שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/פח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן קנה שפחה אחת משמעון תושב קאשטוריאה והביאה במונישטיריו ושם העלילו עליו שהשפחה היתה גנובה והיו מצרים לו וכתב ליחידי קשטוריא' יבקשו החוגייט"י מהשפחה משמעון והלכו כמה יחידים לבקש החוגיטי מאת שמעון ולקח שמעון החוגיטי לתת אותו לאותם היחידים ובא לוי תושב קאשטוריאה והחזיק בחוגיטי באומרו שראובן היה חייב לו בגד אחד ששלח בידו למוכרו ויש לו כתב ידו שמכרו והפצירו בו היחידים שיתן החוגיטי ולא רצה עד שבראות' שראובן היה בצר ובמצוק הוכרחו לעשות לו שטר ערבות אך בזאת שיעשה חשבון עם ראובן ויברר שחייב לו וקודם כל דבר מסרו מודע' בפני כל אנשי העיר וכולם ידעו והכירו שהיו מוכרחים בעשותם הערבות להציל את ראובן מצרת נפשו ומתוך זה הזמן נשתמד ראובן והם לא ידעו דבר ואחר הימים מת ראובן וגם לוי נפטר לב"ע וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובא אחיו מלוי לתבוע מן הערבים החו' הנז' ואין להם ראיה אחרת רק כתב יד ר' שכותב שמכר אלקימייא אחת מחשבון לוי וטוענים הערבים שאין זה ראיה וגם שהערבות היה בעשות לוי חשבון עם ראובן ולא היה כן ועוד שהערבות היה באונס ומסרו מודע' ועוד שאין כתוב בשטר הערבו' לא חייב מעכשיו ולא שעבוד נכסים ולא נאמנות ואין שם רק וקנינא כו' ועוד שכיון שנשתמד ראובן הערבות אינו כלום ילמדנו מורינו הרב הדין עם מי:
תשובה אם באנו לפטור לערבים מטענת אונס נראה בעיני דאינה טענה שאין טענת אונס פוטר אלא אותו אונס שעושים למתחייב עצמו אבל אונס אחרים לא שהרי אפי' בגיטין דהוי דבר חמור מאד כ' הרשב"א ז"ל שאפי' אונס וצער שעושין לבן לא מיקרי אונס לגבי דאב אע"ג דרחמי אב על בנים כ"ש באונסים אחרי' זה פשוט אך אמנם נר' בעיני שאלו הערבי' פטורי' וטעמ' שהרי כתב הרמב"ם והביאו הטו' ח"מ סי' קל"א וז"ל כ' הרמב"ם ערב ששעבד עצמו על תנאי אע"פי שקנו מידו לא משתעבד שזו היא אסמכתא וכאן התנאי היה שיעשה חשבון ואני אומר שזה מן הדברי' דבגלוי מלתא סגי ואינו צריך שיתנה בלשון תנאי והלכתו כמו שידוע ליודעי חן דיש דברים דבגלוי מלתא סגי ובהאי שהוא עיקר הדבר כי מנין להם לידע על מה היו נכנסים ערבים עוד ממקום אחר אלו הערבים פטורים אפילו לא היה שם תנאי כלל ולא גלוי מלתא שכתב הרמב"ם ז"ל פרק כ"ו מהלכות מלוה ולוה וז"ל מי שהיה ערב לחברו במלוה ע"פ ובא המלוה לתבוע את הערב והלוה במדינת הים אומר לו הערב הבא ראיה שלא פרעך הלוה ואני אשלם והדברים ק"ו ומה התם שהחוב היה ברור והוחזק הערב בחיוב אפילו הכי צריך המלוה להביא ראיה שעדיין לא פרעו הלוה וכל עוד שלא הביא ראיה הערב פטור אע"פי שאינו יודע אם פרע הלוה בנ"ד שאין אנו יודעים החוב מה הוא וכמה הוא כ"ש שהערבי' פטורים והדבר פשוט מאד אין צורך לאורך ולרווחא דמלתא אמינא דאין כאן ערבות כלל שהרי הדבר ידוע שיש הפרש בין ערב בשעת מתן מעות ובין ערב לאחר מתן מעות דערב בשעת מתן מעות משתעבד בלא קנין וערב דלאחר מתן מעות צריך קנין וכאן ליכא קנין והטעם שכתב הריב"ה סי' קצ"ה וז"ל אין הקנין מועיל אלא אם כן מקנה לו החפץ הנמכר או הניתן מיד אבל אם אמר לו הקונה קנה סודר זה ותקנה חפציך לי אחר ל' יום לא קנה דבשעה שיש לו להקנות כבר החזיר הסודר לקונה ע"כ אם כן אותה שעה שנשארו ערבים עדיין לא חייבים שלא היה נודע אם היה חייב אם לא ואז לא חל חיוב הקנין ואח"כ אפי' היה לוי עושה חשבון עם ראובן והיה משיגו חיוב מנה היו פטורי' הערבים דבאותה שעה לא היה קנין כלל הדברים כאשר חזרתי על כל הצדדין וצדי צדדין הערבים פטורים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |