שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/ריג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה שהיה כך היה ראובן היה נשוי עם בת לוי ונפטר ראובן ונשאר אשתו מעוברת ואחר קצת ימים חלתה האשה וילדה בת ונפטרה האשה גם כן לבית עולמה וכל זה מחולי המגפה ואחר ט"ו ימים מתה הילדה גם היא ומנהג שאלוניקי אם היה שנפטרה היולדת קודם הבעל הנזכר. וגם הולד ואח"כ היה נפטר ראובן אז לא היה יורש לוי חצי הנדוניא עתה שהיה על האופן הנז' נפל הס' איך יהיה נכסי בת לוי אם יירש לוי לבתו או יורשי הולד יורשים לפי שהולד מוריש ליורשי האב מהולד ילמדנו רבנו הדין ושכרו מן השמים:
תשובה
תנן בפר' יש נוחלין אין הבעל יורש את אמו בקבר אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל את אחיו מן האב למדנו ממשנה זו שאם מתה הבת ואח"כ האם לא היינו אומרים תירש הבת את האם כמו אם היתה בחיים וירשו יורשי הבת כל הנכסים הא לא אמרינן אלא בין שמתה הבת נשארו נכסי האב ליורשי האם ה"נ כיון שמתה האם ונשארה הבת בחיים ירשה את אמה והנחילה ליורשיה מצד אבי' הנכסים ואין לומר היינו אם היתה הבת הנזכרת בת קיימת אבל עתה שראינו שמתה תוך שלשים יום הרי היה נפל ולא יש בה למימר שמנחלת לכאורה נראה דאינו כן אלא כיון כשמתה אמה נשארה הבת בחיים הרי היתה מנחלת כדגרסינן בפ' מי שמת והביאו הרי"ף בהלכות בפ' יש נוחלין וז"ל גרסינן בגמרא תינוק בן יום א' נוחל ומנחיל אמר רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחין מן האב ודוקא מיום אחד אבל עובר לא ע"כ מכאן היה נראה בעיני דבר פשוט שאפילו שהיה נפל מדקאמר בן יום אחד נוחל כו' מדקאמר נמי אבל עובר לא ולא קאמר ודוקא בן קיימ' אבל לא בן קיימ' כו' משמע דלא ממעט אלא עובר הא יצא לאויר העולם כמו שיהיה נוחל ומנחיל וכן נראה בפירוש מדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות נחלות וז"ל אבל אם מתה האם תחלה ואח"כ מת הבן אפילו היה קטן בן יומו ולא כלו לו חדשיו הואיל וחי אח"כ כמו שעה אחת ומת הרי זה נוחל ומנחיל נוחל את אמו ומנחיל הנחלה ליורשיו ממשפחת בית אביו וכלשון הזה כתב רבנו ירוחם וז"ל תינוק בן יום אחד נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב שאינו מאותה האם אבל עובר לא כגון שמתה אשתי מעוברת ממנו כי העובר מת תחלה ע"כ מכל הני מילי משמע דבנ"ד הדבר פשוט כיון שמת' האם וחיתה הבת ט"ו ימים או יותר או פחות שאין זכות ללוי כלל כי בתו ירשה הבת והבת מנחלת ליורשי אביה ומ"מ לא מנעתי עצמי מלדקדק בלשון הפוסקים וראיתי שסמ"ג השמיט זה הלשון ולא כתב ואפילו לא כלו לו חדשיו וכן הריב"ה סי רע"ו כתב אפילו קטן בן יומו ותו לא אין ספק ששניהם כיון שבאו אחריו היה ראו שיביאו כל הלשון כמו שכתבו הרמב"ם ולא להשמיט חדוש גדול ועוד העירני לזה הרב המגיד ז"ל שטרח למצו' מקום מנין יצ' להרמב"ם דין בזה לומר שאפילו לא כלו לא חדשיו ונוחל ומנחיל ולבסוף הניח הדבר בצ"ע מכאן ראיתי ונתון אל לבי שהרבנים הנזכרים שהשמיטו לשון ואפילו לא כלו לו חדשיו לא ס"ל כהרמב"ם עוד שמה שאמרו שלא כלו לו חדשיו אם חיה אחר אמה שעה אחת ומתה הרי זה נוחל ומנחיל ודאי רוצה לומר כשנגמרו סימניו שזה קרוי ולד אבל אם לא נגמרו סימניו ולא כלו לו חדשיו נפל הוא קרוי ע"כ:
מה שראיתי להציע הצעה בדין זה שנראה לע"ד שלדעת סמ"ג והריב"ה צריך שכלו לו חדשיו ואם לא אינו מנחיל ואינו ולד אלא נפל ונפל אינו מנחיל ובנ"ד הדברים מוכיחים שנפל היה שהרי מחמת חולי הפילה הבת וכ"ש אם אמת הדבר שנשים בקיאות מכירות זה כי בהגיע הולד לתשלום החדשים מת הולד וכן היה כאן בודאי אית לן למימר שתיכף כשמת בעל האשה אב האשה קם במקומו ליר' לבתו ועתה שיצא הולד עתה בא להוציא ממון מחזקתו ואין לנו כח להוציא זכות האב עד שתדע ודאי שולד זה אינו נפל ואין לומר דכיון דרובי יולדות לתשעה אית לן למיזל בתר רוב ולא הוה נפל וטעמא דמלתא דקי"ל כשמואל דלא אמרי הולכי' בממון אחר הרוב ועוד דבנ"ד איתרע רובא ודאי דלא ילדה אלא מחמת החולי שרוב המעוברות מפילות מחמת החולי הזה שהוא חולי המגפה רחמנא ליצלן ע"כ ה' יודע והוא עד כי זכני ה' וכתבתי כל אלו הדברים מדעתי אך אמנם חברי ורעי סמכוני באשישות ראשונה הח' השלם כמהר"ר שלמה לבית הלוי נר"ו גלה לי הגהה בספר כסף משנה שכתוב השגת הראב"ד ז"ל על הרמב"ם מקיימ' דברי וז"ל א"א אינו כן אלא בכלו לו חדשיו דאי לא ידעי הוה ליה איהו ספק והאחין ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי עכ"ל עוד נאמר לי תשובת הרמב"ן ז"ל שראיתי אותה סי' ח' כתב הדין כמו שכתבתי בפי' ולא עוד אלא שכתב שאפי' אינו נפל ודאי אלא ספק נפל לא אמרו עליו בין יום אחד נוחל ומנחיל לא בענין אחר והביא ראיה מן הגמרא בפי' בפ' מי שמת נפל הבית עליו ועל אמו דאמרינן התם שהנכסים בחזקת אמו עומדין לא בחזקת הבן ע"ש באופן שהראב"ד והרמב"ן והסמ"ג והטור כלם מסכימים לדעת אחד שולד בן יומו אינו נוחל ומנחיל אלא שידענו ודאי שכלו לו חדשיו ולהיות נמצא מי שאומר כי ממה נפשך יזכה את המת לפחות בחצי הנכסים שאם ולד של קיימ' היה זכה בכל ואם נפל היה הרי היתה זקוקה ליבם ויבמה שמתה היבם נוחל הכל כפי דעת הר"ן בתשובה ואני אומר שכבר סברא זו דחויה במה שכתבתי כי אב האשה מוחזק בנכסים ויאמר שנפל היה ואינו נוחל ומנחיל כנז' אמנם לענין זיקה אמרינן שאינה זקוקה דהוי ספק ערוה ולא היה נפל ומצאתי לי סיוע גדול למה"ר קארו זצ"ל שכתב בא"ה סי' קנ"ו על מה שכ' וז"ל וה"ר פרץ כתב היכא דאיכא לאסתפוקי כו' כתב וז"ל יש לתמוה עליו דמאי מייתי מרבי שמעון דמשמע דלא קי"ל כותיה ויחידאה וי"ל דעד כאן לא פליגי אלא בספק נזירות דרבנן כדי להקל ור' שמעון סבר להחמיר אבל גבי ספק זיקא כ"ע להחמיר אלמא דלאו כלהו דיני דיינינן בחד גוונ' וכן הרמב"ם ז"ל כתב שאינו חייב אלא א"כ כלו לו חדשיו לגבי רציחה וגבי נחלה אומר אפי' לא כלו לו חדשיו א"כ זכינו לדין דגבי ממון אין מוציאין מיד המוחזק וגבי זיקה אמרינן מפני חומרת ערוה וזה ברור מאד וכיון שהיא עומדת לחליצה ולא לייבם אין ליבם זכות בנכסים כלל ועקר וראיה לדבר שכתב הרשב"א תשו' הביאה ב"י בא"ה סי' צ"ג וז"ל שאלת ראובן נפטר והניח אלמנתו מעוברת וילדה בת ויש לראובן אחים אם יכולה לתבוע כתובתה קודם שתגיע הבת לשלשי' יום תשוב' יכולה לתבוע כתובתה מעכשיו שאפי' תמות תוך ל' חולצת ולא מתייבמת ע"כ הרי אתה רוא' שכל שעומד' לחליצ' אין דנין ליבם זכות בנכסים כלל ואשה זו היתה עומדת לחליצה ולא ליבום כנז' למעלה וא"כ אין לו זכות ליבם כלל ועקר ועוד שהרי בשטר הכתובה היה לו שבועה להחלץ ממנה ואין לומר דשאני הכא שאם היא תרצה היתה יכולה להתייבם אבל בההיא דהרשב"א לא היה אפשר בשום ענין לייבם מ"מ היינו יכולים לומר דמסתמא כיון שליבם היה לו אשה ובנים וראו שהיתה עומדת לחלוץ ולא לייבם ואפילו אם ירצה המערער לערער ולומר דאיכא לחלק מכל מקום מן הטעם הראשון הדין ברור כשמש שהיתה עומדת לחליצה ולא ליבום בהכרח כנזכר לעיל ובנדון דתשו' הרשב"א הנז"ל גם האמת שכל זה כתבתי קודם שראיתי תשוב' הרמב"ן הנ"ל בסי' ח' מי שירצה לעיין בה יראה שכל מ"ש אמת ויציב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |