שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/ריא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נדרשתי לאשר שאלוני ראובן שהכניסה לו אשתו שפחה קטנה ונתגדלה בבית עד שהיה כבת י"ח שנה ובא בעלה ומכרה באונס או ברצון ואשתו כשמעה צעקה ואמרה שאין רצונה למוכרה אפי' יתנו לה אלף זהובים בעבורה מה הדין אם יש כח ביד האשה לבטל המכר או לא:
תשובה
תנן במסכת כתובות פרק אעפ"י הכניסה לו שפחה אחר לא טוחנת ולא אופה ולא מבשלת ואמרינן בגמרא אמר רבי חייא ואי תימא רבי שמואל בר נחמני לא הכניסה לו אלא כיון שראויה להכניס אע"פ שלא הכניסה קנה א' שהכניסה ואחד שמצאה לו משלו ע"כ בגמר' והביא הרי"ף ז"ל בהלכותיו ופרש"י שראויה לו שהכניסה נדוניא רבה ויש כדי למכור ממקצתה כדי לקנות שפחות לשמשה עד כאן הרי שאפילו שאין לה משלה אלא שאפי' שמצאה בבית בעלה משמשה ואינה עושה המלאכה שצריכה לעשות לבעלה עאכ"ו שהכניסה לו דקי"ל עולה עמו ואינה יורדת ואין לומר שתקנה עם אלו המעות שפחה אחרת הא ודאי ליכא למימר הכי דכיון שגדלה עמה ואינה רוצה לראות פנים חדשות גדולה מזו אמר במשנה א' בפרק האשה שנפלו לה נכסים נפלו לה עבדים ושפחות זקנים לא תמכור מפני שהם שבח בית אביה ופירש לא תמכור יכולה היא לעכב והביא הרי"ף ירושלמי מתניתין כשאין עושין טיפולה אבל אם עושין לא תמכור משום שבחן ופירש שאפילו רבנן לא באו לחלוק שיכול למכור אלא כשאינה יכולה לעשות טיפולה אבל יכולה לעשות טיפולה לא תמכור שעדין שבח קיים ע"כ והדברים קל וחומר מי שלא הכניסה שפחה אם הכניסה נדוניא חייב בעלה לקנות לה שפחה שיש משנה על אחת כמה וכמה שאם הכניסה לו שפחה שלא ימכרנה. ועוד שלפי מה שראיתי הי' אנוס המוכר ומסר מודעא שמכר אין כאן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |