שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/רמ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם כמה"ר אהרן אביוד נר"ו הן כל דבריך ראתה עיני וכתבן אזני כוונתך רצויה להתיר זאת האשה האנושה ושמחתי בפעלך כי לא הנחת זוית שלא נשתטחת בו ולהיות כמו שכתבתי כי כבר נכנסתי בימי הזקנה ותשוש כח וטרחי העיר הזאת מרובים לא אוכל להשיבך בדרך ארוכה כאשר עם לבבי וכמו שהיה ראוי לכן ראיתי להפיק רצונך קצת והנה באתי בקצר' ואני אומר כי לא אחוש לדב' בעדויו' שדחית אותם לגמרי כי צדקת בהם אך אמנ' בעדו' הבלבול של חביב אגל' לך דעתי מע' כי נפלאתי למה הוכר' להארי' לדחותו כי אין ספק שהוא דחוי יותר מהראשונים ועל כיוצא בזה ראוי להקשות ודקרי לה מאי קרי לה וכי מנין תיסק אדעתין דעדות זה יש בו ממשות כלל ועיקר דפשיטא ופשיטא דכי האי גוונא לא מסיח לפי תומו כלל ח"ו שיסתפק אדם בזה וכ"ש כאשר הם הזכירו לגוי שם הנהרג מבלי שידע הוא על מה הם עומדים ומבלי שיקדים הוא לדבר בענין שום דבר ועוד אפילו שהיה האומר דברים אלו אדם כשר להעיד פשיט' שמי שיש לו שכל כל דהו רואה שאינו אלא כמדמי ליה קאמר שהרי אם היה ברור לו בודאי שהיה אליה כשהשיב לו חביב על ענין אליהו שאומרים שנהרג כך הי' לגוי להשיב כן הוא ודאי שאני ראיתי כו' אבל מאחר שהשיב ואמר בודאי הגמור איש אחד שראינו כו' מי הוא שאינו רואה שמה שאמר אינו אלא מאומד הדעת וזה ברור כשמש אמנם על מה שרצית להאריך ולהבי' סוגיית נחיל של דבורים ללא צורך דע כי הרב הגדול הר"דך האריך בזה ומשם תראה ואני לא חששתי להאריך בזה מאחר שהוא ללא צורך בנדון זה לענין הדין כמו שאמרתי עוד אגלה אזנך שבגוי מפי גוי מל"ת המנהג פשוט להתיר נגד סברת הריב"ש ז"ל יען הר"י ב"ת ז"ל והר"י קולון ז"ל הסכימו להתיר ועליהם יש לסמוך כי הביאו ראיות ברורות. אמנם אבא אל עדות ש"ט יודי ותחלת נסתפקת מטעם שנראה שכיון שהוא בא במקום שהיו שם ג' יהודים הרי בא לב"ד ואין עדותו מועיל שהרי הלכה זו רווחת דגוי מל"ת הכשירו לא מתכוין להתיר ולא מתכוין להעיד ועל זה כתבת וז"ל ולדעתי פשר הענין כך הוא דכל גוי כו' עד וכונתו להודיע מיתתו זה ודאי מתכוין להעיד בין שיהיה בב"ד בין שלא יהיה בב"ד וכל שידוע לנו שאין כוונתו כו' בין שיהיה בב"ד בין שיהיה חוץ לב"ד עכ"ל ופשרה זו אין דעתי נוחה בה אלא אדרבא כל שבא לב"ד ודאי תלינן להחמיר דלהעיד מכוין ואעתיק לך מה שכתבתי בענין זה על מעשה בקושטאנטינה ושאל דעתי הח' השלם כמהר"ר יוסף בן לב נר"ו וקודם לכן אגלה שדעת מהר"ר דוד כהן ז"ל דבענין זה א' לבד מיקרי ב"ד דכיון שהאשה מותרת ע"י עד א' ששמע מפי א' שמת פלו' א"כ מה לי שלשה ומה לי אחד שוים כמו שכתב בפסקיו ואני כתבתי וז"ל לכן ראיתי עתה שבא לידי ליישב הגמ' למה לא משני דמשכחת לה כגון שלא בא לב"ד ואני אומר כל שבא הגוי מעצמו לב"ד והעיד איש פלו' מת ודאי דלא מהני דכיון שבא הגוי מעצמו לב"ד מודה דכונתו להעיד אבל אם לא בא לב"ד אז יש לדקדק אם הורה בדבריו שבא להתיר או להעיד אין עדותו עדות כו' ומשום הכי לא קאמר בגמ' משכחת לה כגון שלא בא לב"ד משום שאפי' לא בא לב"ד איפשר דלא הוי עדותו עדות אם נראה לנו שכונתו להעיד או להתיר א"כ לאו מילתא פסיקתא הוי כאשר תירץ במל"ת הוי מלתא פסיקתא משום דידעינן דצריך שלא יכוין להעיד ולא להתיר לכל שבא לב"ד ודאי בא לא' מאלה והארכתי עוד ליישב המעשיו' שמביא בגמ' כדי להציל למורי הרב הגדול מהררי"ט ז"ל מערעורי הרב דכ"ץ ז"ל וכאן קצרתי כי אינו צריך אמנם דעתי הוא הפך ממש מהרב דכ"ץ ז"ל דבית דין דקאמר מושב ועד ב"ד אבל כמו שכתבת שמפני שאמר כן בפני ג' דהוי לב"ד נראה שאינו כן וכן נראה מדברי הרא"ש ז"ל שכתב בתשובה כל הנך עובדי דפ' קמא דיבמות דמל"ת נאמן לא משמע שהגוי אמר דבריו בפני ב"ד אלא השומעין דברי הגוי באו והעידו בפני בית דין וקבלו עדותן והתירו נשותיהם הרי שכתב השומעים שנראה שהיו רבים וכתב שאם בא לב"ד משמע דב"ד לא מיקרי בכי האי גוונא אלא מושב הדיינים אבל כל שאמר לרבים כן לא מיקרי ב"ד גם שהרד"ך יכחיש כל זה איני או' דברי לפי דרכנו וכ"ש כמו שיפה כתבת שכיון שאמר שילכו לקוברו הוי סעד לומר שלא כיון לשום דבר לא להעיד ולא להתיר ומשום הא ודאי לא היה מקום לפקפק בנ"ד אבל מה שלבי נוקפי כאן הוא ב' דברים א' ששום א' מהעדים ר"ל הנער ולא האדון לא הזכיר רק שם ההרוג לבד לא שם אביו ולא שם מקומו ובהעת' זה ששלח' דלג הסופ' אפילו שם ההרוג שכ' להביא את ולא כת' שם וגם כי נר' בעיני ודאי שטעו' סופר היה מ"מ נופל שם לשון אח שאפשר שאמר אח ההרו' שמצאו הרוג מ"מ אפי' תימא שאמר להבי' את אלי' אכתי איכא לספוקי ודאי שמא אליהו אחר אמר לא אליהו בעל אשה זו שאתה רוצה להתיר ומה שנראה בעיני דמה שצריך שם מקו' היינו כשהמעיד מעיד בעיר אחרת אבל אם המעיד מעיד בעיר עצמה שממנה ההרוג אז ודאי אינו צריך להזכיר שם עירו דהא עלה קאי וזו נ"ל סברא נכונה ע"כ בקל אתה רוצה להתיר אשת איש לעלמא אפי' שהקלו קולות רבות כבר כתבו הפוסקים כי בעיקר העדות לא הקלו ועוד אמרו שאין לנו להקל אלא במה שהם ז"ל הקלו לא בדבר אחר ומי הוא זה אשר יערב אל לבו לומר חלוק דק כזה מסברת הכרס ועוד שכתב אם המעיד מעיד בעיר עצמה שממנה ההרוג כו' זה נקרא מערכה על הדרוש כי מי הגיד לנו שממנה ההרוג אני אומר שאין ההרוג מעיר זה אלא מעיר אחרת כי האיש בעל האשה שאנו מבקשים הוא חי הלך בדרך רחוקה ועוד דע לך שמהררי"ק ז"ל דעתו שצרי' שמו ושם אביו ושם עירו ותרי לא סגי והביא סברות מרבני עולם שכתבו כן בפי' וגם כי אני בעניותי סמכתי להתיר בשמו ושם אביו או שמו ושם עירו מ"מ בשמו לבד ח"ו אלא שמעשה א' שעליו כתבתי אמרתי שכיון שנכרים דברי המעיד על איזה פלו' אומר נקטינן דהוי כאלו אמר כן בפי' והוא בנ"ד כיוצא בזה שאמר את אליהו נראה בלי ספק שהיה מדבר על אלי' ידוע לו ואלינו דאל"כ ודאי שהיה ראוי שיאמר להביא ליודי א' הרוג שמו אלי' אבל כיון שאמר את אלי' נראה שמדבר על איש ידוע ומפורסם לנו ואם היה ממקום אחר מי היא אומר לזה שהיינו מכירים אותו שהיה מדבר כמדבר על איש ידוע מטעם זה היה אפשר ג"כ לסמוך על נ"ד אלא שעדיין לבי נוקפי כי במעשה שאמרתי היה טעם זה וטעמים אחרים אבל בטעם זה לבד לא ימלאני לבי להתיר דבר שלא ראיתי בשום פוסק עוד מפני דבר אחר אני מפקפק כי אומר כי הלכו היודים שם ולא מצאוהו א"כ נראה ששקר היה ולא עשה כן אלא להלעיג על היודים ונתקיים אשר פיהם דבר שוא והטעם שאני אומר כי מן הנראה שאחר שהוא חלש לומר כן שהיה תכף כשיגיע לעיר והמקום הוא קרוב הנלע"ד וא"כ רחוק לומר שתכף הוסר משם בלי טעם דבשלמא כשהוא אצל כפר היה אפשר לתלות שבני הכפר העלימוהו לסבה ידועה אבל בין הכרמים נראה דבר רחוק מאד וכיון שיש לנו שאין גוי מל"ת נאמן אלא היכא דליכא למימר דמשום דבר פלו' אמר להעיד כן ולא כמל"ת לומר דבר אמת אינו נאמן כגון ההוא גוי דאמר ליה שקול אספסת' כו' וה"ה לכל כיוצא בזה ואע"ג שמהר"ם ז"ל בההיא תשובה דחזרנו כו' כתב וז"ל דוקא להטיל אימה כו' דמוכח כנראה משם מ"מ אין לך הוכחה גדולה מזו שנמצא שקרן שלא נמצא אדם שם סוף שלא מלאני לבי להתיר וה' ית' יגלה לנו נפלאות מתורתו וינקום דם עבדיו נאום הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |