שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/צו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד ראובן צוה יגבה בנו יוסף ט"ו אלף לבנים שהוא חייב לו מהמדודים שלקח מנדוניית אשתו י"א שהם באים עתה כשאר בעלי חובתיו ביחד ואין להם דין קדימה זה י' שנים אשר נשא יוסף אשתו ואם לא יספי' עזבונו לכל אשר הוא צוה ולכל חובותיו והוצאותיו הצריכים אחרי מותו יתפרעו כלם ויוסף בכללם חלק כחלק אראדה פארטי לי אני עבדך נר' לע"ד שיוסף יגבה חובו כי קדם ולא יחוייב להשתתף אלא בחובות מקודמים כמוהו אם ימצאו מאותו זמן:
תשובה הנה בזה אומר כי אפשר שדבריך צדקו ולא דברי החולקים עליך ואפשר שלא צדקו לא דבריך ולא דבריהם הכל כפי חלוק הנושאים כי דבריך כמו סתומי' ולא יכולתי לידע הנושא המיוחד אשר אתם חולקים עליו כי בדין זה יש חלוקים רבים אחד אם היו כל הבעל חוב בשטר של כלם בע"פ שלישי חלק א' בשטר וא' בע"פ ואם היו כלם בשטר יש ב' חלוקות אחד שכלם זמנם שוה ב' אם א' מהם מוקדם והב' מאוחר הימנו שאם כלם זמנם שוה ובאים לגבות ממקרקעי כמו בתים או שדות דבר זה תלוי במשנה ששנינו בכתובות פ' מי שהיה נשוי דתנן מי שהיו לו ג' נשים ומת של זו מנה ושל זו מאתי' ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקת בשוה כו' פרש"י ז"ל דמיירי ששלשתם נחתמו ביום א' דאי בתלתא יומי הקודמת בשטר קודמת בגבוי ולדעת ר"ח שהביאו בעלי התוס' פי' באופן זה היו שם ג' מאו' יחלקו לפי המעות ר"ל יחלקו המעות לו' חלקים ויטול של מאה חלק אחד ושל מאתים ב' חלקים ושל ג' מאות ג' חלקים וכתב הוא ז"ל שדין זה הוא דין אמת וצדק וכבר אמרו הפוסק' שדברי ר"ח דברי קבלה הם ואם היה נושא שלכם על זה האופן כבר היה אפשר לומר שצדקו דברי החולקים עליך שכלם אראד' פארטי יקחו אלא שמ"מ רבים חולקים על ר"ח ורש"י והרי"ף והרמב"ם וגם התוס' נרא' קצת שחולקים עליו כיון שדחו ראייתו הא לך חלק א' שכפי האמת מתוך דבריך נראה שאינו זה הנוש' שלכם אלא שא' קודם לחוב חברו וא"כ הוא מי שזמן שטרו קודם לשטר חברו הוא גובה תחלה ואח"כ הב' כנז' בפירש"י וזה בתנאי שהקרקעות הללו שהניח הלוה הנפטר היו לו קודם זמן כל החובות היוצאים עליו ובזה צדקו דבריך כי כל הקודם בזמן גובה חובו קודם כמו שאמרנו אמנם יש חלק אחר שאם הקרקעות קנאם אחר זמן החובות כלם אין בהם קדימה וכל הקודם זכה ואפי' היה הוא אחרון ואם הי' החוב א' קודם וכתוב בשטר דקנאי ושאני עתיד לקנות וקנה הלוה קרקע אח"כ ואח"כ לוה מאחר אז הקרקע משועבד לא' וחלוקים רבים יש עוד ולא ראיתי להאריך בהם כי הכל תמצא מבואר בח"מ סי' ק"ד ואם הנושא שלכם הוא על המטלטלים ולא על הקרקעות אם המטלטלים מונחים במקום שאין יד א' שולט יותר מחברו הדין שוה כמו בקרקעות אם כתוב בשטרות מטלטלי אגב מקרקעי ואם אין כתוב כן אז דין קדימה במטלטלים אלא שאפי' שאין זמנו של זה כזמנו של זה כלם גובים מן המטלטלים למר ר"ח כדאית ליה ולמר ר"י כדאית ליה והיינו כאשר המטלטלים אין יד שום א' מהם שולטת בהם יותר מחבירו ואם א' בעל פה וא' בשטר הוי מחלוקת פוסקים ג"כ דלדעת רב האיי גאון ז"ל כתב המוקדם אפי' שהיא בע"פ קודם לחוב שבשטר המאוחר ולדעת הרי"ף ז"ל החוב שבשטר קודמת לגבות אפי' הי' מאוחרת לחוב ע"פ אפי' שהיא מוקדמת ובין הכ' ובין הכי דעתי' הוא שאם קדם ותפס א' מהבעלי חובי' והחזיק במטלטלים זכה אפי' הוא מאוחר כיון שכ' הרא"ש ז"ל שעשו תקנת השוק במטלטלי' ע"כ כתבתי חלוקים שיש בדינים אלו אמנם בנ"ד שיש בו ענין אחר והוא כי כל נכסי הנפטר כמו שהיו בחייו בחזקתו וכל מי שהיה רוצה להוציא ממנו היה צריך להביא ראיה ברורה כך תיכף ומיד שנפטר האדם נכנסו נכסיו בחזקת היורשים וכל ספק שיפול בענין תביעתם מחמת המוריש שלהם אמרי' נמי המע"ה ואפי' לא טענו הם טענינן להו כנ"ל והא לך משנ"ש בפ' מי שמת נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישו והיתה עליו כתובת אשה ובע"ח יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואח"כ מת האב ויורשי הבן אומר האב מת ראשון ואח"כ מת הבן ב"ש אומרים יחלוקו וב"ה אומרים נכסים בחזקתן וה"פ ראובן היה חייב כתובה לאשתו או לבע"ח וטוען הבעל רוב או האשה כי יעקב אבי ראובן מת ראשון ואח"כ מת ראובן וא"כ זכה ר' בנכסי יעקב אביו ולכן רוצה ליפרע מאלו הנכסים ויורשי ראובן אומרים ראובן מת ראשון ולא זכה בנכסי אביו כלל הלכך אין לכם לגבות מאלו הנכסים הדין עם יורשי ראובן שהלכה כדברי ב"ה שאמרו שהנכסים בחזקת יורשי האב הם עומדים בכל מקום שהם ואין לבעל חוב או לאשה לגבות אלא בראיה ברורה נמצא שהדין ברור שאם אלו הנכסים של זה הנפטר שהיו עליהם היו קרקעות ומוחזק בהם וחובו קודם לכל אדם אם זמן חובו קדם ואפי' שחובו היה ע"פ ושל אחרי' בשטר הוא גובה שנכסי' בחזקתו הם והבע"ח או האשה נקראין מוציאין ומוציא מהם עליו להביא ראיה כי הם יאמרו קים לן כפלו' ואם הנכסים שהניח הנפטר בהם מטלטלים כ"ש וק"ו שהיורשים מוחזקים ומוציא מהם עליו להביא ראיה והראיה שיהיה להם שטר מוקדם וכתוב בשטר ממקרקעי אגבן מטלטלי ואף גם בזה יש לפקפ' ולהיות כי דעתי הוא שהוא דבר רחוק שימצא שטר חוב על הנפטר שיהיה מוקדם מחוב ר' יוסף לא חשתי להאריך בזה ודי לנו עתה לשאלה הג':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |