שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה שהיה כך היה שבחורה א' מאלו שבאו מחדש מגרוש איטלייא נמצאת הרה וכששאלו ממנה מה טיבו של עובר זה אמרה מר' והבחור הכחישה ואמר שלא הד"מ ויום א' באו לפני וחקרתי והטעתי לבחור כפי יכולתי ולא הוצאתי מפיו דבר אלא שמעול' לא נגע בה ולא קרב אליה ואני יצאתי מבית המדרש שלי והנחתי לבחור הנז' שם עם התובעים וכשחזרתי לביתי נאמר לי שקדש לבחורה והבחור אמר שבע"כ היה לפי שהיו מאיימים אותו להוליכו לדיין והיטב חר' לי כי מאח' שהבחור היה מכחיש הענין היה שלא כדין לקד דה"ל כאלו עב' ע"ד חכמים שאמרו לא ישא אדם מעוברת חברו כו' ואפי' לדעת ה"ר מרדכי מטורמוז' שכתב המרדכי משמו שמנקת לזנות אינה צריכה להמתין כ"ד חדשים לפי שאין לה מי שיכופנה להניק היינו מנקת אבל מעוברת פשיטא דלכולי עלמא אסורה להנש' וליארס וכ"כ התוס' בשם השאלתות בפ' החולץ וז"ל ובשאלתו' דרב אחא פ' וירא כתיב גבי מעוברת ומנקת חברו דהיכא דעבר וקדיש מפקיעה לה בגט מיניה ואפי' אי הוה כהן מפסידין לה מיניה ולפי שלדעת הרמב"ם הוי דינא דאם אירס לבד אין כופין אותו להוציא שתקתי כ"ש שהר"ן כת' שראוי לסמוך על דברי הרמב"ם אמנ' אחר ימי' עבר רוח אחרת עליה' ר"ל על התובעי' ואמרו שרצונ' שיכניסנ' לחופה ובאו לפני ואמרתי שזה א"א ח"ו לעבור בהדיא על דברי חכ' ואיך יעלה דעתם דבר כזה אז אמרו לי אם הוא יודה שממנו מעוברת למה לא תנשא סוף דבר שאמרתי להם הן לו יהי כדבריכם ותנשא מיד עד שהביאו הבחור לפני הח' הש' הר"ר שלמה לבית חזן נר"ו ולפני הבחור עמד בדבורו שאני שמעתי ממנו בפעם הראשונה שלא קרב אליה ולא ידעה ואמר שיעשה שבועה חמורה מזה ובפני איימוהו והפחידוהו והאמת שאז גזרנו דרך פשרה יתחייב הבחור לתת לנשואי הנער' אלפים וחמש מאות לבנים ונתערב בעדו אביו ודודו ש' ועשו מזה שטר חוב לאיש אחר ועתה חלה פני והתנפל לפני אביו של הבחו' הנז' להורות אם מדין תורה בנו חייב שום דבר ולהיות כי אז ביום ובעת שנכתב הש"ח אמרתי בקול רם פעם ופעמים שמין הדין הבחור לא היה חייב שום דבר אלא מפני כבוד הבחורה דס"ס היתה בת ישראל ועדים מעידים שהודה שנשק' יחבקה וכדי שלא תגלה רעתינו לפני האומות גזרנו כך אמנם מן הדין אין הבחור חייב דבר בעולם ובקש ממני לכתוב לו הדין כי זה רצונו לבד כדי להודיע כי בנו מן הדין הוא נקי ולהפי' דעתו נדרשתי לשאלתו:
תשובה
אין צריך לפנים דפשיט יותר מבעתא בכותחא שהבחור פטור מכל ממון שבעולם ול"מ השתא שהבחור כופר ואומר שלא ידעה דהא פשיטא שאין עליו תביעה כלל כיון דליכא עדים אלא אפי' היו עדים בפי' שבא עליה או שהיה הוא מודה בדבר אין עליו מד"ת שום תביעת ממון לא קנס ולא בושת ולא צער ולא פגם והאריכות בזה מותר גמור אלא שאחר שבאנו לידי כך א"א שלא להביא ראיה לכל מה שאמרנו ואען ואומר כי בחור' זו לא ימלט משיהי' נערה או בוגרת אם היא בוגרת משנה שלימה שנינו בכתובות בפ' א"נ בוגרת אין לה מכר ולא קנס וכתב הרי"ף בה' וכן הרא"ש בפסקיו דייקי' מינה הא בושת ופגם אית לה ודוקא אנוסה בוגרת אבל מפותה בוגרת אין לה כלום וא"ת מ"ל דלא הוי האי בחורה אנוסה כבר כתב הרמב"ם ריש פ"א מה' נערה בתולה וז"ל כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה ודנין אותה בדין אנוסה כו' עד וכל הנבעלת בעיר ה"ז בחזקת מפותה עד שיעידו עדים שהיא אנוסה כגון ששלף לה חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך ע"כ הרי לך בפי' שבעיר הרי היא בחזקת מפותה כ"ש במקומות שלנו מלאים דיורים אלו ע"ג אלו דפשי' אפי' לתינוקות שאין כאן אונס כלל וכ"ש לדעת הראב"ד שהשיג על הרמב"ם דאפי' בשדה אי ליכא עדים והיא אומרת אנסתני והוא אומר פתיתיך שהוא נאמן וזה ברור וכן כתב הרמב"ם שבוגרת מפותה פטו' מכל בפ"ב וז"ל וכל בת שאין לה קנס כך אין לה בושת ולא פגם אם נתפתתה וכן אם נאנסה חוץ מבוגרת ודוקא בשנאנסה יש לה פגם ובושת אבל נתפתתה אין לה כלום וכן הביא הטור א"ה בה' אונס ומפתה סי קע"ז לשון הרמב"ם ופשוט הוא ואם בחורה זאת היא עדיין נערה ג"כ פטור מכל וכל שהרי שני' בפ' הנז' יתומה שנתארסה ונתגרשה רבי אליעזר אומר המפתה פטור ופריך בגמ' יתומה פשי' אלא למאן ומשני הא קמ"ל דנערה שנתארסה ונתגרשה כיתומה מה יתומה לעצמה אף נערה שנתארסה ונתגרשה לעצמה הרי בפי' שגם בנערה אעפ"י שכשיש לה אב יש לה קנס ובושת ופגם והכל לאביה אפי' כשהיא מפותה ונבעלת ברצונה לפי שאין בידה למחול זכות אביה א"ה כשהיא יתומה נערה מפותה כיון שאין לה אב אלא היא היא הזוכה אמרי' ודאי מחלה כיון שנבעלה ברצונה ולא עוד אלא דפריך בגמ' פשיטא דמשמע ליה דהוי מלתא דלא צריכה מתניתין לאשמועינן אלא שבא להשמיע' אפי' כשיש לה אב אם נתארסה כו' הוי לה כיתומה והוי המפתה פטור וכבר הוכחנו למעלה שבחורה זאת דין מפותה יש לה לכ"ע וא"כ נתברר לנו שאפי' באו עדים שראוה שנבעלה לזה הבחור ר' א"ה פטור מכל וכל והם דברים ברורים אשר אין בהם ספק וגדולה מזו כתב מהררי"ק שורש קכ"ט שאפי' בא עליה כשהבטיחה שישאנה ואח"כ אינו רוצה לישא אותה שא"ה פטור הבועל ולא אמרי' דהיא מחלה אדעתא להנשא וכיון שלא נשאה הויא מחילה בטעות אלא שהמחילה מחילה גמורה ופטור כל שכן וק"ו בנ"ד שהבחור כופר ואומר שלהד"מ שאפילו דרדקי דבי רב ידעי שאין בטענתה ממש כלל ועיקר וכ"כ הוא בשרש הנז' וז"ל דהא פשי' כביעתא בכותתא דבר מכל אלין טעמי א"א לחייב הנטען הזה מאחר שהוא כופר מכל וכל ואומר שלא בא עליה לעולם והאריך בראיות רבות לפוטרו אפילו היכא דאיכא אמדנות רבות כ"ש וק"ו בנ"ד שכפי כל מה שראינו ליכא אמדנא מוכחת שבא עליה אלא שהיא אומרת כן וכ"ש שהבחור טוען טענות חזקות שאין צורך להאריך בהם מפני הכבוד וה' יודע ועד שלא ראיתי דברי מהררי"ק עד אשר כתבתי כל העלה הא' וקצת מן הב' ושמחתי שכיונתי לדבריו כאשר יר' המעיין בספרו סוף דבר כי האריכות בזה מותר גמור דלא היה צריך לכתוב רק להפיס דעת העני השואל הואלתי להפיק רצונו לנחמו מן הבא מידי נאם המר ונאנח הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |