שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/יב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ר"ח שחל להיות בשבת שמוציא' ב' ספרי תורה שבא' קורין פרשה השבוע ובשני קורין קרבן ראש חדש הנה בענין הקריאה המנהג בפשוט בגלילותינו שבספר א' קורין ז' גברי ובספר ב' קורין המפטיר אמנם יש מקום שנוהגין שבספר א' קורין שמונה ובשני חד אחרינ' ושוב פותחין הספר הראש' וקורא בו המפטיר יודיענו רבינו אם דרך זה ישר וכשר בעיני אלהים ואדם או הנוהגים להפטיר בספר ראשון הם עושים יפה או ראוי למחות בידם על הכל יבא דברו ושכרו הרבה מאד ע"כ:
תשובה
המנהג ז' שקורין בספר ראשון ובס' ב' קורא המפטיר הוא מנהג ותיקין כמו שהביאו הפוסקים אשר מימיהם אנו שותים הריב"ה בא"ח סי' תכ"ה כתב וז"ל ראש חדש שחל להיות בשבת כו' עד ומוציאין שני ספרים וקורין בא' שבעה מסדר היום ובשני קורא המפטיר בשל ראש חדש ומתחיל מפרש' וביו' השבת וקורא פרשה ובראשי חדשיכם ובספר הכלבו כתב וז"ל וראש חדש שחל להיות בשבת מוציאין ב' ספרי תורה בא' קורין שבעה בפרשת השבוע ובשני קורא מפטיר ומתחיל ובראשי חדשיכם ויש אומרים שמתחיל וביום השבת ע"כ וכן הרב הגדול הרמב"ם נראה כן מתוך דבריו שאע"פ שלא פי' כן בפי' בדין ר"ח כתב ואם חל ר"ח בשבת מוציאין ב' ספרים בשחרית בא' קורין בו סדר אותו שבת כו' ובשני קורא בו המשלים ובראשי חדשיכ' והמפטיר קורא ענין ראש חרש ובודאי שכן משמע שמה שאמר והמפטיר קורא כו' היינו בספר ב' שקרא בו המשלי' ובראשי חדשיכם דאיך איפשר שהספר תורה פתוח וקראו בו בפרשת ובראשי חדשיכם ויניח זה ויקח האחר וכל שכן שהרי פי' זה בהדי' לקמן שכתב בכל יום ויום מימים טובים כו' מוציאין ב' ספרי' כו' עד והשני קורא בו קרבן אותו היו' האמור בתורה והקורא ענין הקרבן הוא מפטיר בנביא הרי שהסכמת הנביאי' פה א' שבספר ב' קורא המפטיר פ' הקרבן לא בספר ראש' ומנהג האומרי' שהמפטיר חוזר וקורא בספר רא' לא שמענו ולא ראינו ומלבד שלא שמענו אי איפשר כפי הדין שהרי שנינו במשנה בפ' הקורא את המגלה עומד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ומסקנא דהלכתא דבתורה אין מדלגין בשני עניינים אבל בנביאים מדלגין אפי' בשני ענייני' ויש מפרשים הטע' שאין מדלגין בתורה מעניין לעניין מפני כבוד הצבור שלא יעמדו בשתיק' בשעה שגוללין מפרשה זו לפרשה זו ותו דרשינן ביומא בפ' בא לו כהן גדול והביאה הרי"ף בהלכו' בפ' הקורא את המגילה בא לו כ"ג לקרות גולל ס"ת ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור לחודש שבחומש הפקודי קורא על פה ופריך בגמ' אמאי תגלל ס"ת עד דמטי לחומש הפקודים ונקרי ביה אמר רב ששת זאת אומרת אין גוללין בצבור מפני כבוד צבור הרי משמע בהדיא שאין גוללין ס"ת בציבור ואם כפי המנהג החדש חדש ממש אשר לא נשמע שאחר שקרא השמיני בספ' הב' היו חוזרים לקרות בספ' הראשון נמצא שהיו צריכין לגלול ס"ת בצבור הפך הדין כנז' והמביא אל הבטל בטל ועוד נראה בעיני דאיכא משום פגמו של ב' אין לך פגם גדול מזה שאנו עומדים בשני בפ' קרבן היום ויבא המפטיר לקרות ויניח זה שעומדים בו וחוזרים לא' אין ספק שהרוא' כך יאמר שהספר שקרא בו הז' ספר פסול הוא דאי לא תימא הני למה לא קרא בו המפטיר באופן דאיכא תרתי לריעותא חדא שעוברים דברי חז"ל שאמרו אין גוללין ס"ת בציבור ושני דאיכא פגם ודאי כמו שאמרנו על כן אני אומר כי מנהג זה לא היה ואינו ראוי להיות כנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |