שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן התר' בשמעון בפני עדים על דבר טענות שיש לו עם לוי שיזהר וישמר לבלתי הוציא מתחת ידו שום ממון לתת ללוי מכל אשר יחייבו לו הדיינים לתת ללוי עד אשר יעמוד לוי עם ראובן לדין על דבר תביעות והפרשים אשר ביניהם ושמעון קבל ההתראה כמבואר בשטר ההתראה וזה נסחו זכרון עדות מה שעבר בפנינו אנו ח"מ ביום פ' בא ראובן והזמין בפנינו לשמעון לדין על אודות הטענות שיש לשמעון הנז' עם לוי והתרה לש' והזהירו שיזהר וישמר לבלתי הוציא מתחת ידו שום מציאות ממון לתת ללוי מכל אשר יחייבוהו הדייני' אשר יעמדו לפניהם ואשר כבר עמדו בין מההפרשות הקדומות שהיו להם זה זמן רב בין מחמת כל הפרשות וטענות שנמשכו להם מאז ועד היו' בכל אופן שיחייבוהו בין בדין בין בפשרה בין במתנה בין מחמת אנושות וקורב' בין בכל אופן שיעלה על לב אד' בין סך מועט בין סך מרובה שלא יהיה רשאי להוציא וליתן כלום מכל אשר יחייבוהו עד אשר יעמוד ראובן עם לוי לדין על ההפרשות והתביעות שיש לו עמו כדי שיהי' לראובן מקום לגבות חובו מלוי ויהי' מעוכב זכות לוי ביד שמעון מכל אשר יתחייב לו שיהי' מזומן בעד ראובן להתפר' מלוי זכותו שיהי' לו עליו ואפילו שילחצהו לו בערכאות של גוים או מחמת איז' דבר כדי שיפרע לו לא יאבה לו ולא ישמע אליו לא יגור מפניו להוציא לתת לו כלום עד שיעמוד בדין עם ראובן ואנחנו בראותנו דברי ר' נכוחים וראוים וקרוב לשמוע התרינו לשמעון התראה נאותה והגונה כדחזי והוא גם הוא סבר וקבל התראת ראובן והתראתנו ונתחייב לקיים דברי ראובן קיום שלם להיות שיש לראובן על לוי כמה זכיו' כנר' בשטרות וקומפרימישין ופסקי' שיש לראובן על לוי וגם על אביו של לוי ולדרישת ראובן נכתבו שורות אלו וחתמנו כל מה שעבר בפנינו ונתננו ביד ראובן לזכות ולראי' לעת מצוא עד שאם ח"ו יפרוץ שמעון גדר התרא' זו ויוציא ויתן ללוי את' סך בין רב למעט [יכול] לתבוע ראובן ממנו כל הסך ההוא ושריר וקיי' שוב התרה ראובן פעם שנית בשמעון אחר שגזר הדיין שיתן ללוי י"א אלף לבנים שיעכבם ביד הדיין וזה נוסח שטר ההתראה השנית זכרון עדות מה שעבר לפנינו אנו ח"מ על אודות ההתראה שהתרה ראובן לשמעון לפני דייני ק"ק גרושי י"א ולפני כמה אנשים מקהלת ראובן ק"ק נוה שלום יע"א שכאשר יתדיין שמעון עם לוי על התביעות שיש ללוי עליו כל אשר יצא חייב בדינו שיעכב הסך ההוא ולא יתנהו ללוי עד שיעמו' ר' לדין עם לוי על התביעו' שיש לו עליו וסבר וקבל ש' התראת ראובן כנר' בשטר ההתראה כתוב וחתום שיש בידו ושמעון ולוי בררו להם דיין א' ועמדו לפניו והתדיינו אצלו ופסק שיתן ש' ללוי י"א אלף לבנים ואחר פסק דין שוב חזר ר' ועש' התרא' שנית לש' שיתן בפקדון הי"א אלפים לבנים לדיין הנז' אשר עמדו לפניו והסכים ש' להפקידם ביד הדיין הנז' עד זמן קצוב שיתדיין ראובן עם לוי והנה הזמן הקצוב חלף עבר ומבקש ראובן מש' שיפקיד הי"א אלפים לבנים ביד הדיין הנז' והוא כמו פתן חרש יאטם אזנו והשיב לפנינו לראובן אין רצוני להפקיד מעותי ביד שום אדם אלא אתנם ליד לוי אשר חייבו אותי לתתם לו ואם ראובן יש לו דין ודברים עם לוי ילך ויתדיין עמו ור' הוכיח את שמעון בדברים באומרו הנה קבלת עליך ההתר' הראשונה וגם הב' ועכשיו אתה בועט בכל והשיב לו כך הוא רצוני ומה שישר בעיני אני עושה ואיני שומע לו כי מי זה ערב אל לבו לגזור ולשלוט על ממוני אלא אעשה ממנו כחפצי ולתתו במתנה לאשר ארצה ועוד חזר ראובן והשיב לו שמאחר שקבלת עליך בהתראה הראשונה לעכב המעות בידך בכל אשר יחייבוך לבלתי נתון אותם לו בשום אופן בעולם עד שיתדיין עמי כאשר קבלת בהתראה הראשו' והשניה כנר' בשטר ההתראה ובכל זאת שוה לו כי עוד לא הקשיב לדבריו ולא שת לבו גם לזאת אלא כוונתו לעשות כטוב בעיניו כל הדברים האלה שמעה אזננו תמול ביום שבת קדש והיה יום א' י"ז לאדר ראשון לדרישת ראובן הנזכר העלינו הדברים בכתב וחתמנו ונתננו בידו להיות לו לזכות ולראיה על שמעון הנז' ושריר וקים ע"כ עתה יורינו מורינו אם יועילו לו אלו ההתראות שהתרה ראובן בשמעון כדי לחייב את שמעון אם יפרע ללוי מאחר שקבל ההתרא' ושכר אדונינו ורבינו כפול מן השמים:
תשובה היטב חרה לי בראותי לשון הכתוב כל הדברים שמעה אזננו אתמול ביום שבת כאלו הותר להם לעשות מקדש חול שהרי אמרו ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול ודברים אלו אין ספק שאסורים לדבר בהם בשבת ואפשר שגרם החטא ודברי ראובן פרחו באויר כי לא הועילו דבריו לכלו' ולא מבעי' מכח ההתראות שעשה ראובן לש' קודם שעמד בדין עם לוי דפשיטא שאין לר' על שמעון טענה כלל שעדיין לא היה בידו כלו' ואין אדם מקנה אפי' בקנין דבר שלא ב"ל כ"ש דבר שאפשר שלא יהיה אלא אפי' במה שטוען שאחר שפסק הדין על לוי שיפרע לשמעון י"א אלפים לבנים חזר והתרה כנז' א"ה אין לו לראובן על ש' אלא קצת תרעומת למה התל בו ושחק ממנו אחר שהבטיחו שיעשה כדבריו אבל מן הדין אין עליו דאי משום האי דקי"ל דהלכה כרבי נתן דאמר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל ונתן לאשר אשם לו משום האי טעמא אין לחייב לשמעון שדין זה צריך תנאים אחד ששני הלווים מודים כל א' למלוה שלו או ששני החובות מבוררות תנאי שני שאין ללוה הא' שהמלוה תובע לו נכסים ממה לפרוע וכמ"ש הריב"ה בח"מ בשם בעל התרומות וז"ל וכתב בעל התרומות דוקא דאין לש' נכסים ליפרע ממנו שסדרו ב"ד והשביעוהו ולא מצאו לו אלא חוב זה אבל אם יש לו נכסים אין בית דין נזקקין להוציא מזה ולתת לזה תנאי אחר צריך לחייב לש' שיהיה כל זה על ידי ב"ד והלשון שאמר רבי נתן מורה כן שאמר שמוציאין מזה כו' והאי לישנא ודאי לא שייך אלא לב"ד ועוד כתב הטור וז"ל ואם אחר שנתחייב לוי לראובן בב"ד הלך ופרע לשמעון חייב לפרוע לראובן פעם אחרת שכבר נתחייב לראובן בב"ד א"כ בנ"ד אם היה שראובן היה תובע לשמעון בב"ד אחר שפסקו ב"ד על שמעון שיפרע י"א אלף ללוי היה חוזר ראובן ומעמיד שמעון בב"ד ואז היו גוזרין עליו ב"ד שיעכב המעות או שיפרעם לראובן או היה מחוייב שמעון לחזור ולפרוע לר' אבל השתא דבנ"ד לא היה כן פשיטא שאין שמעון חייב לראובן כלום ואלו דברים פשוטי' בעיני וכן יש להוכיח זה מתשו' הרא"ש כלל ל' סי' א' שכתב וז"ל ואע"ג שראובן מוחה בלוי שלא יפרע לש' מה שהוא חייב לו לא מקרי בהכי מוחזק דלח משתעב' לוי לראובן מדרבי נתן בב"ד ששמעון חייב לו והרי הוא עומד וצווח שאינו חייב לו כלו' עד כאן ובנדון דידן נמי עדיין לא נתברר שלוי היה חייב לראובן וגם כתב הרא"ש טעם אחר לפי שהמעשה שם כך היה שראובן מיחה ללוי במאמר בית דין יעויין שם ובנדון דידן לא היה לא זה ולא אותו לא מיחה ראובן לשמעון בבית דין וגם לא נתברר עדיין שלוי היה חייב לראובן אף על פי שהיו הפרשים ותביעות ביניהם מכל מקום עדיין לא נשתעבד שמעון לראובן כיון שלא נתברר בבית דין חוב לוי לראובן גם אין לחייב לשמעון מכח שהבטיחו כמה פעמים לעשות שלא יהיה אלא שנדר ליתן לו מתנה בבית דין כתב מהרר"יק ז"ל שרש קי"ז התנאי הצריך לחייב לנודר אחד שאין למקבל מאתים זוז שני כשהמתנה מועטת אבל מרובה לא וכמו שהביא ראיה יע"ש ועם כל זה אינו חיוב שנוכל למיכפי' אלא דאיכא אסור מה ובנדון דידן ליכא איסורא כלל דכפי הנראה ראובן אינו עני גם המתנה מרובה כל שכן וק"ו דכל זה אינו צריך אלא כשנודר אדם ליתן משלו אבל כשנודר ליתן מנכסי חבירו אינו כלום ואפי' היה שם קנין קנין דברים בעלמ' הוי ואמת שיכול להתרעם עליו כנ"ל כ"נ לע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |