שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/רמד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דבק מאח' החכם השלם נר"ו שורות אלו להודיעך דעתי בספקותיך על ענין הגט זמן שנתן האבוד שהלך להשתמד ולא ידעת שם אביו ולכן לא נכתב בגט אלא שם המגרש לבד לא שם אביו איני יודע למה נסתפקתם בזה אחר שהראב"ד ז"ל גדול הפוסקי' האחרונים התיר זה והכריח כן בטעם נכון שאם היה שם האב מעכב גר לא היה לו תקנה לגרש וכן אסופי אלא ודאי אינו מעכב וזה ברור וכן אנו עושים מעשים בכל יום שגם הרא"ש כתב כן בפשיטות ובנו הטור כתבו מבלי חולק אם כן אין כאן פקפוק כלל ועל הספק השני מאישקופיא אם יכת' ביוד בין אלף לשין או חסי' ודגם בזה לא הייתי' מקפי' לולי כי ראיתי תשובת ר"ש בן צמח שהבי' ב"י וז"ל אם כתב שם עירו ועירה בבלבול כגון שבמקום תונס כתב תנס פסול ואם אינו נקרא הרי הוא כמי שאינו הרי דמי לנ"ד וכתב דפסול ועכ"ז נראה בעיני בנ"ד דכשר מטעמים א' שלדעתי לא נשמ' עיר אחרת שמה אישקופייא אלא זו ובין מלא ובין חסר נוד' לכל על מה נאמ' וחש' רחו' עד מאד לו דלמא איכא אישקופייא אחריתי לבסוף העולם ואין אנו יודעי' אע"פי שכב' מצאנו חשש זו בתלמוד עוד טעם אחר שדרכנו לכתו' וכל שום וחניכא דאי' לי ולאהבתי ולאתרי דזה מועי' ודאי לשייכי בזה דקיל טובא עוד טעם אחר גדול בעיני והוא כי דרך לכתוב נהר או נהרות וכותבים דיתבא על נהר פלוני ואותו שם מוכיח על העיר אשר אנו כותבין אותם ע"כ נאם הצעיר שמואל די מדינה:
נשלמו שאלות ותשובות השייכות לטור אבן העזר
בראות הזקן נעים זמירות ישראל כה"ר סעדיה לונגו יופי המלאכה הנסוכה ועומק המושג וזריזות הבן חכם ישמח אב בעולם הנשמות החכם השלם מדברנא דאומתיה כמה"ר משה די מדינה נר"ו בחדש האותיות המחכימות כאשר ירדוף הקורא ונדיבות רעיוניו הזלי' זהב מכיס פיזר ביזר להביאם מקצ' הארץ הוציאם מטומאתם של גוים והכניסם בקדושתם של ישראל להאיר עיני חשוכים לא פנה אל רהבים החסים על ממונם שלא בראוי כבמוחזק רום נתן קולו. וישא משלו:
מי זה ימלל עוז גבורותיך. הרב ויגיד את פלילותיך.
מי זה ואי זה הוא לבבו יערב. גשת לספר תעצומותיך.
בינות שרפים מהלכים נתנו. לך הגביר להיות מנוחתיך.
איך תהיה נתפש בשכל איש ואם. מאור אלהים מחלצותיך.
לשמי ולכבודי בשירי הנני. אך לא להוסיף על תהלתך.
דברי זמירות הקנויות לך הלא. כלם בנויות על שלילותיך.
באתי ואקראה ותחול רוחך. עלי כעל שאול ברמתך.
רוח אלהים נוצצה בך כאשר. נראה לעין הכל בספרתך.
כמטחוי קשת לאין תכלית וקץ. אשתחוה אקוד לעומתך.
הן נענה נגש הלא גש בבו. שת לחוות קידה ברצפתך.
הנה בצדק תהגה בי רוחך. אשבע בהקיץ את תמונתך.
אשבע בהקיץ זכרך כל תאות. נפש ורוח עם סגולתך.
אם כעבדים אם כבנים עמך. כלם היו סרים למשמעתך.
לא שכלה חרב תמורות הזמן. עמך וצאן ידך כמרעיתך.
יושבי קצות שמעו את שמעך. רגזו וגם חלו לאותותיך.
הן כאשר שמעו הלא כן תחזה. עינם ונוסף על תהלתך.
ממאסר אוסרים עגונות כחך. פתח במפתח תשובותיך.
לחוץ שלחתמו ואין פוצה בפיו. אך אלמנות חיות צרורותיך.
ויראו חכמי לבבות לחלוק. על האמת נראה בקשתותיך.
יען צלליך יסוכו צאלים. כל עץ בגן עדן ברוממותך.
היה אמונת עתך חוסן ועוז. חכמה ויראת אל באוצרותיך.
הן נשמע' בת קול בפה הכל אשר. אורים והתומים בתוך ביתך.
לא פזרה רוח וסערת מותה. קשר עננים מלאומותיך.
עודם עלי ראשם להגין בעדם. על רחמי האל ובזכותך.
כי בן חכם לבב בטרם נשקעה. שמשך כאור זרה ברום אפקך.
החזיר ליושנה העטרה נפלה. ישב לכסא דין כברכתך.
עומד לנס עמו כתורן על הרי. כושר להנהיג את תפוצותך.
רצה בגודל לב ובזבו אונרות. כספו לחדש את גזרותיך.
חדש ישנו וחדשות יהיו. דובבות שפתך בעפרותיך.
שנת ותתענג בד"שן נפשיך. או א"שמחה כי אזכרה דתך.
קנצי למילין אתנה הרב ומי. זה הוא ימלל עוז גבורותיך.
אמר הצעיר משה בן לאדוני אבי הרב הפוסק בעל ההוראה זצ"ל להיות כי טרדות הזמן ומשו' כובד הק"ק נפלו עלי לא ראיתי הקונדרי' מהמפתחות קודם שגמר אותם המדפיס כדי להגיאותם ולתקן את הטעיות והשבושים אשר עשו המסדרים והמדפיס הן במפתחות הן בהקדמה לכן אל יאשימני שום מעין וחכם לתלות השגיאה בי. ויי' ברחמיו יזכרני לכתוב בספר דינים הנוגעי' לח"המ כל הטעיות אשר נעשו בכל הד' החבורים ויראנו נפלאות מתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |