל שנים שהלוו או הפקידו לאחד ובא א' מהם ליטול חלקו אין שומעין לו עד שיבא חבירו אבל אם חבירו בעיר ושמע ולא בא אז צריך ליתן לזה שתובע דשליחותיה קא עביד דכיון דידע חבריה דהאי תבעיה ולא אתא אלמא לא קפדי אהדדי וניחא ליה במאי דעביד כל חד מנייהו ע"כ והרי זכינו לדין דכ"ש בנ"ד שהתרה בשליש מי שנכתב השטר על שמו בפי' שלא יוציא השטר מידו עד שיפרע לו החייב כל מה שחייב לו ר"ל כל הכתוב בשטר ועוד נ"ל שדברי הטור הם כשאין שטר שאם יש שטר ודאין שחלוקי הרשב"א צדקו " עוד נ"ל ראיה מתשובת הרשב"א הובאה בח"מ סי' ס"ז וז"ל הלוקח שטר חוב ואמר ללוקח פרעתי למלוה יבא וישבע שלא פרעתי לא אמר כלום דכיון ששטרו בידו חזקה לא פרעו כו' עד ואפי' בא המוכר והודה שפרעו אינו נאמן י"ש הרי שהמוכר והלוקח שוים בכח לגבות שטר זה ואפי' הכי אינו נאמן המוכר לומר לי פרע הלוה ואע"ג שנר' תימ' למה לא יהיה נאמן המוכר לומר פרוע הוא מגו דאי בעי מחיל ליה השתא וכן ראיתי שהביא הב"י שכתב הרא"ש בשמו של הרמב"ן בסוף שבועות שנאמן המוכר לומר פרוע הוא מגו שיכול למחול ושכן כתב הר"ן שם ולי הדיוט נראה שאפשר להחזיק דעת הרשב"א מטעם דהוי מגו במקום עדים דחזקה דלא פרע כיון שהשטר קיים והוי כמו חוב שלא הגיע זמן פרעון דאמרינן חזקה לא פרע איניש בגו זימניה ומהני חזקה זו לאפוקי ממונא מיתמי וא"כ הכי ס"ל להרשב"א ז"ל דכיון שהשטר קיים ביד הלוקח אינו יכול לומר פרוע מטעם מגו דאנן סהדי דאי פרע לא הוה שביק שטרא ובנ"ד איפשר לע"ד דכ"ע מודו דהתם טעמא מאי משום דמצי מחיל אבל בנ"ד ליכא האי טעמא כיון שהחוב מהשותפי' אין כאן מחילה כנ"ל בהא סלקינן ובהא נחתינן דלע"ד הדין דין אמת כמו שכתבתי והנלע"ד כתבתי הצעי' שמואל די מדינ':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון