שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קעד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה אלמנה שנפטרה ולא נשבעה כדת וכהלכה ויורשיה רוצים לגבו' כתובתה ויורשי הבעל אומרים דנכסי בחזקתם קיימי מכח אביהם כיון שלא נשבעה האלמנה הנז' עתה יורנו מורנו הדין עם מי ומה' תהיה משכורתו שלמה עוד יורנו מורנו מורי צדק על דברת ראובן ושמעון שותפין ובתוך זמן שותפותם בא שמעון בלתי ידיעת ראובן והוציא סך מעות מהשותפות הנז' ועשה שותפות עם לוי ולוי אינו יודע שהנכסים הנז' הם משותפות ראובן כי אם הוא ושמעון לבדם שותפין וכן עשו שטר ביניהם ואינם מזכירים לראובן כלל ועתה שואל ראובן ללוי שרוצה לעמוד עמו בדין על הפרש שנפל ביניהם באומרו שגם לו יש חלק בשותפות הנז' ולוי טוען ואומר לאו ב"ד דידי את ואלו הייתי יודע שגם לך היה חלק בשותפות הנז' והייתי מוכר לעמו' עמך בדין אם היה איזה הפר' בינינו לא הייתי עושה השות' הנז' דחברך נוח לי ואתה קשה ממנו יורנו מורנו הדין עם מי וה' הטוב ייטיב אחריתו מראשיתו:
תשובה
על השאלה הראשונה האמת כי יש בה תלי תלים מסברות חלוקות והרי הן בספרי הפוסקים ואפוכי מטרתא למה לן לכן אני אומר שלא באתי כי אם לגלות מה הייתי עושה אם דין זה בא לפני תחלה יש לדעת שיש בענין הכתובה ג' חלוקות א' מנה מאתים ב' תוספת ג' נדוניא נכסים שהביא' האש' מבי נשא ובפ' השולח אמרו אין אלמנה נפרעת אלא בשבועה וקיימא לן אין אדם מוריש שבועה לבניו או ליורשיו שר"ל שכל ממון שאדם צריך לישבע כדי לגבותו אם לא נשב' אין יורשיו יורשין אותו ואם כן מנה מאתים ותוס' אם האלמנה מתה ולא נשבע' אין יורשיה יורשין אותו ממון ואע"פ שאני כבר כתבתי שתוס' שאנו נוהגים בזמן הזה דין נדוניא יש לו מ"מ בנדון זה הרי כמנה מאתים שאינו בענין אבל הנדוניא שהביא' עמה לבית בעל' כל דב' שהוא קיים נוטל' היא או יורשי' שלא בשבוע' וכן אם נמכ' אותם הכלים ולקחו אחרים במקומם באותם הדמי' יש להם דין הראשונים וזה בשנודע לנו בראיה שאלו נלקחו בדמי הא' אבל כל זה הוא כשאין יורשי האשה מוחזקים אבל אם הם מוחזקים באופן שיכולים לו' אין בידינו כלום מה שתפשו כל שישבעו שאין בידם יתר על כתובתה מה שתפשה או תפשו אפילו אחר מיתת אלמנה הועילה התפיש' וזה אני דן מכח תשו' הר"י בת"ה ואפי' שמדבריו נר' כאלו רפיא בידיה אני הייתי עושה כן הלכה למעשה כיון דאפילו בזמנם התפשת צררי אמרו דלא שכיחא ובזמן הזה לא שכיחא כלל ועיקר ועוד שהרי כתב הרא"ש בתשובה דהאידנא נהגו להגבות כתובות לכל יורשי האלמנות כו' וכל זה כשלא יש נאמנות בכתובה אבל יש נאמנות בכתובה אפי' נאמנות כו' שאז יש לנו לומר שהאמינה לה וליורשיה עליו ועל יורשיו אז אפילו שאינה מוחזק' ושאין היורשים מוחזקים מגבין לה נדוניא כתובה ותוספת וכמו שכתב הריב"ש שהוא אחרון וגם הרשב"א והר"ן הכי סברי ומורי כמה"רר לוי בן חביב כתב בתשו' על דין זה וז"ל ובכ"מ שאמרו שהאלמנה נוטלת מהיורשים בלא שבועה אם מתה ולא נשבעה יורשיה יורשים אותו ע"כ נמצא שאם יש נאמנות בכתובה שהיא היתה גובה בלא שבועה מן היורשים אף יורשיה גובין מן היורשין אפילו לא נשבעה. ולשאלה הב' אני אומר איני יודע למאי נפקא מינה אם הכונה שאינו רוצה להדיין עמו בב"ד כמו שנר' פשוטן של דברים פשיטא שיכול לוי לומר לאו בעל דברים דידי את ולא מבעיא לדע' הרמב"ם שכתב פרק ג' מהלכות שותפים והביאו הטור ח"מ סי' קע"ז וז"ל כתב הרמב"ם דכי אזיל חד מתרי שותפי לדינא בהדי חד מצי אידך למימר לא אדון עמך אלא על חלקך כו' דהשתא התם דידע שיש לו לזה מעיקרא חלק בממון מצי למימר לא אדון עמך דלא ידע מעיקר' שהיה לזה חלק בזה הממון על אכ"ו אלא אפי' להרא"ש דפליג וקאמר מאי איכפת ליה כו' מ"מ איכא למיפלג דדוק' התם קאמר הרא"ש משו' דמעיקרא ידע האי דהאי ממונא הוו שותפין ביה פ' ופ' ואפשר דאידך אדעתא דהכי נחית כיון דידע דגם הוא יכול להדיין עמו לפחות על חלקו אבל נדון זה כ"ע מודו דמצי אידך למימר דמיית עלי כאריה ולאו בעל דברים דידי את אלא שאם בא בהרשא' חברו ודאי דלא גרע מאיניש שבא בהרשאה שצריך לעמוד עמו לדין אחר תקנת הגאונים אלא שגם בהרשאה כבר כתב הרמב"ם שאם ירצה אידך לומר איני רוצה אין כופין אותו וכ"ש אם כלם עומדים במקום אחד שאמרו שעדיין נאמר ואשר לא טוב עשה ואם כונת השאלה שרוצה ראובן ליקח ריוח ושיחלק הריוח לשלשה חלק' הא ודאי נמי דבר פשוט שאין בדברי ראובן כלום ששמעון ולוי נשתתפו לחצאין לא עם ראובן ולא דמי למה שכתב הרא"ש בתשו' הביא בנו הטור ח"מ שם בסי' הנז' וז"ל יעקב ושמעון בנו היו שותפין בחנות כו' י"ש לא דמי כלל דהתם ראובן הביא עדים כו' כנז' שם. גם השטר נכתב על ראובן ושמעון מה שבנ"ד חסר כל זה ועוד שגם כל זה איננו שוה לי ודעתי שלא סמך אלא על לשון השט שהיה כתוב בו עיסקא וגם היו אב ובן נזכרים בשטר הא לאו הכי לא היה מחייב הרא"ש לשמעון כלל הדברים כי רואה אני לוי זכאי בכל ואין לי ספק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |