שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה דר בשאלוניקי והיה נושא ונותן בפראנקי' והיו אנשים מפקידים אצלו סחורות כדי שימכרם שם כדרך הפאטוריש והנה שמעון א' מתושבי שאלוניקי נשא ונתן עמו על דרך זה קצת זמן לימים שלח ראובן הנז' בעד אשתו ובניו להתיישב שם בפראנקיי והנה עתה שואל שמעון הנז' כי נשאר ביד ראובן משלו סך מעות ומראה כתבי ראובן מודים כן ורוצה לעכב סחורות ראובן מפראנקיא פה שאלוניקי עד יבא ויעמוד בדין וראובן או אחר בעדו משיב שרוצה לעמוד שם במקומו לדין כי שם ג"כ יש תורה ויש סוחרים ויעמוד בו בדין תורה או בדין הסוחרים הדין עם מי:
תשובה הר"י בת"ה זצ"ל כתב סי' ש"ח על ענין כזה וז"ל אם עיני הדיינים רואים דראובן איני' דציית דינא הוא ואין לו כח להשמט מתחת ידי ב"ד שבעירו או הסמוך לא ולא יוכל לדחות ולא להתאלם נגד שמעון בכה"ג לא יוכל שמעון לעכב הפקדון כו' עד כיון שנוהגים האידנא שהתובע הולך אחר הנתבע כו' עד אבל אם עיני הדיינים רואות דליתנהו בראובן כל הני מילי דפי' לעיל ונר' להם דיש לחוש שאם יפטר ממון זה שבעיר לוי מתחת ידו לא יוכל לשוב להשיג דין ומשפט מראובן בכה"ג א"כ מחייבי' ב"ד לעכב הממון מיד בדין גמור כו' עד אם ירצה ראובן שיפטר ממונו צריך לדון עם שמעון בעירו ובב"ד שלו ע"כ למדנו מדבריו שאפי' שיאמר דציי' דינא אם יש לחוש שיוכל להשמט או לדחות או להתאלם שאז יש לב"ד בדין גמור לעכב וא"כ בנ"ד הדבר מפורסם בזמן הזה שהדרים בפראנקיא' או עומדים שם קשה מאד להשיג דין עמהם ויש להם כח לדחות עד שצריך התובע לפעמים להוציא מנה על מנה ובפרט כי זה האיש הרמוז אומרים עליו שקשה מאד להביאו לדין ולא עוד אלא ששמעון עשה מורש' לתובעו ונתן לו שכר גדול ולא הועיל לו כי לא יכול לו גם מראה כתב ניכר מאחד מחשובי עירנו מוחזק אצלנו לאדם כשר ואיש אמונים מאד וכותב שיאריך הזמן להשיג עמו דין ובר מדין אני אומר דבנ"ד יש לב"ד לעכב כנז' מטעם דכשהאמין שמעון לראובן להפקיד נכסיו אצלו היה בהיותו דר בעיר שאלוניקי כמו שהיה דר שמעון ועל דעת כן היה מאמינו שאם יפול איזה הפרש ביניהם יעמידנו לדין בשאלוניקי היום או למחרת כשיבא לביתו לפקוד אשתו ובניו אבל השתא שעקר דירתו מכאן על ראובן מוטל לבא לעמוד לדין אם ירצה נכסיו שבכאן דלאו כ"כ לקחת נכסי אחרים לאכול ולחדי ושילכו אחריו המפקידים אצלו וגם כי סברא נכונה היא בעיני וכמדומה ראיתי דין זה אלא שהשכחה מצויה אצלי מ"מ מהנמצא בידי כעת אומר שהרי מצינו כיוצא בזה כי הדין פשוט לכ"ע שאין מקבלין עדות אלא בפני ב"ד לכתחלה ואין צריך להאריך בזה כי הוא ידוע אפי' לדרדקי דבי רב וכתב הרשב"א ז"ל והביאו ב"י ח"מ סי' כ"ח וז"ל בכה"ג ודאי נר' שמקבלין עדים שלא בפני בעל דין אפי' בממון כו' אלמא כל שיש לחוש מקבלין כו' עד ולא עוד אלא שנר' שכל שאין בע"ד מצוי כאן משמע דמקבלין שלא אמרו אין מקבלין אלא בזמן שהבע"ד כאן והביא ראיה יע"ש א"כ אני אומר שכ"ש שיש לנו לומר שלא אמרו שילך התובע אחר הנתבע אלא כשנעשה המשא ומתן שביניהם זה במקומו וזה במקומו אבל כאשר הי' שניהם במקום אחד ואח"כ הרחיק הנתבע נדוד פשיטא ופשיטא שאם יש יכולת בתובע להביאו למקו' התובע או שיש כח ביד ב"ד יביאוהו וגדולה מזו כתב בא"ז והיכא שמצא עדיו בעיר אחרת ואין בעל דינו שם ה"ז מביא עדים בפני חכמי העיר ומקבלים עדותם וכותבין שכך העידו פ' ופ' ושפיר דמי א"כ בנ"ד כיון שאינו בעיר הנתבע ולתובע יש לו ראיותיו בעיר ודאי דכ"ש הוא שהדין נותן שיעכבו נכסיו ויבא לדין אם ירצה ואם לאו יעכבום ואין לו לומר שישלח התובע טענותיו שהרי כתבו הפוסקי' שאין לכוף לשום א' מבעלי הדין ליתן טענותיו על ידי כתב לשלח' לארץ מרחקים עוד קצת ראיה למה שאמרתי דאמדינן דעת התובע והנתבע שהרי כתב מהררי"ק ז"ל שרש י"ז וז"ל דמאחר שנשבע לפרוע למלוה בלי בקשה שהוא חייב להוליכו אחריו במקום קביעתו מאחר שלא נשתנה מקומו מיום ההלוא' דאדעתא דהכי נשבע ולא דמי לתשו' ספרדית שהבאת כאשר יפה כתבת שיש לחלק דהתם מיירי שהלך המלוה חוץ ממקום קביעתן שהית' בשעת ההלוא' כו' עד אבל הכא שלא נשתנ' מקו' דירתו וזה נשבע לפורעו בלי בקשה פשיט' שלא נתכוון המלוה אלא שלא יצטרך ללכת אחריו לבקשו וטפי מאומדנא דמוכח הוא ועוד דבכל מקום יפה כח המלו' מכח הלו' משום דעבד לוה כו' ע"כ הרי שאפי' שנשבע סתם לפרוע למלוה בלי בקשה שחייב לפרעו ולהוליכו לביתו כאשר שינ' המלו' מקומו אמרינן שהלו' פטור כי לא נשבע אלא אדעתא לפרוע לו במקו' שהי' המלו' בשעת ההלוא' אבל אם שינ' לא וזה מוסכם אם אנו נאמר שאיש זה שמעון כשנתן הפקדון ונשא ונתן ע"י ראובן לא היה אלא אדעתא שיהיה דר ראובן בשאלוניקי לא אדעתא שיעקו' מקומו ודירתו ואומדנא דמוכח הוא זה ג"כ וכ"ש אם נרצה לצרף טעם שני דבכל מקום יפה כח מלו' כו' דכלהו איתנהו בנ"ד כל זה כתבתי כאש' נתיאשתי למצוא הדין ברור כאשר אמרתי בתחלת דברי אמנם שבח לאל בקשתי ומצאתי שהביא ב"י הדין בשם הרשב"א ז"ל כנ"ד וכתב שצריכין ב"ד לחזק לראובן לכוף לש' לבא לדין שם עם ב"ד לפניה' ואם לא יבא לפניה' כותבין עליו פתיח' וכותבין אדרכת' אנכסי דאית ליה במונטסיו לפי שאין המלו' כפוף ללכת כו' אדרבה הלו' חייב ללכת אחר המלו' ואע"ג שלא כתב הטעם שכתבתי מ"מ הדין דין אמת ואיפשר דלרבותא קאמר טעמא אחרינא ללמוד אפי' כשלא היה המעשה אלא שהלו' והמלו' משני מקומות אפי' הכי מטע' שהנכסי' שם ועוד שאין המלו' כפוף כו' א"כ נר' שהדין נותן בבירור לעכב הנכסים ולכתוב פתיחה כפי מה שיראה לב"ד הנר' לע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |