שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/עג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם גדול מרב' ורבן כמהר"ר יהודה צרפתי נר"ו אחרי דריש' השלום אומר שקבלתי כתב גלילי אצבעותיך בה הודעתני מאשה חדשה נפלה בגורלך והיא ישרה בעיניך אחלי אליו יתברך תהיה האשה אשר הוכיח ה' אליך להטיב באחריתך כיש את נפשך ונפש נאמן לאהבתך עוד זאת ראיתי בקש כ"ת ממני להגיד דעתי על אודות ראובן תבע את שמעון לדין בשטר מקויים איך אברהם אביו של שמעון חייב לו ק' פרחים ואמר ראובן בעת תביעתו לפני ב"ד ע"פ פנקסו קבלתי מאברהם אביך כך וכך לפרקים ועלה השיעו' ההוא בין הכל יותר ממאה פרחים אולם החמשים פרחים היו מחמת חוב אחר שהיה לי עליו ומהשטר הזה לא נתפרעתי אלא חמשים וזמן השטר עבר כבר קרוב לי"ח שנה וטען שמעון לראובן איך לא תבע התביעה הזאת בכל כך זמן והנה השיב ראובן בקשתי השטר ולא מצאתיו עד היום ועל זה גזר אומר כ"ת דאע"ג דלכאורה היה נר' דהדין עם ראובן אם אין עדים על קבלת המעות במגו דאי בעי אמר לא קבלתי כלל כו' נאמן לומר סטראי נינהו מ"מ אין הדין כן דהני מילי כשהתביעה מראובן לשמעון דנאמן בלא שבועה לומר סטראי נינהו מגו כו' אבל הכא כשאומר סטראי נינהו הנהו שטרי הוו מלוה על פה על היורשים ואין נפרעים מן היתומים במלוה על פה אלא באחד מג' דרכים וא"כ בטלה טענת ראובן ועוד דכיון דקי"ל דאין נפרעים מנכסי יתומים אלא בשבועה הכא ליכא למימר מגו דיכול לומ' לא נתפרעתי כלום דסוף סוף עתיד לישבע במה שכתיב בשטר בפירוש ע"כ תוכן דבריך ואני נפלאתי הפל' ופלא מיושר חכמתך היכן מצאת בענין זה הפרש בין שהתביעה מראובן לשמעון ובין שהתביעה מראובן ליורשי שמעון כי ודאי אין הפרש וכמו שאוכיח בס"ד. ועוד אני אומר דמ"ש כ"ת דראובן כשתובע לשמעון נאמן לומר סיטראי נינהו בלא שבועה לא ידעתי מנא לך הא דאם אין נאמנות בשטר ודאי שצריך שבועה ואם יש נאמנות בשטר גם היתומים אינם יכולים להשביע לתובע וזה בתנאי שיהיה כתוב נאמנות עליו ועל יורשיו עוד באתי להודיע דעתי דבטענ' סטראי נינהו לאו משו' מגו גוב' דהאי מגו דלא קבלתי' לא הוי כשאר מגו דעלמא דהא קי"ל דלא אמרינן מגו אלא להפט' אבל כדי להוציא לא אמרי' מגו וכמ"ש התוס' בריש מציע' בדבו' וזה נוטל רביע ע"ש כן הביא הטו' בח"מ סי' פ"ב וכן הביא ב"י בשם הרמב"ם וז"ל כ' הרמב"ם כו' עד דלא אמרי' מגו אלא להפט' אבל כדי לגבו' ממון לא מהני מגו ע"כ וטעמא דסטראי היינו משום דאי בעי הוה שתיק ולא היה צריך אלא להראות שטרו מה שאין כן שאומר אינו אמנה אלא מוקדם דבין הכי ובין הכי השטר פסול ואין להאריך עוד תמהנו מדבריך שכתבת סטראי נינהו הוו מלוה על פה כי נראה בעיני בלי ספק דכד נאים ושכיב מר אמרה להאי שמעתא שהרי מי שאומר סטראי היינו שאומר אותם המעות שהיית חייב אבל שטר זה שאני תובע עתה עומד בחזקתו א"כ נמצא שמה שרוצה ר' לגבות עתה מיתומי שמעון אינו מלוה ע"פ אלא מלוה בשטר וכדי שידע כ"ת שכל מה שאני כותב כאן הם דברים ברורים דברי צדיקים כמו שתרגם אנקלוס הא לך תשובת הרא"ש שאלת שטר שיש בו נאמנות גמורה ומת הלוה והיתומים מוציאין כ"י של המלוה שקבל מן הלוה סכום מעות ביום פ' כך כו' עד וטוען המלוה שטר נאמנות על אביכם כו' עד והפתקות שבידכם הם של עסק אחר תשובה מה שכותב נאמנות בשטר הוא מועיל לענין זה שלא יוכל הלוה להשיב למלוה שלא ליפרע שטרו אבל אינו מועיל כנגד עדים המעידים שהשטר הוא פרוע וכן בהודאת בעל דין כמו אלו עדים מעידים שפרע לו והלוה אומר שאותו פרעון מזה השטר והמלוה אומר לא כן אלא מלוה ע"פ היה לי עליך אותו פרעת והשטר עדיין קיים לא נאמן מלוה כדאמרינן בכתו' כו' עד וכן לנדון זה כתב ידו מעידו שקבל ממנו הממון והשטר פרוע ושט' שיש בו נאמנות אינו גובה מיתומים קטנים כו' עד ושטר שכתוב בו שטר נאמנות גמורה אינו מועיל כנגד עדים כל זמן שלא פירש בשט' שנאמן יותר משני עדים כו' ע"כ הנה עינינו הרו' שלא פטר הרא"ש ליתומים מטעם שהיה חייב התוב' שבו' אלא מטעם דהוי כאלו עדים מעידים על הפרעון ודין זה שוה בין כשהתביעה ממלוה ללוה ובין כשהתביעה ממלוה ליורשי הלוה שכיון שיש עדים על הפרעון מסך הכתוב בשטר איתרע שטרא ולא גבי ביה וכ"ת א"כ מטעם זה שכתב הרא"ש דכ"י של מלוה הוי כאילו מעידים על הפרעון ה"נ בנ"ד נימא כיון שיש כאן כ"י ר' שקבל מש' סך הנז' בשטר שהוא מוציא הו"ל כאילו יש עדים על הפרעון ואיתר' שטרא הא ודאי ליכא למימ' הכי דבשלמא בנדון דהרא"ש שהיתו' הנתבעים הוציאו כ"י ר' התובע משום הכי איתרע שטר התובע משום דל"ל אי הוה בעי הוה שתיק אבל בנ"ד שכפי דברי כ"ת ר' התובע הוציא פנקסו צריך למימר אי בעי הוה שתיק ומרא' השטר לבד וא"כ א"כ שום טענ' לבט' זכות ר' אם לא שהשטר ישן ולא נמצא בזמן הזה מי שמאחר לתבו' חובו ממי שיכול להפר' ממנו ואם לא היה יכול להפר' מש' מפני שלא היו לו נכסים א"כ יורשיו אינם חייבים כלל ואפי' מצוה אין להם לפרו' חוב אביהם אלא מנכסי עזבון המוריש לא מנכסיהם וזה צריך חימוץ גדול לחקור ולדרוש הרבה וכ"ת לא כתב אם היה בשטר נאמנות גמורה כב' עדים כשרים אם לא אמנם דעתי דבין הכי ובין הכי זכות ר' לא נתבטל וליכא רעותא אחרינא רק עתיקותא דשטרא הנלע"ד כתבתי ושלום לכ"ת ולכל דורשי שמו כנפשו החשובה וכנפש דורש שלומך וטובת' הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |