שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/נט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן מתושבי תוגרמה הלך להסתחר באנקונה שהוא ממלכו' פראנקיאה ובהמשך זמן הפסיד ממון הרבה מחמת שהרבה גוים משם ירדו מנכסיהם הנקרא אצלם פאליר וכן הפסיד מחמת ספינה שטבעה בים וראובן היה חייב קצת מעות לגוי אחד אשר היה שם ובין הזמנים האלו היו המריבות והמלחמות בין מלכנו יר"ה ובין הגוים באופן שלא היה יכול ראובן להסתחר במעותיו אשר היו בכאן בתוגרמה עד שהגי' זמן הפרעון הגוי ולא היה לו לפרוע והיה הגוי מרויח לו זמן וזוקף עליו רבית וראובן היה שותק שלא היה בידו למחות מחמת אימת הגוי המציק והגוי רוא' שאין ביד ראו' מאומה שם לפרוע ואמר לו שהוא יעשה עמו טובה שישלח אותו בכאן והוא יעשה אותו קונטראטו שהוא חייב לו סך מעות גדול וכן עשה ראובן אע"פי שלא היה חייב לו זה הסך וכשבא ראובן בכאן כת' לו לגוי שהוא ירצה לפרוע לו מה שהוא חייב לו ולא יותר והגוי לא רצה אלא שיפרע לו כל מ"ש בקונטראטו ומזה עשה הגוי הרשאה על ידי ש' כדי שיבא בכאן ויתבע לראובן בדיננו בכח הקונטראטו. עכשיו בא שמעון לתבוע לראובן ואמר לו שיעמוד עמו לדין אמר לו ראובן לאו בעל דברים דידי את לפי שאני יודע וגם הגוי יודע מה שאני חייב לו יבא הגוי הצמו ואעמוד עמו לדין ואתברר עמו מה שאני חייב לו ואין אתה יכול להעשות מורשה מהגוי לפי שאין שליחות לגוי ואף שכתבו התוס' שר"ת היה רגיל לשלוח הרשאה ביד גוי היינו שהמשלח הוא ישראל ובשביל תקנת ממון ישראל תקנו הגאונים שיכול לעשות הרשאה אבל לתקנת הגוי לעולם לא תקנו ויעמוד הגוי לדין תורה שאין אדם יכול להרשות אפי' למלוה בשטר כמ"ש פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין עד שכ' ודברים אלו קלי' עד מאד עד והגאוני' עצמ' שתקנו תקנה זו אומרי' שאין אומרי' יקוב הדין את ההר אלא כדי לאיים את הנתבע ע"כ וזה שכתב הרמב"ם ז"ל הוא אפי' לישראל וכ"ש לעכו"ם דלעולם לא היה בזאת התקנה ועוד אפי' שיהיה הרשאה או שיבא הגוי עצמו לדין לפנינו י"ל דאין כופין לראובן לפרוע לעכו"ם משום דאין זה גזל עכו"ם דאסור וכופין לישראל לפרוע אלא הפקע' מלוה והפקעת מלוה לא כייפינן ליה ואינו אלא משום קדוש ה' והא דאמרינן דב"ד אין באים בעקיפין כסברא דרבי ישמעאל אבל לעולם לא כייפינן ליה וכיון דלא כייפינן וליכא אלא משום קדוש השם ראובן יודע שאינו מחלל את השם וגם העכו"ם הוא יודע שאינו חייב לו זה ועוד אף אם נאמר משום קדוש השם כייפינן ליה הרי כאן אינו שטר לדעת הרמב"ם ורבותיו ויכול לומר פרעתי ואף דאנן נקטינן כסברת אחרונים ז"ל שהוא כשט' גמור הנ"מ בישראל אבל לעכו"ם לעול' דמהפכינן בזכותי' דישראל ופסקי' כהני למהד' בזכותי' דישראל ומנא אמינ' לה דשרי ע"כ לא פליג ר"ע אר' ישמעאל אלא דלא אתי' ליה בעקיפין אלא משום קדום השם אבל לעול' מודה ליה דאם יש זכות בדיניהם דיינינן ליה ואמרינן ליה כך דינכם דכיון דמהפכינן בזכותיה כל כך ודאי דלא גרע סברת הרמב"ם ורבותיו מדיניהם לאפוקי לן מקדוש השם ועוד דיש טעם אחר לפטור לב"ד לשמוע זה הדין וליכא חלול השם לפי שאותו מלכות אינם נשמעים בין הגויים ערעור וטענו' מכאן לא שטר ולא דבר אחר עכשיו יש לנו לומר להו כשם שדינכם הוא שלא לשמוע ערעור ממלכות זה גם אנחנו כך דיינינן ועוד אף אם נאמר דיש לו כח שטר ויהיה כחו כישראל הרי טוען ראובן שהוא אנוס באותה שעה שלא היה יכול לצאת משם והיה בכח העכו"ם לתת אותו בבית הסהר ולפיכך הודה לו מה שהוד' אבל האמת שלא היה חייב לו כ"כ כמו שהוא יתברר לעכו"ם אם ירצ' לעמוד עמו לחשבון ואף אם לא מסר מודעא הרי הודאה הוי כמו מתנה והוי תליו' ויהיב וכיון דהכרנו באונסו די ואף אם יטעון שמעון ויאמר שהעכו"ם מכר לו זה הקוננואטו הא קי"ל דישראל הבא מחמת העכו"ם הרי הוא כגוי יורנו הרב מורה צדק המאיר עינינו באמתתה של תורה ושכמ"ה:
תשובה תחלת דברי וראשי' חמרי כי על המורשה הזה אשר קרא ואשר לא טוב עשה זה הבא בהרשאה ואע"ג דאמרו שלא נאמר זה אלא כשהתובע והנתבע במדינה אחת אבל אם התובע במדינה זו והנתבע במדינה אחרת הרי זה עושה מצוה שאין לך מציל ממון חבירו גדול מזה שאם אי אתה אומר כך כל אחד יטול ממון מחבירו וילך למ"ה וא"כ תאמר שמצוה עושה המורשה הזה פשי' שמי שיאמר כן לא בדעת ידבר שחלוק זה לא נאמר אלא בישראל חבירו דמצוה להציל עשוק מיד עושקו אבל בעכו"ם אפי' גופם לא מעלים ולא מורידים ואיך נאמר שעושה מצוה להציל ממון העכו"ם מיד ישראל אין זה חסידות אלא שטות ולא מבעיא למ"ד גזל עכו"ם מותר דפשיטא שזה המורשה עושה רע אלא אפי' למ"ד גזל העכו"ם אסור וכמו שכן ראוי להורות כדמוכח סוגייא דפרק הגוזל ומאכיל ה"מ גזלו אבל הפקע' הלואתו מותר כדמוכח התם וא"ת כבר פרש"י התם וז"ל הפקעת הלואתו שאין גוזל ממש מידו שרי כי ליכא חלול ה' כגון היכ' דטען ליה ליורש נתתי לאביך ומת דלא ידע עכו"ם בהדיא דמשקר ע"כ. א"כ משמע דהיכא דידע העכו"ם אסור הא ודאי דהכי הוא כדפרשינן וכהא דגרסינן התם תניא רבי פנחס בן יאיר אומר במקום שיש קדוש השם אפי' אבידתו אסור ואם כן כ"ש הפקעת מלוה הא ודאי ליתא אלא כמלוה עצמו לא לאדם אחר וראיה לזה אני אומר תשובת מהר"ם ז"ל הביאה הריב"ה ז"ל ח"מ סי' קפ"ג וז"ל תשו' להרים מרוטאנבורק ז"ל ראובן שלח לשמעון שיקנה בגדים מעכו"ם בהקפה כו' עד ואיני יכול לומר אני רוצה לקדש את השם ולהשיב' דבשלו יכול לקדש את השם ולא בשל אחרים והדברים ק"ו בן בנו של ק"ו התם שהמעשה היה על ידי שמעון והעכו"ם לא היה מכיר אלא לשמעון והמעות כבר באו ליד שמעון ועם כל זה כתב מהר"ם דבשלו יכול לקדש את ה' לא בשל אחרים בנ"ד שזה המורש' אינו נוגע בדבר ולא נעשה דבר זה על ידו כלל והמעות אינם בידו עאכ"ו שלא טוב עשה ואדרבא רע הוא עושה לבא בהרשאה. ועוד אומר אני דבנ"ד ליכא חלול השם כלל ח"ו אפי' ללוה כי דבר מצוי הו' ענין זה כל הימים מסוחרים שעולים ויורדים והזמן גור' לעלות לאלה ולהוריד לאלה וכל שהוא בכיוצא בזה לא שייך בזה חלול השם כי מי אמר לעכו"ם שישראל זה יש לאל ידו לפרוע חובו בריוח כי בזה היה אפשר לומר שיש קצת חלול ה' אמנם זה אפשר שאין כח ללוה לפרוע כל מה שהעכו"ם שואל ולכך מתנצל לומר דאינו רוצה והוי כי ההיא דלעי' דלא ידע העכו"ם בהדיא דמשקר אמנם בין הכי ובין הכי המורשה לא טוב עושה ומעתה אני בא להודיע שאפי' את"ל שהיה יכול המורשה לעשות מורשה שר"ל שלא היה עובר משום לא טוב עשה מ"מ אין בידו כח להכרי' לחייב להעמידו לדין והטעם שאפי' בישראל חבירו כתב הרמב"ם בפרק ג' מהלכות שלוחים ושותפין וז"ל היתה לו מלוה ביד אחר כו' עד ודברים אלו קלים הם כו' עד והגאונים עצמ' שתקנו זה אמרו שאין אומרים יקוב הדין את ההר ואינם אלא כדי לאיים הנתבע אם רצה לדון כו' עד אבל לא ירצה הנתבע לדון עמו אין כופין ליתן לו ולישבע עד שיבא בעל דינו ע"כ גם הסמ"ג ז"ל הלכות שלוחין הביא לשון הרמב"ם ז"ל להלכה וכן הריב"ה ח"מ סי' קכ"ג הביא לשון זה א"כ נמצינו למדים שאפי' ישראל המורשה מישראל חבירו לישראל חבירו מן הדין אין כח לב"ד לכוף לנתבע לעמוד בדין עם המורשה עאכ"ו מורשה מן העכו"ם וזה דבר ברור מאד עוד דמורשה מטעם שליחות נגעו ביה דקי"ל בפרק איזהו נשך אין שליחות לגוי וכ"כ הרמב"ם ז"ל פרק ג' מהלכות שלוחין ושותפין וז"ל אין הגוי נעש' שליח לדבר מן הדברים שבעולם וכן אין ישראל נעשה שליח לגוי לדבר מן הדברים וכן הריב"ה ח"מ סי' קס"ח וז"ל אין שליחות לגוי לא שיעשה הוא שליח לישראל ולא שיעשנו ישראל שליח ע"כ וא"כ איך ירצה השליח הזה להיו' שליח הגוי ישראל הבא מכח גוי הרי הוא כגוי: עוד אני אומר שכל הרשאה צריך קנין וכמ"ש הרמב"ם ריש פרק ג' מהלכות שלוחין וז"ל מי שהיתה לו קרקע תחת יד אחר או שהיו לו מטלטלין פקדון ורצה לעשות שליח לדון עם זה להוציא הקרקע או הפקדון מתחת ידו הרי זה כותב לו הרשאה וצריך לקנות מידו שהרשהו ואומר לו דון וזכה והוציא כו' וכיוצא בדברים ומן הנראה לע"ד שאין קנין לגוי שהרי הכתוב אומר וזאת לפנים בישראל כו' וכיון שהרשאה צריך קנין לא שייך קנין לגוי ואע"ג שר"ת היה נוהג לשלוח הרשאה ביד גוי איפשר דהיינו שיעש' הו' שליח לישראל אבל שיעש' ישראל שלי' לגוי לא מצינו לפי שהגוי מקנה וישראל קונה וקי"ל בכליו של קונה וגוי לא סמכא דעתיה להקנות בחליפין כי היכי דאמרינן גבי אשה שאינה מקנה עצמה בחליפין וכ"ש שנראה לע"ד שסבר' ר"ת דעת יחיד ואם כן הדין ברור מכל הצדדים וצדי צדדים שאין כח בשום ישראל להיות מורשה מגוי לתבוע מישראל ועוד שאל השואל שאם יבא ישראל ויאמר קניתי חוב זם מן הגוי גם בזה נראה בעיני שהדבר ברור שאין כח למורש' לתבוע מטענה זו שקנה החוב מן הגוי מן הטעם שיאמר לו יבא בעל דיני ויתבע כי כשישמע טענותי יודה לי שאיני חייב לו כל כך או כיוצא בו. ועוד שאיני רוא' מקום לגוי שיכול למכור חובו שחייבים לו לאחרים שאם הוא מלוה על פה אי אפשר להקנות אלא במעמד שלשתם וגם בזה איכא צד עיון ואם שטר אינו נקנה אלא במסיר' ובכתיב' כדקי"ל אותיות אין נקנין אלא בכו"מ וכמ"ש הריב"ה ח"מ סי' ס"ו הלכת' אותיות אין נקנין אלא בכתיבת ובמסירה לפיכך האי מאן דמזבין שטרא לחבירי' צריך למכתב ליה קנה לך איהו ומי שמעיין בהלכות קנין ימצא לע"ד שאי אפשר להמצי' קנין זה בשטר הגויה שהם אין להם שטר רק מה שכותבין בספר הסופר שלהם וכל שכן ג"כ מ"ש הנ"י בשם הרשב"א ז"ל דבעי מסירת הנייר קודם כתיבת השעבוד ודינים אחרים שטובא מישראל לא ידעי ואינון מנא להו אפי' שנמצא ישראל שלמד להם כל הפרטים הדבר רחוק מאד ולא ראיתי להאריך שנרא' אינו צורך נאה הצעי' שמואל די מדינ':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |