שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/יד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אחרי דרישת שלומך אמרתי קבלתי כתב גלילי אצבעותיך המעולפת ספירי' דברים יקרים ומתוקים מדבש ומה מאוד שמחתי בדבריך ובמעשי ידך ודקדקתי בהם ולהראותך שהוא כן אביא דבריך אחר הציעי הצעתי והיה זאת כי מה שפסקתי היה על תוכן השאלה כמו שכבר כתבת ולא היתה הכוונה רק לידע אם זכה משה בדין והממון שלו או אם התנאי בלתי מועיל ועדיין של היורש האשה הוא ומה לנו ולצרה אם הבן קטן או גדול שכתבת וז"ל והאמת כי כפי תוכן השאלה הדין דין אמת אך כו' אין הדברים האלו מדוקדקים שכל אכין ורקין מעוטין שנראה שעשו אין הדין כן כי הדין אינו משתנה אלא דבריך הם אם קבלת העדות תועיל עתה שהוא קטן או אם ימתינו כדי שיגדיל הקטן ואם ימתינו וימצא העדות אמיתי זכה ה"ר משה ואם לא ימצא אמיתי זכה בן האשה בתו של ה"ר משה וא"כ הדין לעולם א' ואנא לא סליקנא ולא נחיתנא בהא דלא אתברר לי אם היה קטן או גדול כי לא נשאל אלא אם התנאי מועיל גם כתבת וז"ל ובנ"ד נמי אלו נכסים בחזקת היתום כמנהג העולם שהבן יורש אמו מה שייך בזה לומר מנהג העולם היה לך לומר שהם בחזקת היתום כפי דין תורתינו כל זה אני כותב אם שאינו נוגע לענין דינא כדי שתדע שדקדקתי בכתבך גם כתב לבן ירצה ועתה נבא לעיקר הדין והיסוד מוסד יסודך שאין מקבלין עדות בפני הקטן דה"ל כשלא בפניו וקי"ל דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ואפי' אם נתקבל אין דנין על פי עדו' זה האמת כי לענין מעש' אמת הוא זה דאין ראוי לעשות מעשה ע"פ עדות שנתקבל שלא בפני בע"ד אעפ"י שרב"ג ס"ל דבדיעבד כשר ואחרים נמשכים אחר סברתו מ"מ אחר דאיכא פלוגתא לא מפקינן ממונ' וכ"ש שנר' רבו הסוברים דאפי' בדיעבד לא מהני כסברת ריב"א אמנם אחר שבאת לידי כך ולחייב לה"ר משה דאסה לא ידעתי למה כתבת ובשלמא אם היה לא שטר כו' שנר' דפשיטא לך שהמקיימים שטר שיצא על היתומים קטנים ומתוך דברי הרא"ש משמע דאינו כן וכמ"ש בשאל' והביאה הטי' סי' ק"י ששאל יורש שנתן נכסי מוריש לקטן ויצא שטר חוב על המוריש מי נחתינן לנכסי קטן או לא אם השטר מקויים מורידין הבעל חוב לנכסים ואם אינו מקוים אין מורידין שאין מקיימין שלא בפבע"ד ואעפ"י שצ"ע שהטור בהל' מל"ול כתב בפשיטות דמקיימים שלא בפני בע"ד מ"מ לענין דינא נר' ודאי דהכי ס"ל לטור דאין מקיימין השטר להוציא מן הקטנים וכמ"ש קרקע שהוא בחזקת היורש כו' עד ודוקא שנתקבל העדות בחיי האב או שהוציא שטר מקויים שהוא שלו משמע בפי' דאם אינו מקויים אין מקיימים אותו ויש בזה הענין כדי להארי' מאד אם לא שכעת אין לי פנאי להאריך כי התחלנו מסכת יבמות גם טרדות הזמן רבו ומה גם עתה בשאלוני' כאשר יפה ידעת ולאהבתך נפנתי הלילה הזאת ליל מוצאי שבת לכתוב שורותים אלה ואומר לך האחד כי הטור כת' בפי' אין נזקקין לנכסי קטני' עד שיגדלו ויהיו בני י"ג שנה אבל קודם לכן אין נפרעים מהם ואפי' יש נאמנו' בשטר ומכל אלה הטעמים היה נר' לחייב ה"ר משה אבל אחר ששאלת דעתי אומר לך שבמה שכתבת וז"ל ואפילו אם יאמר ויטעון ה"ר משה שישימו המעות שנתן לבתו ביד ב"ד עד שיגדיל היתום אין שומעין לו וכמו שהבאתי ראיה והטור הביא דין זה בהלכות עדו' בשם הראב"ד וז"ל וכתב הראב"ד אפי' אומר התובע לדייני' הרי עדי בפניכם אלא שאינכם רוצים לקבלם לכל הפחות קחו ממון הקטנים בידכם שלא יאכלוהו הקטנים אין שומעין לו מ"מ נראה בעיני דהיינו דוקא בממון שהוא ביד היתומים אין ב"ד נזקקין להוציאו מידם כי מזל התובע גרם אבל הממון שעדיין לא בא לידם פשיטא שאין נותנין הממון בידם כדי שיאכלוהו אדרבא נאמר מזל התובע גרם כן כדי שיוכל לגבות את שלו כן נראה לי מן הסברא ומשמ' מתוך הלשון שהבאתי וק"ל לע"ד. ומה שכתבת שאינו רוצה להראות הכתובה הדין עמך שבלי ספק אם האמת כדבריו שכן התנה בשעת הנשואין והאירוסין פשיטא שתנאי זה ימצא בכתובה ולהיות הקדמה זו פשוטה על פיה דנתי ואפי' שימצא כן היה אפשר לבעל הדין לחלוק ולומר נמתין עד שיגדל הקטן אולי ימצא אי זו טענה נגד העדים אלא שאני אומר שבדבר כזה נקרא ברור ומפורסם ולכן אפי' שהיה קטן יזכה ה"ר משה בשלו ובפרט כי מתו החתן והכלה מיתת מגפה והרי היא כמו מיתת פתאומית ויש לצדד בזה בזכות ה"ר משה וכבר אמרתי כי במעש' הראשון לא ירדתי לכך אבל מ"מ אם לא יראה שטר הכתובה הרי אני מסכים לדעתך נאם הכותב בנחיצה רבה הצעיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |