שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/לא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ושמעון שהיו שותפין ג' או ד' שנים ונפל הפרש ביניהם וביררו ללוי לדיין על מנת שכל מה שידין שיהיה דינו דין כאלו נעשה בבית דין הגדול שבירושל' וקבלו עליהם בשבועה ועשו שטר בירורין ללוי על זה ולוי שמע טענותיהם באר היטב וגזר שיפרע ראובן לשמעון כל כך מעות וזה הפסק דין שעשה לוי. בהיות שביררו אותי החתום מטה השני שותפין היינו ראובן ושמעון להיות להם לדיין מכל ההפרשות שהיה להם ונתנו לי כח ורשות לעשות להם הן דין הן קרוב לדין הן פשרה הן באומד הדעת הגם היותי קרוב לשני הצדדים הנזכרים עם כל זה נתפייסו ברצונם הגמור וקבלוני עליהם כדיין מומחה בין לדין בין לטעות ואפי' שאטעה בעקר הדין או בשיקול הדעת או לדבר משנה ואוציא ממון מזה ואתן לזה או מזה לזה הכל יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה ע"י בית דין הגדול שבירושלים ולא ימאנו ולא יסרבו על גזרתי ולא יאמרו הורנו מהיכן דנתנו כנראה משטר בירורין שעשו ביניהם וכן ראיתי חשבונותיהם באר היטב עד דקה ושמעתי את טענותיהם ותשובותיהם והחמצתי את הדין ונשאתי ונתתי ביני לבין עצמי על ענין זה ואחר כך שאלתי האם יש להם ראיה בידם או ביד אחרים או עדות הנה או במקום אחר כדי לסתור או לנגד דברי חבירו אם בכל דבריו או במקצתם והשיבוני שאין להם כלל. וכן הסכמתי מכח הנתן לי מאת הצדדים הנז' כנז' גם החובות הקלות והחמורות שקבלו עליהם כנר' משטר ברורין הנז' שראובן יפרע לשמעון סך כל כך להיות שנשארו עליו חוב גמור מכל חשבונותיהם שהיה להם מיום שנבר' העולם עד עצם היום הזה עתה ילמדנו רבינו אחר שפרע ראובן לשמעון מה שפסק לו הדיין היוכל שמעון לחזור ולתבוע לראובן באומרו כי לוי עשה לי עוות הדין ועדין יש לי זכות על ראובן ורוצה לתובעו בב"ד אחר או אם נקרא עבריין שמעון האומר דברים אלו אחר החומרא שקבל עליו כנז"ל:
תשובה לע"ד הדבר פשוט ופשוט יותר מביעתא בכותחא שכפי מה שאני רואה מלשון השאלה לא הניחו להם מקום להתנצל לשום אח' מהם שאם אמור יאמר שמעון שטעה בדבר משנה זה הדיין או שטעה בשקול הדעת הרי כתוב בשטר הקונפרומיסו שקבלהו הן לדין הן לפשרה הן לאומד הדעת וכתב המרדכי ז"ל שנשאל לרבי מאיר אם יכול לערער על הדיינים ולהזמינם לדין והשיב נ"ל שיכול דאי משום דאמרינן הב"ע דקבלו עלייהו א"ה אמאי משלם דאמר להו דון לכו דין תורה משמע הא כל היכא דקבילו עלייהו בסתם לא ישלמו אין להביא ראיה משם חדא דמצינו לפרושי דמסתמא על דעת כן קבלוהו שידון דין תורה הרי דעד כאן אין הבעל הדין יכול לערער אלא כאשר קבלוהו סתם לדיין אבל כאשר פירשו שקבלוהו הן לדין וכו' אין עליו לערער כלל ואם נפשו לומר שגם שקבלוהו הן לדין וכו' מ"מ הטה נגד הפשרה הראויה גם בזה אין לו טעם שאפילו שצריך הדיין שלא להטות בפשרה לצד אחד יותר מלצד אחר מכל מקום כתב בעל העיטור והביאו הבית יוסף ח"מ סוף סימן י"ב וז"ל דבתר קנין פשרה לא מצי טעין חד לחבריה משום קנין בטעות כל שכן וקל וחומר אם כנים הדברים כאשר באו בשאלה שקבלוהו אפילו שיטעה בדבר משנה או בשקול הדעת וכו' הרי כתב הרא"ש ז"ל וז"ל אבל אם קבלו בעלי דינים עליהם יחיד שאינו מומחה בפי' בין לדין בין לטעות דיניה דינא אי טעה בשקול הדעת ופטור וכו' עד מכל' דאי קבלוהו עלייהו לכל מילי דיניה דינא ופטור ע"כ אם כן הדבר ברור כשמש שאין שמעון יכול לערער ערעור גדול ולא קטן ואם חלילה וחס יערער הוי עבריין גמור וראוי לענשו ואם שמא ירצה לטעון שמה שקבל עליו לזה לדיין או לפשרן כנז' היה מפני שהיה חושב שלא היה לו ראיה ושעכשו יש לו ראיה גם בזה הבל יפצה פיו שהרי כתב הטור ח"מ סימן עשרים וז"ל לפיכך אם פי' דבריו אין לי עדים וראיה כלל לא כאן ולא במדינה אחרת ולא בידי ולא ביד אחרים אינו יכול לסתור הדין ע"כ וכאן כבר אמרו שאין להם ראיה כלל איני יכול לצייר מאיזה טעם רוצה שמעון לומר שיכול לערער והאריכות בזה נראה בעיני מותר גמור ואם ח"ו יערער ודאי שהוא עבריין כנזכר ואם יקבל וישמע ישמע אליו ה':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |