שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קעג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן מתושבי טירי' נשא אשה בכיאו והתנה בשטר כתובה אם תמות האשה ולא יבנה ממנה שיהיה יורש חצי הנדוניא כפי מנהג טיריא ויבא הוא וכל בית אביו שמה להשתקע וישב שם כשלש שנים ויהי היום והאיש חלה את חליו אשר ימות בו והוא שוכב בבית חמיו וטרם מותו קרא לחמיו ונתן לו מפתחות ביתו ומפתחות תיבותיו באמרו אליו הרי לך להפר' בתך כתובתה מנכסי והוא בתום לבבו לא רצה להחזיקם בידו משום והייתם נקיים מה' ומישראל ובאותה שעה נתנם ביד שליש ויקרב אל חתנו וידבר אל לבו לפטור אשתו בגט ע"ת כדי שלא להשאירה זקוקה ליבם והוא מיאן ולא רצה ויהי כראותם ככה רחקו ממנו חמיו וחמותו ואשתו אשר הנהיגוהו בחליו ויניחוהו תחת משמר אביו ואמו ולא שבו עוד אליו ויהי עוד כשלשת ימים וימות ואפי' אחר מיתתו לא יצאה אשתו בראותה כי נתאכזר עמה ותשאר האשה מעובר' ויהי לימים הלכו אבי האלמנה וחמיה ויפתחו הבית וכתבו כל אשר בו ונתון אותו בידי אבי האלמנה כי לעולם דבר אביו אמת נכונה שבנו לפני מותו צוה תנו לאשתי נדוניתה ואל נא תצערוה ולימים עוד חלתה גם האלמנה בתוך חליה צותה ונתנה במתנה לאביה כל זכות שיש לה בכתובתה תוספת ונדוניא וכבר נשבעה שבועת האלמנ' ותקש בלדתה ותמות וחיי לכל ישראל שבקת עכשיו טוענים יורשי הבעל להוציא הנכסים מתחת יד יורשי האש' באומרם כי להם משפט הקדימה ליורשה בכל כי הולד נולד מת ויורשי האשה אומרים אנו כבר החזקנו ונכסים בחזקתנו עומדים ונפרע מהם כל הנוגע אלינו והנותר קחו ולכו כי מאחר שהבעל לא היה יורש אלא חצי הנדוניא ועכשו היתה זקוקה ליבם ומתה יחלקו ירוש' שהיתה נוגעת לבעל דהיינו חצי הנדוניא נמצא רביע לכל אחד וחצי נדוניא כבר הוא בחזקתינו מאז מעולם וגם זאת לדעת כי פה כיאו נוהגים לירש הבעל שליש אם תמות האשה ולא יבנה ממנה על זה יורנו רבנו הדין עם מי:
תשוה מעשה אירע בקושטנדינה רבתי יע"א זה כמה ימים שיבמה אחת ילדה ולד מת והיה חכם גדול שרצה להתירה ליבם לפי שלא ראוהו בסימן חיות ואני הדיו' כתבתי וסדרתי פסק ארוך להורו' שהיתה אסורה ליבם ויסוד הפסק היה על לשון שהביא הטור א"ה בשם רבינו פרץ ועתה שראיתי שאלה זאת ולא נתברר בדברי השאלה אם הולד שנולד כלו לו חדשיו ולא היה בו גריעות רק שנולד מת או אם היה נפל גמור שלא כלו חדשיו כי יש הפרש גדול לענין נ"ד ומ"מ כפי הנרא' שהיה נפל ומן הדין היתה היבמה מותרת ליבם ועל כן אני אומר שכתבתי זה לי קצת ימים כדת מה לעשות בשומרת יבם שמתה אם יורשים אותה יורשי האשה או אם היבם הוא היורש והנה הר"ן ז"ל כתב בתשו' מ"ו שנכסי צאן ברזל שהאשה באה להוציא מיורשי הבעל אין עושים מעשה כנגד הגאונים ולדעתם נכסי צ"ב נדוניא הכל ליורשי הבעל הוא היבם אע"פ שלדעת רש"י והרמב"ם ז"ל הדין הוא שיחלקו יורשי האשה ויורשי הבעל מ"מ נר' לדעת הר"ן למעשה כדברי הגאונים אך אמנם יש ספק אחר והוא זה שאפילו את"ל שכן הלכה שהכל ליורשי הבעל היה אפשר לומר דהיינו בזמן הא' שהבעל יורש את אשתו בדין תורה והיבם קאי במקום בעל ואז היה אפשר לומר שהיבם יורש הכל ר"ל כל הנדוניא שהם נכסי צ"ב אמנם בזמן הזה שכפי הנר' ממנהג הנהוג במקומנו שכשמתה האשה ולא הניחה זרע של קיימ' חוזר הבעל ליורשי האשה חצי הנדוניא היה נר' לומר דלא עדיף יבם דאתי מכח הבעל מן הבעל עצמו וכן היה דעתי לעולם קודם שראיתי תשו' הר"ן הנז' אמנם הר"ן בתשו' הנז' סתר כל זה בתשו' נ"ד וכתב דדוקא הבעל שהתנה אבל היבם שלא התנה הכל ליבם אלא שאני אומר שכפי המובן מתשובתו זאת היתה למי שהיה סובר כסברת הא' ומתוך דבריו ומתשובתו אליו נר' שהיה ג"כ אדם גדול שכתב ואני איני מסכים לדעתו וסותר ראיותיו ומ"מ לבי אומר לי שאין הדבר כ"כ ברור שיהיה הכל ליבם וכ"ש בהצטרף דעת רש"י והרמב"ם שדעתם שיחלקו יורשי האשה עם יורשי הבעל ועוד היה אפשר לי לומר שתנאי השיור אפשר לא היה כל כך פשוט בזמן הר"ן כמו שהוא בזמננו עד שהיה אפשר לומר שכיון שנתפשט כ"כ המנהג אע"פ שלא התנה הוי כאלו התנה לכן הייתי אומר כמפש' שיקחו יורשי האשה רביע ואם תפס אחד מהם ואמר קים ליה כפ' לא הייתי מוציא מיד התופס וא"כ עתה שיורשי האשה מוחזקין בנכסים נר' ודאי שאין להוציא ממנה כל הנכסי' רק שיחלקו יורשי האשה עם יורשי הבעל בנכסי צ"ב וכ"ש אחר שראיתי כ' הרש"בא בתשו' וז"ל בתשו' שומרת יבם כהן שמתה כיון שאמרו שהוא יורש כל כתובת' אפי' הנכסי' הנכנסי' ויוצאי' עמה כל שנפלו לה בחיי הבעל הרי עשינו לגמרי כבעל לירושתה וא"כ נעשה אותה כבעל לקבור כו' עד ואפילו שכותבין אם מתה בלא בנים תהדר כתובתה לבי נשא כו' משמע שדעת הרש"בא ז"ל שלא כדברי הר"ן שהיבם יורש את הכל אלא שדעתו כדעת החולק עליו וכמו שהיה דעתי מקדם תשובה זו הביאה ב"י סי' שע"ג כלל הדברים שאני אומר שאם הולד היה נפל גמור וא"כ היתה מותרת להתיבם הדין הוא שיחלקו יורשי האשה עם יורשי הבעל בנכסי צ"ב אך אם הולד הי' שכלו לו חדשיו ולא הי' לו גריעות אלא שנולד מת אבל שערו וצפרניו כשאר הנולדים דין אחר היה ולא אאריך עתה לפי שכפי הנר' הולד היה נפל גמור וא"כ הדין כמו שכתבתי לחלוק הבעל עם יורשי האשה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |