שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/צה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן היה לו שלשה בנות בלתי נשואות ובשעת מותו צוה לשמעון בנו שיתן לכל אחד מהן נדוניא ע"ה אלפים לבנים ואל יצמצם ה' אלפים פחות או יותר ועתה זה ימים קדש שמעון לאחותו עם לוי וקודם שנתן קדושין לוי לאחות שמעון קבלו שבועה חמורה שמעון ולוי מיד יהודה שכל אשר יתפשרו ביניהם שיקיימו וכן פסק שיתן שמעון ללוי ק"כ אלפים לבנים נדוניא. ועתה תובע משמעון הסכום הנ"ל ושמעון טוען ואומר ללוי שאינו רוצה לעבור מצות אביו ראובן אלא שיתן לו ע"ה או פ' אלפים לבני' שמצוה לקיים דברי המת ועתה לוי אינו רוצה ליכנס לחופה עד שיתן לו שמעון סכום ק"כ אלפים לכן יורנו מורנו היושב על כסא ההוראות אם יוכל שמעון לכוף את לוי בכל מיני כפייה ליכנס לחופה ושיתן ללוי ע"ה או פ' אלפי' לבנים ועוד אם שמעון נכשל בשבועה ההיא:
תשובה
אם הדברים ככתבן כמו שבאו בשאלה שצוה ראובן כו' עד ואל יצמצם כו' פשיטא יותר מביעת' בכותח' ששמעון קשור ואחוז בחומר השבועה ואין לו להקפיד במה שצוה אביו ואמר שאל יצמצם כו' שהרי לא אמר אל יוסיף אלא עד כך דאלו אמר הכי הוי משמע שאם יתן יותר היה עובר על דברי אביו אבל עתה שאמר אל יצמצם כונתו שלפחות אל יחסר אבל אם רצה להוסיף מוסיף ואם רצה לצמצם יצמצם אבל ע"ה אלפים אל יצמצם בשום אופן כמו ששנינו במסכת פאה אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטין וקב שעורים דהיינו לפחות יתנו לו זה השיעור אבל אה"נ שאם יתן יותר תבא עליו ברכה וכן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון כו' שודאי אם יתנו יותר תע"ב אלא שלא יפחתו מזה הכא נמי הוי שלפחות מה' אלפים לא יצמצם אבל אם ירצה ליתן יותר יתן וזה פשוט אבל אני אומר שאפילו היה אומר אביו שלא יוסיף ליתן יותר מה' אלפים עם כל זה היה יכול ליתן יותר והטעם שאני אומר כן דתנן במס' כתובות פ' מציאת האשה וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש מעות בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה נר' אם כן שמצוה גדולה היא להשיא את היתומה לפי כבודה כיון שאפי' מכיס של צדקה אנו מוציאין יותר מחמשים זוז כסף מדינה אפי' עד חמשים זוז כסף צורי כן נלע"ד מלישנא דגמרא דאמרי' התם שמע מינה זוזי פשיטי ממאי מדקתני סיפא אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה ואמרי' מאי כיס אמר רחבא ארנקי של צדקה ואי ס"ד נ' זוז ממש אם יש בכיס כמה יהבינן לה ע"כ משמ' קצת דלא קא מתמה אלא על יתר מחמשי' כס' צורי עד הא התם הוה אתי שפיר סוף דבר דעכ"פ שמעינן מינה דמצוה רבתי להשיא את היתומה כל האפשר לפי כבודה אפי' מכיס של צדקה ובמקום זה לא שייך למימר שאינו רוצה לעבו' מצות אביו שאפי' היה מצות אביו בפי' שלא יתן יותר אינו חייב לשמוע אליו וכבר כתבתי פעם אחרת באחד שצוה לבנו שבשום אופן לא ישא בת פלוני אם ישרה בעיניו יקחנה ואין לו לחוש למצות אביו והבאתי ראיה ממ"ש בעל ת"ה סי' מ' על תלמיד שרצה לצאת ממדינתו ללמוד תורה ואביו מוחה בו והשיב שאינו חייב לשמוע לאביו כו' וכלל דבריו שם כי אפי' איסור קל דרבנן דוחה מצות כבוד אב ואם ועוד הבאתי ראיות אחרות כ"ש וק"ו אם הדבר כנז' בשאלה דפשי' ופשיטא דאין שום חשש וא"כ אם לא יקיים שבועתו הוא נכשל ואם יתן תעב"ט ומה שטוען שמעון שיהודה הטעתו שהוא אמר בפי' שאין דעתו יותר מע"ה אלפי' או על הרוב פ' אלפים ויודה השיב שהוא היה רוצה ליתן משלו עשרה והוא שמעון פ' אלפים קבל ונשבע לעמוד במה שיגזור יודה נר' שאם האמת כן שהדין עם שמעון דקי"ל האדם בשבועה פרט לאנוס ולמוטעה והלכה רווחת שאדם נאמן ע"ע יותר ממאה עדים וכיון שהוא אומר שיאודה הטעתו וכי לא נשבע אלא אדעתא שיתן עשרה אלפים כמש"א לו הא ודאי בטענה זו נפטר ש' מן השבועה וכבר כתבתי דעתי על כיוצא בזה והבאתי ראיה מתשובת הרא"ש וכאן לא ראיתי להאריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |