שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/צ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה לו שטר חוב על שמעון ולוי מסך כך אלפים לבנים וכתוב בשטר החוב הנז' שנתחייבו שמעון ולוי לראובן אותו הסך שהם מנכסי זבולון שבידו נפרעי' לזמן פ' ואחרי עבור זמן פרעון החוב הנז' כמו ך' שנה מנה והרשה ראובן העומד היום מעבר לים ליהודה העומד בעירו ששמעון ולוי עומדים שם שיתבע מהם משמעון ולוי סך מה שנשארו חייבים אליו מחשבון השטר חוב הנז' ובכן בא יהודה ותבע מהם שארית החוב הנז' ושמעון ולוי טוענין שכבר פרעו כל החוב משלם לראובן אלא שלהיותם קרובים ואוהבים לא חששו לקבל השטר חוב מידו וטועני' לזה כי מאז ועד היום הזה עברו ביניהם כמה עסקים וחשבונות וכמה חובות שנתחייב ראובן להם והם לראובן ואם אמת היה הדבר שהם נשארו חייבים לראובן איזה סך למה לא שם אות' ראובן בחשבונו איך אפשר שבכ"כ זמן לא זכר ראובן ענין החוב ההוא וזולת זה טוען שמעון כי זה כמו שנתים ימים בא הוא לחשבון ישר עם ראובן הנז' ע"כ מיני חשבונות שהיו ביניהם מיום שנברא העולם ועד היום הזה ומהכל הודה ראובן שנתפרע ממנו פרעון גמור ושלם מכל הזכיות והתלונות וזה הלשון הכתוב בשטר ההודאה הודה ראובן שנתפר' פרעון גמור ושלם מכל הזכיות והתלונות שיש בם חשבונות ומכל התביעות שהיו לו או שאפשר להיות לו על שמעון מיום שנברא העולם עד היום הזה הן מחשבונו' פה עיר פ' הן מחשבונות שלוניקי הן אותם שהיו מחשבון ראובן הנז' הן אותם שהיו מחשבון בני יששכר הן מאותם שהיו מחשבון חתנו נפתלי הן מפרעונ' הק"ק שפרע בעדו ראובן הנז' בין משטר א' שהי' הערב ראובן הנז' בעד שמעון הנז' לבד מסכום כך לבנים אשר על הערבות הנז' עשה שמעון ואשתו לראובן הנז' מכירה או שעבוד איך שיהיה מחזקת הבתים שיש לו בעיר שאלוני' הן מכל הפורווינסיאוני שהיה חייב שמעון הנז' לראובן הנז' מהכל נתפרע ראובן הנז' משמעון הנז' פרעון גמור ושלם ונתפייש ממנו פיוס גמור ולכן פטר ראובן הנז' לש' הנז' ולכל באי כחו פיטור גמור ושלם בכל הנז' לעיל ומכל שבועה קלה וחמורה ומגלגול שבועה ומכל איזה מין תביעה שתהיה בעולם בין בשטר בין בע"פ בין בדיני ישראל בין בדיני א"ה מיום זה ולעלם כי מהכל הוא מפוייס ממנו והודה ראובן הנז' שלא נשאר לו ולא לבא"כ אצל שמעון הנז' ולא אצל בא"כ לא ממונא ולא דררא דממונא ולא דין ודברים ולא ערעור ולא טענה ולא שום תביעה ולא זכות ולא שעבוד אפי' דברי' ולא תרעומת ולא שום שיור בעולם לא בשטר ולא בע"פ לא בעדים ולא בלתי עדים לא בדיני ישראל ולא בדיני א"ה ואפי' נשאר בשום צד הכל מחל ראובן הנ"ל לשמעון הנז' ולבא"כ מחילה גמורה מחילה כוללת ומספקת כו' ע"כ. ועתה טוען שמעון שמכח השטר הודאה הנז' אין לו לראובן הנז' עליו תביעה כלל לפי שכבר הודה שנתפרע ממנו הן מחשבונות שלוניקי ופטר אותו מכל איזה תביע' שתהיה בעולם בין בשטר ובין בע"פ כו' הרי נכלל באותם פטורים ג"כ ענין השטר הנ"ל שהיה לו עליו וא"כ אין לו עליו תביעה כלל ולזה משיב ראובן שכל אותם הפיטורים לא יובנו רק על תביעות שהיו לו מצד עצמו על רבי שמעון הנז' אמנם אותו שטר שהיה מנכסי זבולון לא נכלל באותם הפטורי' ושמעון משיב אותנו שמלשון הפיטורין משמע כל תביע' איך שיהיה מנכסי עצמו ומנכסי אחרים כל שיש בידו כח לתובעו משמע שנתפרע ממנו וגם הוא נכלל בכלל הפיטורים הנ"ל ומלבד הטענות הנז' לעיל עוד טוענין שמעון ולוי שאינם רוצים לעמוד בדין עם יאודה הבא בהרשאת ראובן אלא יבא ראובן עצמו ויחד למשפט יקרבו עמו על אלה הטענות ילמדנו רבינו אם בכל אלה הטענות צדקו דברי שמעון ולוי או אם הדין עם ראובן הנז' ועם מורשה שלו יורינו מורינו הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה אשיב בקצרה כי לכאורה היה אפשר לומר שנכסי זבולון לא נכנסו במחילה זו כיון שלא היו מן המוחל מאחר שכתוב בפי' שהחוב הוא מזבולן וכתב הרא"ש בתשו' הביאה ב"י ח"מ סי' ס' על שטר שהיה כתוב על שם ראובן וכתוב בסופו אלו מעות הם מחברו' הקהל וטוען ראובן שכיון שכתובים על שמו שלו הם ועוד אומר שהקהל נתנו לו שטר זה לגבות ממנו מעות שהיה לו אצל הקהל והקהל מכחישים אותו ופסק שהדין עם הקהל ע"כ הרי שאפילו שכתוב בשטר על שם ראובן מ"מ כיון שנתברר שהמעות הם מהקהל אין כח לראובן לעכבם לעצמו וא"כ החוב שלו יכול למחול אבל של אחרים אינו יכול למחול מ"מ נר' לי מתוך תשו' הרש"בא כתובה שם סמוכה לתשוב' הנז' וז"ל נשאל על שמעון שהיה חייב מנה לראובן ונתפשרו ביניהם שיעשה שמעון שטר חוב ללוי לך' דינרים ואח"כ נתרצה ראובן לשמעון ועשה לו שטר מחילה גמורה מכל תביעות ממון ועכשיו טוען שמעון כי כיון שלוי לא הלוהו שום ממון אלא ראובן הוא שהלוה וכיון שמחל לו כל תביע' ממון גם זה בכלל והשיב שהדין עם שמעון ע"כ א"כ אף אנו נאמר שאפי' שהנכסים בנ"ד הם של זבולון יכולים ש' ולוי לומר אנו לא קבלנו ממון מזבולון אלא מראובן וכיון שהוא מחל לנו הרי אנו מחולים ואין לומר שיד בעל השטר על התחתונה והנמחלים צריכים לשטר מחילה זו שמוצאי' ויכול ראובן לומר אמת שקבלתם ממני המעות והיה בידי כח למחול אתכם מ"מ אני לא מחלתי רק מה שהיה לי חוב עליכם לזה אני אומר שכיון שכתוב בשטר המחילה כל מין תביעה הרי זה בפי' שמחל אף חוב זבולון דאי לא תימא הכי היה לו לכתוב כל תביע' מדכתב כל מין הרי חוב זבולון בכלל וכיון שהם קבלו מראובן וראובן מחל להם המחילה קיימת כן נר' לי גם לטענה ב' שאומרי' שאינם רוצים לעמוד בדין עם המורשה יאודה כבר כתבתי זה בפסקי שיכול הנתבע לומר כן לכל מורשה כפי דעת הרמב"ם ז"ל שכתב כי תקנה זו שעשו הגאונים לא היה אלא כדי לאיים לנתבע אבל מ"מ אם יסרב הנתבע ולא ירצה לעמוד בדין עם המורשה אין כופין אותו לעמוד בדין כך אני דן ובפרט כשאני רואה שאין כונות הנתבע להבריח עצמו מן התובע או דבר אחר כיוצא בזה אני אומר שהדין עם הנתבע בטענתו שאומר יבא התובע בעצמו שידעתי אני ידעתי שלא יעי' פניו כנגדי לתבוע מה שאיני חייב לו והיה בידי להאריך בענין שטר זה אלא שאין לי פנאי ודי בזה לפטור את הנמחלים וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |