שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קפז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן נשא אשה והכניסה לו בנדונייא י"ג אלפים לבנים בין הכל והוא הוסיף וכתב לה בכתובתה מאתים זקוקים כי כך מנהג אונגראי לכתוב לשון זקוקים וזה ראובן יש לו בחנות נכסים והחנות היה בבית שמעון והיה זה שמעון נאמן אצל ראובן עד שהיה מניח החנות מצד שמעון פתוח כי לא נשמר ממנו כלל וראובן זה לקח מן הקהל סך ד' אלפים מן הקופה ונכנס ערב בעדו גיסו וגם אשתו של ראובן אחר כמה חדשים נפלה קטטה ומריבה בין ראובן ובין גיסו עד שהכריחו שעשה ראובן שטר חוב עליו בזה האופן שאשתו של ראובן חייבת חוב גמור ובעלה הנז' ערב על הסך ולסו' גמר השנה נפטר ראובן ושבק חיי לרבנן והניח אחריו כל הנדוניא שהביאה לו ויותר ועוד הניח מלבושיו שהיו שוים קרוב לג' אלפים ועתה באה האלמנה לגבות כתובתה ואומרת שהמאתי' זקוקים הם עשרים אלפים לבני' עוטמאני וחזן הקהל שהוא סופר הכתובות אומר שאינו כן אלא שהם עשרים אלפים באניש גם יש אחרים שאומרים כן אחרים אומרים שהם עוטמאני הדין עם מי עוד אומרי' הפרנסים ואחרים עמהם כי לא תפסה האלמנה מכתובתה כי אעפ"י שראובן בחייו היה נותן קירי מהחנות אינו נקרא ברשותה אחרי מותו כיון שהחנו' בפנים פתוח' וכיון שלא החזיק בחנות קודם מיתתו או אפי' אחרי מותו אלא אדרבא באו הפרנסנים ולקחו מן החנות ונתנו ביד יחיד מיחידי הקהל עד שיתברר הדין עם מי. עוד יש לדעת כי בכתובה אינו כתוב כמנהג הספרדים מטלטלי אגב מקרקעי אלא אנשי אונגריא כותבין בין נכסי דאית להון אחריות ובין נכסי דלית להון אחריות כלהון יהון אחראין וערבאין ואם כן לימא כיון דלא תפסה מטלטלי אין לה אלא מה שבידה דהיינו הנדוניא גם בגדים שלו שהם בידה ג"כ אבל מטלטלי החנות שאין בידה יהיו לבעלי חוב אחרים והמותר ליורשי':
עוד ספק שמנהג האונגרוש כתקנת שום שאם האשה נעדרת ומתה בשנה ראשונה אז ישיב הבעל כל הנדונייא ליורשיה ואם בשני' יחלוקו הבעל ויורשיה ובג' דין תורה הבעל יורש את אשתו ועתה צד יורשים אומרים כי כמו שתקנת שום בעבורו אם מתה כן כשמת הוא בענין התוספת ממש:
עוד כי יורשיו אומרים כי הארבעה אלפים אשר היא חייבת ובעלה ערב תפרע מכתובת' והאלמנ' טוענ' כי שטר חוב הראשון קיים ובשטר הראשון כתוב שהוא היה החייב והיא ערבית ואומרת נחת רוח עשיתי לבעלי כו' והיורשים טוענים כי השטר הראשון נתבטל ואין לנו עסק אלא עם שטר זה שנתקיים ע"כ. עוד ספק אחר כי האלמנה אומרת ישומו לי כל הבגדים וכל המלבושים ומטלטלי הבית אשר הבאתי לו בנדוניא כי אולי פחתו עתה מהשומא ששמו אותם בעת שנכנסתי לחופה או אע"פ שהוא נתפייס לקבלם בסך כך אני איני מפוייסת לקבלם אלא כמו שהם שוים עתה והיורשים טוענים אין רצוננו בכך שהרי לא נתקלקלו כלל והם כמו שהיו בשעה שנכנסת לחופה וא"כ יש ליך לקבלם כמו שקבלם הוא לא פחות ולא יותר יורנו רבנו הדין בכל אלו הספקות ועל פיו נעש' כי כן הסכמנו כלנו ביחד הסכמ' גמור' כדי להשבית ריב וקטטה וחרב איש ברעהו אם ח"ו לא תשי' אלינו תתרב' המחלוקת כה אמר אסקופ הנדרס' יוחנן בכ"ר אהרן ז"ל:
תשובה
נמצאתי לאשר בקשוני להשבית ריב וקטטה ומטר המחלוק' לא תתך ארצה וגדול השלום כי שמו ית' נקרא שלום והמשים שלום שלום יעשה לו ואשרי כל חוכי לו אעפ"כ ראיתי להשיב בדרך קצרה כפי מה שיורוני מן השמים וזה החילי בעזרת שוכן שמים על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון תחלת כל דברי' וראשי' כל אמרי אומר כי גלוי וידוע מ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות אישות פכ"ג וז"ל הנושא אשה סתם כותב ונוהג כמנהג המדינה וכשתבא לגבות כתובתה מגבין ליה מה שבכתובתה הכל כמנהג המדינה ובכל הדברים האלו וכיוצא בהם מנהג המדינה עיקר גדול הוא ועל פיו דנין והוא שיהיה אותו מנהג פשוט בכל המדינה ע"כ וכן העתיקו הריב"ה ז"ל זה הלשון בטור א"ה סי' ס"ו ועל כן אני אומר כל מה שאני אומר היינו אם לא יהיה מנהג מנגד לדברי כי אם יהיה שם אי זה מנהג שינגד לדברי אלה והוא שיהיה מנהג פשוט ודאי שמנהג מבטל הלכה בדברים אלה כנז' וא"כ על פי הדין אני אומר שהדבר פשוט דק"ל יד בעל השטר על התחתו' ומשנה שלמה בגט פשוט כתוב בו זוזין מאה דאינון סלעין עשרים אין לו אלא עשרין כו' ומכאן כתב הטור ח"מ וז"ל היה כתוב בו לשון דמשתמע כך וכך הולכין אחר הפחות וא"כ בנ"ד אי איכא ספק' אי זקוקים אלו הם עשרים חלף אוטמאניש או באניש ידה על התחונה כל עוד שא"א להתברר ומ"מ נר' בעיני שצריך שיעלה התוספות לפי המנהג כאשר נפרש באניש שאם נפרש באניש אז לא יעלה התוספות לפי המנהג הפשוט שמוסיפין לבתולות או לאלמנות אם הית' אלמנה אז יד האשה על העליונה שהרי כל שיש מנהג פשוט במדינה מי שטוען חלוף המנהג עליו להביא ראיה וכמו שהארכתי במקום אחר וזה שאני אומר ג"כ היינו דלא תפסה ואין המטלטלין תחת רשותה אבל אי תפסה כבר כתב הטו' ח' מ סי' מ"ד ואי תפיס מטלטלי לא מפקינין מיניה ולא אחוש להאריך בזה אחר שנ"ד לא תפסה כפי מה שבא בשאלה זהו מה שנראה לי ברור בספק זה. ומה שרצה השואל לו' שכיון שלא תפס' האלמנה הסחורות שאין לה ליקח מן הסחורות אשר בחנות כיון שאינו כתוב בשטר הכתובה מטלטלי אגב מקרקעי כמנהג ספרד אין דעתי כך דודאי אעפ"י שאינו כתוב כן מטלטלי אגב מקרקעי מ"מ כתב הרמב"ם פ"יו מה' אישות התקינו הגאונים בכל הישיבות שתהיה אשה גובה כתובת' אחרי מות בעלה אף מן המטל' וכ"כ הפוסקים אחריו תקנה זו ומלבד טעם התקנה כתב הרמב"ם בפ' הנז' כבר נהגו בכל המקומות כו' עד ונמצא אלמנה גובה מן המטלטלין בתנאי זה וכתב הר' מ"מ וז"ל מדברי ר' נר' שאעפ"י שלא כתב לה מטלטלי אגב מקרקעי אלא ומטלטלי גובה ממטלטלי מן היורשין וכ"כ הרשב"א אבל ב"י א"ה עלה קי"ג נר' דיש חולקים כו' א"כ בנ"ד נמי כיון שכתוב בין נכסי דאית ליה אחריות ובין נכסי דלית להו אחריות גובה נמימן הסחורות כ"ש בהצטרף שני הטעמים ועל הספק השני שרצו היורשים לומר שכפי תקנת השום דיורשי האשה כשנעדרה האשה בשנה א' וב' או ג' שגם י"ל כן בהעדר החתן נר' בעיני שאין בדברים אלו ממש והטעם כי התקנ' בא להוציא מדין תורה והוי חדוש ואין לך בו אלא חדושו והיכא דאתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר וזה דבר ברור כשמש ומבואר דין זה בתשו' הרא"ש דתמיד יד התקנה על התחתונה כיון שבאה לעקור ד"ת ועוד דזיל בתר טעמא דהוי משום שלא תתקיים ביורשי האשה שורך טבוח או ותם לריק כוחכם ובהעדר האשה שייך לו' כן שבזמן ראשון מי שהיה רוצ' לישא אשה היה מפזר מממונו וקרא כתי' מוהר יתן כו' ועתה לא די שאבי האשה וקרוביה נותנים אותם ולהצילו מן החט' ומגדל בניו ובנותיו אלא שיתנו לו ממון ותירש הבעל אין לך קללה גדולה מזו ועגמת נפש גדול מטעם זה תקנו התקנות הנז' אבל האיש כי משלו הוא נותן משום איחתוני ומשום חיבת ביאה ודאי לא שייך למימר כן כי מה חפצו אחריו ומה לו שתק' האשה הנכסים או אחר ואפי' שאיפשר שבאיש ג"כ אביו יתן לו בשעת נשואין נכסי' לא דברו אלא בהווה ואין ספק כי לא שייך תקנה זו אלא בהעדר האשה כנז"ל ועל הספק הג' שאומרים היורשים שהיא היא חייבת הד' אלפים והוא היה ערב כו' אני או' כי בודאי אם היה שב"ד לא היו יודעים אמת' הדברים אלא שהיו רואים השטר כמו שהוא עתה ולא עוד אז ודאי היה הדין עם היורשים לו' שהיא תפרע אבל כל שיודעים ב"ד האמת ושלא נכתב השטר ההוא אלא לסבה מה אין לנו לדון אלא ע"פ מה שידוע לנו ונר' קצת להביא ראיה ממ"ש הרא"ש בתשו' ח' מכלל ו' על קהל שהסכימו להוציא ר' ן' יעקב ונמצא כתוב בכתב התקנה ר' בן יצחק והיה הוא רוצה להפטר כאשר יעיד עליו כתב הקהל כי כן בכל ס' הולכים אחר הכתב:
תשובה
על טעות שיש בין ר' ן' יעקב לר' ן' יצחק אם אין ס' בדבר והכל מודים והכל אומרים שהסכימו להוציא ר ן' יעקב אם שגג הסופר בזה לא הפסיד ר' ן' יעקב ע"כ גם אני אומר אם אנו יודעים שהבעל הוא היה החייב והאשה הערבית אלא שרצו לעשות השטר לבטחון יותר לא הפסידה האשה בזה כלל הדברים דלא איברו סהדי אלא לשקרי אמנם כאשר האמת ידועה אין לחוש לשטר ועוד הייתי יכול להביא ראיה ממקום אחר אלא שנר' בעיני שאין להאריך כי הדבר ברור מעצמו אבל אם יש ספק בדבר אז ודאי הדין עם היורשים אחר שהשטר כתוב וחתום שהאשה היא החייבת והבעל היה ערב ואם השטרות כאלה ביד המלוה הוא נאמן ואם יאמר שהבעל הוא החייב אז אם יהיו נכסים יתרים על הכתוב' יפרע מהם ואם לאו אין לה טענה כלל במה שאומרת נחת רוח עשיתי לבעלי שהרי כתב הרמב"ן בתשו' הביאה ב"י בא"ה סי' צ' דלא שייך למימר טענת נחת רוח עשיתי לבעלי אלא בנכסיו שלא תעכב היא מכירתו אבל לשעבד היא עצמ' או ליתן את שלה לבעל ולמלוה שלו או להפסיד כתובה לא אבל אם לוה הבעל ושעבד צ"ב שלה באפותיקי מפורש בזה יש מקום שיצטרך שיקנו ממנה תחלה כו' יע"ש מ"מ למדנו משם ודאי דבנ"ד אין מועיל לה טענת נ"ר בשום צד וברור הוא ועל הס' הד' שטוענת האלמנה שישומו לה המטלטלין כמו שהם שוים עתה שאם בעלה רצה וקבלם על עצמו בסך גדול ורצה לוותר לה היא אין רצונ' לוותר כלום אלא ליטלם בשווים שהם עתה נר' בעיני שאם הדבר מצד שבלו או מצד שזל השער ודאי כך הוא שפחחו לבעל אבל כל שאנו רואים שלא נפחתו לה מצד שבלו אז נוטלתן כמו שהן באותו סכום שקבלם הבעל וכן יש לדקדק מלשון הריב"א טור א"ה סי' פ"ח וז"ל ונכסי צ"ב מדינא דגמ' כיון שהם באחריותו נוטלתן כמו ששמו אותן תחלה ואם פחתו ומשלימין לה כל הפחות כו' וכן עשינו הלכה למעשה הח' הש' כמהר"ר אברהם סיראלוו והח' הש' כמהר"י בנימין אשכנזי הלוי ואני הדיוט עמהם בא' שנפטר וראינו שלא נפחתו הנכסים מכמות שהיו והגבינו אותן לאשה באותו סך שקבלם הבעל בשעת נשואין הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |