שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/פג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן נכנס ערב בעד שמעון ולוי על חוב מסך שנים עשר אלפים לפורעם לנפתלי לזמן ידוע ולאחר ימים ברחו החייבים ותבע נפתלי הבעל החוב מראובן הערב שיפרענו באופן שנתפשר ר' עם בעלי החוב והאריכו לו זמן פרעון החוב לזמנים ידועים ומזה נכתב על ראובן שטר בפני עצמו ונחתם בעדים וכאשר הגיע זמן הפרעון תבע נפתלי מראובן שיפרענו השיבו ראובן וטען שהחייבים עצמם שו"ל הגידו לו נאמנה שהם פרעו לנפתלי כל החוב ההוא שעליו נכנס ערב והראיה שכבר נתקרע אותו השטר ונמחל שעבודו ואח"כ נשאו ונתנו עמו העם שנית ונתחייבו אליו בשטרא אחר סך ארבעה עשר אלפים לבנים אחרים ועל פי דבריו אלה טוען ר' לנפתלי הודיעני על מה תריבני הראני השטר הראשון אשר בו נתחייבו החייבים ובו נכנסתי ערב בעדם ואז אפרע לך אמנם אם השטר הראשון נתקרע כבר יצאתי ידי ערבותי והשטר הב' שנתחייבו שנית החייבים על סך י"ד אלפים אין לי עסק בו כלל והרי החייבים עצמם נתנו לך ערבים אחרים בו ואני לא הוזכרתי בו כלל ומה תרי' עמדי ונפתלי טוען כי בכח השטר אשר עשה עם ראובן על אריכות הזמני' רוצה לגבות אותם המעות מראובן וראובן משיב כי אין כח בשטר השני לגבות ממנו דבר רק אם השטר הראשון יהיה קיים אבל אם לא ימצא קיים הוא הוראה שכבר נפרע ממנו ואין כח ביד נפתלי לגבות מראובן הערב כלו ילמדנו רבינו הדין עם מי:
תשובה דין זה פשוט מאד וזיל קרי בי רב הוא שכל זמן שהשטר הראשון קיים אם יפרע ראובן ולא יתבע השטר מהמלוה יכול הלוה לטעון פרעתי ולא יהיה כח ביד ראובן להוציא מן הלוה מה שפר' בשבילו ולא עוד אלא אפילו נתן המלוה השטר ביד הערב היה צרי' לכתוב לו המלוה לערב קבלתי ממך פ' דמי שטר חוב זה וכמ"ש הריב"ה סימן ק"ל ח"מ וז"ל ואין הערב גובה מהלוה עד שיביא עדים שפרע בשבילו כו' עד ואם כתב המלוה לערב קבלתי ממך דמי החוב מהני וכגון שמפורש הערבות בשטר ע"כ עוד כתב שם הטור וז"ל ערב שפרע למלוה ולא בקש ממנו השטר אין הלוה חייב לשלם מה שפרע בשבילו שהרי פשע במה שהניח השטר ביד המלוה ולא יפרע לו עד שיחזיר לו שטרו ע"כ כמצינו למדים שראובן פטור כל עוד שלא יחזיר לו נפתלי השטר אשר ראובן כתוב בו לערב ממה נפשך אם השטר קיים פטור ראובן לפי שיאמר תן לי השטר שכתוב בו שאני ערב וכתוב לי שקבלת ממני אלו המעות כדי שאוכל אני לחזור ולגבות מן הלוה כי אפי' תאמר שתתן לי שטר זה שאין אני מוזכר בו אינו מועיל לי כלל ואם יאמר ששטר שראובן מוזכר בו לערב נקרו' א"כ מלוה הפסיד שיכול הלוה לומר כיון שנקרע בטל שעבודו וכבר נתפרעת מן הלוה מחובי ושטר זה חוב אחר ואיני ערב בו כלל ואלו דברים פשוטים מאד כל זה אני אומר אם יודע שהשטר השני הוא מחמת הערבות או שהמלוה מודה כן או שמפורש כן בשטר השני אבל אם השטר השני כתוב סתם שנתחייב פלוני לפ' ואין המלוה מודה שהוא בשבי' הערבות ואין ראיה לראובן אז ודאי חייב ראובן אבל אם הדבר ידוע שהשטר הוא מצד הערבות הנז' פטור ראובן כמ"ש: וחתמתי שמי שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |