שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קלד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קלד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראובן היה בקושטאדינא לחשבון סוחרים בעד קונסול וש' תושב שאלוניקי שלח ג' כתבים לר' לפגוע אליו ולחלות פניו יקח לחשבונו שלש מאות גרושו' וישלחם לאנגורה וראובן בקשם ולקח רע"ה גרושו' וחיוב בעד כ"ה והביאם לביתו וישימם קשורים יחד לשם ש' תוך ארגז של עץ סגור במפת' של ברזל גם החיוב עם מעות אחרים הכל סגור בארגז תוך ביתו כדרך שמירת כל הקונסולי' שמירה מעליא ושלח ר' אגר' חליפין לשאלוניקי שיפרעם שם ש' בכל כך זמן אחר ב' ימים פתח הארגז שהי' סגור ומצא הכל כתקנו מלבד אותם רע"ה גרושוש של שמעון שלא מצאם גם ראה בפינת הבית חור אחד גדול שנראה באו גנבים דרך שם ותוך כדי דבור הלך אצל ב"ד וגלה להם הענין ועשו ההשתדלות אפשרי ולא עלה בידם כלו' ונמנו וגמרו שיעלימו משמעון הדבר עד שיפרעם בשלוניקי ועשו קיום ב"ד איך אמת שראו החור בבית ראובן שנכנס בו הגנב ושנשבע ראובן איך אמת הי' שהניחם תוך הארגז כנז' לחשבון שמעון וכי לא שלח ידו כדרך הנשבעי' בב"ד והוכרח ראובן כדי שלא ירגיש שמעון שום דבר לשלוח רע"ה גרושוש משלו לאנגורה לחשבון ש' והמתין ראובן ח' חדשים עד שיכנסו מעות אחרים של ש' בידו להתפרע מהם ואחר שהיה מוחזק גלה אזנו והודיעו איך נגנבו אותם רע"ה גרושוש וכי אותם ששלח לאנגורה היו שלו גם שלח הכתב חתום מב"ד עכשיו שואל שמעון המעות אחרים אשר ביד ר' ואומר שאינו חייב כלום כיון שלא גלה אזנו בעת ובעונה ההיא אשר נגנבו ומשיב ר' שרוצה להתפ' מהם אותם רע"ה גרושוש ושהוא לא גלהו בשביל האמור לעיל גם טוען ש' שלא שמרם כדין תורתנו הקדושה שאין שמירת מעות אלא בקרקע ומשיב ראובן ששמעון היה יודע שכך מנהג המדינה לשומרם תוך ביתו מוסגרים בארגז וכן היה נוהג ראובן וכיון ששמעון לא גלה אזנו שישמרם כדין תורתנו רק על הסתם וראובן שמרם שמירה מעליא ודאי על דא קא סמיך ואלו גלה שמעון רצונו ישמרם בקרקע ודאי ר' לא יעשה שליחותו ליקח הגרושוש שלא נעשה כזאת בישראל גם טוען שמעון שאלו גלה אזנו בעת ההיא היה עושה ההשתדלות אפשרי ומשיב ראובן שכבר עשו ב"ד כל האפשר לתקוני ולא עלה בידם ושלא היה ראוי לעשות עוד כי כן כתבו ב"ד כו' עוד משיב ראובן שכל אלו הטענות הם לפי סברא שראובן ש"ש היה אבל כפי האמת אינו כן וראיה שאינו נוטל בעד אגרת חליפין רק ג' אלף בעד טרחו ובשאר דברי הקונסול נוטלים שנים למא' בעד שמירתם:

תשובה הן אמת כי לכאורה נראה כי ראובן חייב לשלם שהרי הוא ש"ש והלכה רווחת ש"ש חייב בגנבה ואבידה אין מקום להפטר אלא באונסין דהיינו ליסטים מזויין או במתה מחמת מלאכה כשואל והרי כתב הריב"ה ח"מ וז"ל ש"ש הוא שנותנים לו בהמה או כסף או כלים לשמור בשכר כו' עד וכיון שנוטל שכר על שמירתו צריך לשמור שמירה מעולה כו' עד ואפי' נתן כספים תחת הקרקע בעומק ק' אמה שאי אפשר לגונבה משם אם לא ע"י מחילות או בעידנא דניימי אנשי ונגנב או קפץ עליו חולי ולא יכול לשומר' חייב ע"כ והנמקי ז"ל כתב בפ' השוכר הפועלים וז"ל אפי' על בעידנא דגנו אנשי ושריג חדא מנייהו במיא חייב שאין זה אונס ומיהו משמע דאם אנסתו שינה או אונס אחר בגופו פטור דמאי הוה ליה למעבד אלא שהרשב"א סובר שלעולם ש"ש חייב אפילו באונס שמגיע אל שומר עד שיגיע לגופו של פקדון ממש כדאמר רבה או נשבר או נשבה כו' מכל זה נר' שאין מקום להפטר ראובן מלשלם ולהאריך בצד החיוב אינו צריך כי הוא דבר נראה ברור מעצמו. ומ"מ נר' דאפשר למצוא צד לפטור לראובן כמו שאבאר בסיעתא דשמיא. כתב הטור ח"מ ס' רצ"א כתבהר"י ברצלוני ודאי כן הלכה שאין לכספים שמיר' אלא בקרקע אבל כך קבלנו מרבותינו שלא נאמר זה אלא בשעה שגנבים מצוים ואנשים רמאים שמחפשים אחריהם אבל במקום דליכא כל הני אין צריך לכסותן בקרקע אלא מניחן במקום שמניח מעותיו ולא עדיף מדידי' וע"ז סמכו קדמונינו ע"כ וקבל' זו נר' שהיא מקובלת לכל ואע"פי שמדברי הרמב"ם אינו נר' כן מ"מ אין להניח ודאי דכ"ע בשביל ספק הרמב"ם גם המרדכי כתב בשם ר"ת בהא דכספים אין להם שמירה אלא בקרקע דוקא לדידהו כו' אבל לדידן האידנא א"צ שמירה בקרקע עוד ק"ל דאע"ג דק"ל ששומר שמסר לשומר חייב משום דפשע מ"מ אמרינן שאם מסר לאשתו או לבני ביתו פטור דלא פושע הוי משום דאמרינן דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו מפקיד מכל הני שמעינן דדיני שומרים לאו מילי פסיקתא נינהו אלא אית לן לאפוקי ולעיולי כפי אומד דעתא והשתא מצינן למימר שכל מפקיד בזמן הזה אינו מפקיד אדעתא שהניפקד יעשה חומה גבוהה בריח ודלתי' לשמור הפקדונות שכבר ידע שאין לו שמירה אחרת אלא בבית שהוא דר בתוכה ומפתח וכל המפקיד אדעתא דהכי מפקיד ודאי עוד יש בנ"ד מ"ש מהררי"ק שרש קל"א דאפי' בימי התלמוד לא יצטרך הנפקד לקוברם בקרקע אלא בסתם מפקיד אצל חבירו לשומרם אבל מפקיד אצל חבירו מעות כדי להתעסק ולעשות בהם פשיטא דהוי כמי שאמר לו בפירוש שאין מצריכו לקוברו בקרקע דאטו בכל פעם שירצה להתעסק ולעשות בהם סחורה יצטרך מרא וחצינ' כדי להוציאם מן הקרקע פשיטא דכל דיינא דדאין כי האי גוונא לאו דיינא הוא ע"כ. בנ"ד יש לנו לומר קרוב לזה כי אלו המעות היה צריך הנפקד לשלחם עם השיירה ההולכת לאנגורה ולא לעכבם א"כ פשיטא שיש לומר שלא קבלם אלא אדעתא שיהיו מוכנים ומזומנים לשלחם בשיירה ואם כן ודאי שאפי' בש"ש אין לחייבו מצד שהניחם בתיבה כי ודאי אדעת' דהכי קבלם להניחם שם וכיון דאדעתא דהכי אין כאן מקום לחייבו אלא מטעמא שנהי נמי שלא היה חייב לקוברם בקרקע מ"מ יש לחייבו כיון דהוי ש"ש היה לו להיות יושב ומשמר שכן כתב הרשב"א כמו שכתבנו למעלה מ"מ ראיתי כתב המרדכי בפירוש וז"ל והיכ' דשמר בקרקע אפילו ש"ש פטור כן פירש בספר המצוות הגדול אבל ר"י פסק דגנבת כספים בקרקע גנבה היא ולא אונס וש"ש חייב ותימא גדול היא מה ה"ל למיעבד וכי תימא היה לו לשמו' שם לעולם שלא יבואו הגנבים וכי לא ישן לעולם ולא ילך חוץ לאותו מקום כו' עד וכתב רבינו העזרי דהכל תלוי לפי מנהג המקום כדאמר תלמודא והאידנא טפוחאי כו' ע"כ עוד הביא בעל תרומ' הדשן סי' של"א הגהה מאשרי שכתב אם נתנו בחדר סגור ובתיבה סגורה דפטור אדעתא דהכי מפקיד ע"כ וכתב ונראה דר"ל דכיון דיודע המפקיד שאין הנפקד רגיל לשמור שום דבר כלל כי אם בענין זה מעיקרא אדעתא דהכי קא מפקי' ע"כ ואחר שאנו הולכים בתר אומדן דעת המפקידים שכבר יודעים שהשומרים אין להם מקום כל אחד אלא כפי מה שהוא אין בין שומר שכר לש"ח בזה שום חלוק א"כ מצינו מקום לומר שראובן פטור שהרי לפי דעת הסמ"ג כיון ששמרו שמירה מעולה אינו חייב להיות יושב ומשמר ואם נגנב משם פטור גם המרדכי תמה על ר"י ואמר דתימה גדול היא כנ"ל וכתב בהגהות מרדכי פרק הכונס על דברי ר"י וז"ל ולי נראה דכל אונס גמור פטור בש"ש כמו ליסטים מזויין שפטור אפילו למאן דאמר דגנב הוא ולמ"ד ליסטים מזויין שנטמר ואעפ"כ קרי להו גזלן ואינו תלוי רק באונס ואין חלוק בין גנב לגזלן אלא כפל ע"כ נמצא דאיכא מרבוותא דפליגי אהרשב"א ושאר הגדולים דסברי שלעולם ש"ש חייב אפי' באונס גופו של שומר עד שיגיע לפקדון גופי' שהרי נרא' שאין כן דעת הסמ"ג גם לזה נוטה דעה הרמב"ן שהביאו רי"ו שדעת הרמב"ן שאם קפץ על השומר חולי או אירעו אונס בגופו פטור שזה דומה כמי ששבאוהו ליסטים ואח"כ נגנבה הבהמה ע"כ נמצא פליג לדעת הרשב"א ואם כן אפשר לומר דאונס שינה נמי הוי אונס וכמו שאמר המרדכי ז"ל וכי לא היה לו לישן לעולם כנ"ל מה אית לך למימר ניחא היכא דשמר בקרקע אבל האי דלא שמר בקרקע לא אמרינן הכי משום הא ליכא לחיוביה דכי היכי דבזמן דנהוג עלמא לשמור בקרקע פטור אפי' נגנב משם שלא כדעת הרשב"א גם בזמננו זה כל ששמר שמירה מעולה כפי הזמן הדין שוה וכמו שנראה מהגהה במרדכי שהבאתי שהכל הוי אונס וא"כ אחר שראובן שמר כדרך הנהוג' לקומישאריוס ומצא ביתו שחתרוהו מה שלא היה עולה על הדעת נראה דמצי למימר קים לי כהני רבוותא ויש לנו לומר כמ"ש אבי העזרי שהכל תלוי לפי מנהג המקום ויש לנו (לומר) שהמפקידים על דעת כן הם מפקידים וכמ"ש הר"י בעל ת"ה עוד אני אומר להלכה שהיה אפשר לפטור לראובן מטעם אחר והוא זה שהרי קי"ל שכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד ואיכא פלוגתא דרבוותא שאם פשעו הם דאיכא דאמרי שאין להם לשלם הוא הנפקד חייב לשלם והוא דעת רבינו תם גם הרא"ש ז"ל אבל הרמב"ם לא כן דעתו אלא שדין המפקיד [שוה] עם אשתו ובניו והרב המגיד ז"ל כתב שהרמב"ם והרשב"א סבירא להו שאפי' אין להם לשלם שהשומר פטור וכן עיקר ע"כ ופשיטא דבכה"ג לא מפקינן ממונא וא"כ נאמר בנ"ד דראובן כמו שהוא שומר כן אשתו ובניו שומרים שעל דעת כן מסר המפקיד והוא ישבע ששמר כדרך השומרים בזמן הזה ומבניו ואשתו אינו חייב להשמ' מהם ואולי הם גנבו כו' ויש אמתלא' לזה שנמצאת התיבה סגורה ומיושבת כמו שהניחה ומראים הדברים שכן הוא דאי גנב בא מחוץ למה לא לקח יותר ולמה לו לסגור התיבה וא"ת החתירה אינו סותר שהם עשו כדי להעלים ואפשר להביא ראיה מההיא תשובה דהרי בעל תרומת הדשן שכתב שם אחר שהראה פנים בודאי שהשומר הי' פטור שלא פשע מצד מקום כתב וז"ל אפס מה שטען שמעון שהניח את לוי לחפש בחדרו נר' דטענתו טענה כו' י"ש עד דכיון דכל שומר צריך לישבע שלא פשע היאך יוכל שמעון לישבע שלא פשע דלמא היה הפקדון עדיין תחת המטה בשעה שחפש לוי ונמצא פשע הרי שלא חייב לש' אלא בשביל שהניח ללוי לחפש הא אם היה לוי איש אחר מבני ביתו של שמעון והיה אפשר לומר שהאיש ההוא גנב המעות היה השומר [פטור] לפי שלא היה נקרא פושע וק"ל וכבר כתבתי שאע"פ שזה ש"ש מ"מ לגבי דין שכל המפקיד ע"ד אשתו כו' שוים הם ש"ח וש"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון