שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קכו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן נשא לאה ושהת' עמו ג' או ד שנים ואחרי כן נפטר' בלא ולד של קיימא לבית עולמ' וחיי לרבנן ולכל ישראל שבקא ועתה קמו יורשי לאה ומבקשים ירושתם מעות מדודים ולא נכסים כאשר שמום בכתובת לאה גם מתנות ראובן אשר נתנו לו בנושאו את לאה מבקשים להחזירם להם יורנו מורנו האם חייב ראובן הנז' להחזיר ליורשי אשתו מעות מדודים כאשר יבקשו ממנו או לתת להם נכסים כאשר נתנו גם אם חייב להחזיר להם המתנות אשר נתנו לו ואם ראובן מטה ידו ולא יוכל לשלם ולהחזיר הכתובה האם יוכלו להכריחו בדיני א"ה לשלם להם:
תשובה
תחלת כל דבר צריך לדעת כי שני דינים אלו יש להם שני בחינות אחד כפי הדין החתוך מן הגמרא. ב' כפי המנהג ובפי' אמרו מנהג מבטל הלכה וכל שכן בענין נדוניית חתנים וכיוצא בהם שכתב הרמב"ם פרק כ"ג הלכות אישות וז"ל ובכל הדברים האלו וכיוצא בהם מנהג המדינה עיקר גדול הוא שעל פיו דנין והוא שיהיה אותו המנהג פשוט בכל המדינה עד כאן. ואם כן צריך לדעת בשתי השאלות כל אחד משתי הבחינות וכבר ידוע למתחילים שיש ב' דרכים בפי' הדברים אם להשיב על ראשון ראשון כו' ואם להפך והכי אמרינן בנדרים ריש פ"ק זמנין מפרש ההוא דפתח ברישא זמנין ההוא דסליק מפרש ברישא ואנא תופשנא בדרך הזה לפרש בהאי שאלת דסליקנא מינה ובתר אזילנא לפרושי קמייתא משום דהא בריר לן טפי ואיני צריך להאריך בה כמו שאומר בס"ד ונר' בעיני כי כפי הדין הדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא שאין ראובן חייב להחזיר שום דבר מן המתנות יען כי הלכה רווחת בישראל שהבעל יורש את אשתו בכל נכסיה בין נכסי צ"ב ובין נכסי מלוג והמתנות הרי הם נכסי מלוג והבעל יורש אותם וזה דבר ברור יותר מביעתא בכותח' מה יש לומר דתינח דמן הדין הבעל יורש הכל אבל מ"מ אח' שגם בנצ"ב היינו הנדונייא שהכניסה מבי נשא הבעל יורש אותם ועכ"ז כשמתה הבעל מחזיר החצי גם בנכסי מלוג יש לו להחזיר החצי התשובה בזה מבוררת דלא אם אמרת בנדוניא דמשו' דהתנו בהדי הדדי מחזיר החצי תאמר במתנות או בכל נכסי מלוג דלא אתנו ואפילו אם היה הדבר ספק המוציא מחברו עליו הראיה כ"ש דבזה אין שום ספק כלל דעל הראשונים אנו מצטערים דעבדינן נגד הדין מפני התקנה ואנחנו ניקום ונוסיף עלה הבו דלא לוסיף עלה אם לא התנה וטעמא רבא איכא דנכסי הנדוניו' שכיחי טוב' ומפני שראוי שהאדם מוציא נכסיו מבניו ונותן לבתו תקנו לעשות תקנה זו שכשתמות האשה כנז' יחזיר הבעל החצי אבל במתנות דאינו מצוי כ"כ והוא דבר שאינו מוכרח לא תקנו ואם שהאריכו' בזה מן המותר מ"מ כדי שלא להתנאות בטלית שאינו שלי אזכור כאן כי זאת השאלה נשאלה בזמן הרב הגדול גאון בדורו מהר"ר אליה מזרחי ז"ל ולא אאריך להעתיק כל התשובה רק לשונו ממנה הורסים ומחריבים לאותם שעלו בדעתם לומר שהיה הבעל חייב להחזיר גם במתנות ומלשונו יתבארו ב' הבחינו' בזאת השאל' וז"ל השאלה וששאלתם על דבר המתנות שנוהגים אבי הכלה ואמה לתת לחתן לפעמים אחר האירוסין מיד ולפעמים אחר הקנייני' מיד ומתה הכלה אחר שנכנסה לחופה בלא ולד של קיימא אם הדין הוא להחזיר הכל ליורשי הכלה או חציים בלבד כמנהג' בנדוניא או כבר זכה בהם החתן במתנה מוחלטת והשיבותי לכם נלע"ד דבר פשוט שהכל הם לחתן אם לא התנו בהם כפי מה שהתנו בנדוניא ע"פ המנהג שכ' תנאי שבממון תנאו קיים. היכא דהתנו התנו היכא דלא התנו לא התנו ויעמוד הדין במקומו ויהי' הכל לחתן ואין זה צריך לפנים ולא לפני לפנים עוד כתב אבל המתנות דליכא מנהגא ידועה לכולי בני מתא לא סגי בלא תנאי וכיון דלא התנו בפירוש בשעת מתנה זכה בהם החתן במתנה מוחלטת ואינו מחזיר כלום ליורשי הכלה והאריך הרבה והוכיח שאפי' שנמצאו דיינים שהחזירו המתנות עכ"ז הדין פשוט דכיון דלא התנו או שאינו מנהג ידוע ופשוט לכל בני מתא כמו שהוא חזרת החצי מן הנדונייא שאין מי שיפקפק בו אין מחזיר החתן כלום מן המתנות ולהיות נר' בעיני מותר גמור האריכות בזה לא ראיתי להאריך בהבאת ראיות הרב סוף דבר כי המפקפק בזה ראוי לנזיפה כמהרהר אחר דין תורה ואחר דברי חכמים וזכינו לדין שאין החתן מחזיר כלום מן המתנות לא מהבחינה הא' והוא דין תורה ולא מתורת מנהג כי לא ראינו ולא שמענו מעולם מקום שיהיו נוהגים להחזיר המתנות ליורשי הכלה ואם נהגו קצת או אפי' רוב המדינה אחר שקצת' לא נהגו החתן מוחזק ויכול לומר אני מן המיעוט כיון שאינו מנהג ידוע ופשוט לכל בני מתא וכל זה יצא מדברי הרמב"ם ז"ל שכתבתי למעלה ודי בזה לחלק הא':
ומעתה אבא אל החלק השני שמבקשין מעות מדודים יורשי הכלה ובזה יש מקום עיון קצת לפי הדין דאמרינן בגמ' כתובות פ' הכותב אמר אמימר משמיה דרב חמא האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה וב"ח ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי לב"ח מסלקינ' ליה בזוזי לאשה מסלקיני' לה בארע' האי כי דיני' והאי כי דיני' ופרש"י האי כי דיניה וזה הלוה מעות וזו סמכ' על שעבו' קרק' והיא לא נתנ' כלום אם בשביל נכסי צ"ב הנשומין בכתובתה הוא זכה בהן מיד וזו צרפתן עם הכתובה על שעבוד הקרקע משמע ודאי דמשום דאיכא בעל חוב בהדי אשה דשניהם באים לגבות הוא דאמר דמסלקינן לאשה בקרקע הא היכא דליכא אלא אשה לחודה דזוזי יהיב לה אי אית ליה זוזי וכן נר' בפי' מדברי הרא"ש שכת' וז"ל אמר אמימר כו' פירוש וליכא חד מנייהו דקדים משמע דאי קדים כתובה לבעל חוב ואיכא זוזי יהבינן לאש' ולא לב"ח כ"ש היכ' דליכא אלא אש' לחו' דאי איכ' זוזי דיהבינן לה וכ"כ הטו' בפירו' א"ה סי' ק"ב המתחיל מי שמת ואלמנתו באה לגבות כתובתה ועליו ב"ח כו' עד ואם יש שם כדי לפרוע לשניהם בקרקע ובמעות אם זמנן שוים נותנין לב"ח מעות ולאשה קרקע כו' עד ואם אין זמנן שוה אז המוקדם נותנין לו מעות ע"כ ומדברי הר"ם במז"ל פי"ז מהלכות אישות נר' שלא אמרו בב"ח ואשה דבעל חוב מסליקינן ליה בזוזי ולאשה בקרקע אלא דוקא בעיקר כתובה ותוספת משום שהאשה לא חסרה דבר אבל בנדוניא שהכניסה דינה כשאר ב"ח וכ"כ הרב מ"מ וז"ל זה ברור לדעת רבנו שלא הורע כח האשה אלא בעיקר הכתובה שהרי לא חסרה בו כלום אבל נדונייתא הרי הוא כחוב בעלמא ונר' דהרמב"ם פליג אפרש"י מ"מ נר' דלכ"ע מדינא דגמרא היכא דליכא אלא כתובת אשה שבאה לגבות אם יש מעות נותנים לה מעות אלא שמ"מ נר' שא"ל דה"קאם אין זמנן שוה אז המוקד' נותנין לו מעו' דהיינו היכ' דלי' ליה לחיי' אלא כדי פרעון אלא הב"ח וכתוב' האשה ואחר שעכ"פ הוא אינו מניח לעצמו לא המעות לא הקרקע א"כ ינתן המעות למוקדם יהי' מי שיהיה אבל אפשר לומר דאפי' אית ליה לבעל מעות מ"מ אי אית ליה קרקע ובעי לסלוקי לה בקרקע מצי למיעבד הכי וכן נראה מפשטא דמתני' דפ' הנזיקין דקתני וכתובת אשה בזבורית וכתב הר"ן ז"ל ויש כותבין דאף הנדוניא אינה נגבית אלא מן הזיבורית כו' עד ויש דוחין דבמה שהביאה מבית אביה האם תוציאנה בזבורית ממנעי ולא נסבי ולזה הדעת נוטה משמע מהכא דאין אשה גובה כתובתה מדינא דגמרא אלא ממקרקעי ובנדוניא איכא פלוגתא אי הוי כעיקר כתובה או אי הוי כב"ח אבל מתקנת הגאונים ואילך דין הכל שוה במטלטלין וכ"כ הפוסקים ז"ל וכ"כ הרב המ"מ ז"ל וז"ל ואין להאריך בזה לפי שעכשיו הכל גובה אף מן המטלטלים ואפי' מן היתומים מתקנת הגאונים וא"כ נראה שאחר שדין הכתובה מן המטלטלין חזר הכל כב"ח ואי אית ליה זוזי יהיב לה זוזי וכן מצאתי תשו' לרבנו שמעון ן' צמח ז"ל וז"ל והפורע כתובת אשתו אם יש לו מעות פורעה במעות ואם אין לו אלא מטלטלין וסחורו' יפרע בהן כפי מה ששוין באותו היום שאין לך אלא מקומו ושעתו ע"כ נר' בפירוש שדין הכתובה היא כדין הב"ח דאי איכא זוזי צריך לפרוע בזוזי אלא שנר' לע"ד ברור דא"ה אם יש לבעל מן הנכסים שהביאה מבית אביה דודאי נותנן לה בפרעון אלא שאם פחתו משלם הפחת ואם הותירו המותר שלו שאין התקנה אלא כשנאבדו ואינם בעין אז צריך ליתן לה מעות אם יש לו ואם לאו מטלטלין או סחורות כנז' וכתב הריב"ש ז"ל דלדעת כל האחרונים המכנסת שום לבעלה אף אם מכרן אינו מכור ואפי' לדעת הרמב"ם ז"ל שאם מכר הוי מכר מ"מ אינו רשאי למוכרן וא"כ הרי הם כאלו הם אפותיקי ומשכון בידה ועדיף מאפותיקי דאילו אפותיקי ב"ח דעלמא מצי לסלוקי בזוזי אי אמרה כלי אני נוטלת לרב יודה דקי"ל כותיה הרי משמע שנכסיה מיוחדין אליה להפרע מהן ולא מסתבר כלל למימר שהבחירה תהיה אליה אם רצתה תיטול נכסיה ואם רצתה תיטול מעות כי אין לך בו אלא חדושו שתוכל לומר כלי אני נוטלת ולא יוכל הבעל לסלוקי לה בזוזי דהיינו סברת רב יודה דפליג ארבי אמי דאמר הדין עמו דמצי לסלקה בזוזי ואם אתה אומר שדעת רב יודה לתת הבחירה בידה אתה מרבה המחלוקת ואפושי במחלוקת לא מפשינן וזה הנלע"ד דבר ברור שמעינן מהכא דלפום דינא אם הנכסים שהביאה קיימים אם ירצה לפרוע לה באותם הנכסים הרשות בידו ואם יש פחת ישלים וכן אם אינו רוצה והיא אומרת כלי אני נוטלת הדין עמה ואם אין הנכסים שהביאה אז צריך לפרוע לה מעות אם יש לו ולא מצי לסלקה במטלטלין כיון שיש לו מעות זהו כפי הדין. אבל בבחינה הב' והיא המנהג בזה צריך שיהיה המנהג פשוט כנז' וכן יעשו ומנהגנו פה שאלוניקי שנותנים לאלמנה נכסיה וכן לגרושה ושמין אות' כדרך ששמין בכניסה וכן הדין בענין ההשבון ולפעמים כותבין בכתובה בתנאי ההשבון כמו שקבלם דרך משל היו המעות מאה זהובים והמטלטלין ק' זהובים ההשבון ן' במעות ון' במטלטלין אבל אם א"א לברר הדבר לא כפי המנהג ולא מצד תנאי הכתובה נר' בעיני שאם הנכסים שהכניסה האשה הם בעין לא עדיפי באי כחה מינה וכמו שהיה יכול הבעל לפרוע לה מהן כן יחזיר ליורשיה על דרך זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |