שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/פו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוקר הרים וטוחנן בפלפולו החכם השלם כמה"ר מנחם פולסטרו נר"ו פתתני ואפת לטרוח ולעיין בקונדריס אשר כתבת על ענין גט ש"מ שנתנו במעכשיו ונתנו האשה בפקדון ובשעת פטירתו ולא נמצא הגט ביד האש' ולא ברשותה. ועל החלק הראשון הארכת לכתוב פלפול על לשון הרמ"ה ז"ל שהביא הטור א"ה וז"ל והרמ"ה כתב שאין מעכשיו כמו מהיום ולאחר מיתה אע"ג דמהיום ולאחר מיתה הוי ספק מעכשיו ולאחר מיתה הוי גט ע"כ וע"ז כתבת מה שכתב החכם השלם כמהרר"י ן' לב ז"ל שתמה על הרמ"ה שמאחר שהספק דלמא חזרה הוי או תנאי גם במעכשיו ולאחר מיתה נופל ספק זה שוה בשוה וא"כ מנין לו להרמ"ה לחלק ביניהם ותירץ הוא ז"ל דשמא הרמ"ה ס"ל כר"ת ז"ל דבשלמ' מהיום דלמא מסוף היום קאמר אבל כשאמר מעכשיו כיון דגמר בלבו לגרש מיד אין לומר דלמא הדר ביה אלא ודאי מאי דקאמר ולאחר מיתה תנאי הוי לא חזרה ע"כ ועל זה תמהת עליו שיש קושיא חזקה להרמ"ה מההיא דפ' האומר בקדושין דקתני אמר מעכשיו ולאחר שלשים יום מקודשת ואינה מקודשת וקאמר רב עלה מקודשת ואינה מעולם ומפרש התם דטעמא דרב משום דמספקא ליה אי תנאי אי חזרה הוי אע"ג דאמר מעכשיו מספקא ליה אי תנאי הוי אי חזרה הוי אע"ג דאמ' מעכשיו מספקא ליה ובפלוגתא דהני תנאי כו' ור"ל דרב כרבנן ושמואל כרבי ואם איתא להא דהרמ"ה קשה דע"כ לא קאמרי רבנן דהוי ס' אלא במהיום אבל במעכשיו הוי גט גמור וא"כ רב דלא כמאן דבמעכשיו ליכא מאן דפליג דהוי גט וליכא לספוקי ושמואל היכי קאמר דאתי כרבי אפי' כרבנן אתי ועוד קשה אם יש צד לחלק היכי קאמר לימא רב הלכתא כרבנן ושמואל כר' הא ודאי איצטריך דהא לא ראי זה כראי זה בודאי איצטריך ע"כ והכל הולך לשיטה אחד עוד קשה שאי איפשר שיסבור הרמ"ה כר"ת שהרי למעלה כתב הטור בשם הרמ"ה דמהיום כמעכשיו דמי הפך ר"ת וכמעט נראה בעיניך שהרב הנז' לא השגיח בזה ולהיות נספתתי לעיין בקונדריס נר' מוכרח אני לחוות דעתי ולהודיעך שקושיית הרב קושי' ותירוצו הוי תירוץ וקושיותיך אינם קושית והטעם שמה שכ' הרב הוי כפי האמת וקושיותיך הווי קודם מסקנת הגמ' וה"פ רב יודה אסיפא מתני לה מעכשיו ולאחר שלשים יום מקודשת ואינה מקודשת ושמואל כו' ובפלוגתא כו' סיומא דמלתא דרב יודה והמקשה ס"ד שכונת רבי יודה לומר דכי היכי דפליגי תנאי באותו מחלוקת פליגי רב ושמואל ומ"ה פריך ולימא כו' והמתרץ הוה מצי לתרוצי ליה כי לא היה מבין אלא דפליגי רב ושמואל בקידושין אפילו במעכשיו כי היכי דפליגי תנאי במהיום בגירושין אלא שרצה לומר אפילו לפי דברך שאתה חושב שמחלוקת תנאים אי הוי תנאה או חזרה הוי במעכשיו כמו במהיום דשניהם שוים היום ומעכשיו אפ"ה לא הוו מצו רב ושמואל למימר הלכה וכו' אבל כפי האמת הוא דמעכשיו בקדושין איכא ספקא אי תנאה הוי אי חזרה אבל בגירושין במהיום איכא ספק אבל במעכשיו הוי גט גמור זו דרך ושיטת הסוגייא לדעת הרמ"ה וכמה יש כיוצא בזה בתלמוד ולקמן אפרש בס"ד מי הכניסו להרמ"ה בדוחק זה אלא שקודם זה ראיתי להשי' על דבריך שכתבת בו יש לחלק בין קדושין לגרושין וזה דבקדושין יש מקום לומר כשאמר מעכשיו ולאחר שלשים דחזרה הוי מטעם שאותה חזרה לאו חזרה מעיקר הדבר כי עיקר הדבר במקומו עומד אין החזרה אלא מן הזמן אבל בגירושין אם אנו אומרים דחזרה הוי נמצאת סותר דבריו הראשונים ולכך אין לומר חזרה האמת שחלוק זה יפה הוא אך איני רואה תירוץ לקושיית מהר"ר יוסף בן לב ז"ל שהרי חלוק זה שוה בין כשיאמר מהיום ולאחר מיתה כשיאמר מעכשיו ולאחר מיתה גם לקושיותך איני מבין תירוץ כלל בחלוק זה הוספת תימה על תימה שאם חלוק זה עלה בגמ' ובפלוגתא אפי' היו שוים קדושין וגירושין במעכשיו והיכי פריך ואמר כיון שאינם שוים כמה יום ונימא הלכה כו' תו אמרת תירוץ שני ובזה רציתי להורות איך לקחת אומנותו ית' לזוג זווגים לעשות שרב ור' יוחנן שניהם טעמא משום דמספקא אי תנאה הוי כו' אלא דר' יוחנן שאמר כלם תופסין ס"ל דתרתי משמע ומשו"ה מקודשת לכלם ורב מספקא אי תנאה הוי או חזרה הוי ומש"ה מראשון ומאחרון צריכה גט לבד ממה נפשך מן האמצעים אינה צריכה גט מהם ותלית עצמך בלשון א' של רש"י שהאמת שהוא דקדוק ראוי ויפה ומשום דקדוק זה מלבד שכתבת שאיפשר שכונת רש"י לפרש אפי' למ"ד דטעמא דרבנן משום ספק אי תנאה הוי כו' אלא שרצית לומר שהאמת שרבי יוחנן לא סבר שיורא אלא כו' האמת כי שני התרוצים מגומגמים מאד הראשון והוא היותר טוב דחוק מאד דבשלמא אם הדברים היו מסתמא דתלמוד ניחא אבל בהיות שהם דברי רבי יוחנן אינו מתיישב שיבא רבי יוחנן לבאר מה שאין כן דעתו גם מה שרצית לומר שגם ר' יוחנן ס"ל כרב משום ספק לא משום שיורא הלשון לא משמע הכי שדברי רש"י כך הם למעלה שתיהן הלשונות כמשמען כאן פירש לא נחלקו כלומר לא מספקא להו לרבנן אי תנאה אי חזרה אלא במהיום כו' א"כ לאו שתי לשונות במשמע אלא הא או הא ועם זה לא יתיישב לשון תופסין אפי' לפי דעתך ורצית בפי' זה ליישב דברי הרמב"ם שנראה מדבריך דבריו סותרים אלו לאלו שכאן בהלכות אישות נר' פוסק כרבי יוחנן משום שיורא ובגיטין פסק כרב משום דמספקא ליה אי תנאה כו' ותמהת על זה איך הר"ן לא הרגיש בזה התימה הוא עליך שאפי' היה פוסק כר' יוחנן בפירוש מה סתירה היא זאת אחר שאנו רואים כמה נתחבטו בזה שר"ח ז"ל פסק כרבי שדברי ר"ח דברי קבלה ורב אלפס פסק כרב גם באחרונים נפל זה המחלוקת הרמב"ן כהרי"ף הרשב"א כר"ח מי שרואה אלו המחלוקות יפלא בעיניו שמשה איש האלהי"ם יפסוק הכא לחומרא והכא לחומרא בקדושין שצריכ' גט מכל' ובגירושין אם היה פוסק כר' יוחנן משו' שיורא היה נמצא קולא פסק הרב וכדי להפיס דעתך שא' כן למה צריך על הסדר וגם לשון ספק אינו מתכווין עם שיורא דהוי ודאי לא ספק כל זה מתורץ כדברי המגיד משנה כדברי הרמב"ן שלקח הרמב"ם כל הלשונות אשר ימשך מהם חומרא אשרי ילוד אשה שלא רצה להסמך על דעתו להכריע בדבר חמור גדול וגדול כזה שכ"כ נתחבטו בו גאוני עולם ואגב גררא אומר שאפי' היה פוסק כר"י בפי' לא הוי קושיא מ"ש על הסדר כמו שכתבת מדברי הר"ן שהרי כתב הרמב"ן וז"ל ואפי' ס"ל לרבי יוחנן כפשטא דרבי אבא היינו דוקא בקידושין דלא שייר בהו שיור גמור כגון חוץ מפלו' דלא קדושין נינהו אבל שיורא ליתא אלא עד שלשי' יום קונה קנין גמור אם כן מוכרח שיהיה על הסדר שאם אמר אחד מהיו' עד שלשים יום והשני עד מ' לא תפסי קדושין כלל שכיון שקדושי השני עדיין לא חלו אלא היו תלויין והגיעו יום שלשים של אחד וקנה קנין גמור קדושי השני לא מצאו מקום לחול אחר שלשים אבל על הסדר יש צד לומר שחלו כלם כלל הדברי' שדברי הרמב"ם מתכוונים כמו שפירש עליו ואין אנו צריכין לתלות בו דברים דחוקי' רחוקים מן השכל של הראשוני' ואחרוני' שהבינו כלם שדעת ר' יוחנן שכלם תופסין משו' שיור' וגם רש"י כך דעתו ומ"ש הוא רש"י לא מספקא להו לרבנן אי תנאה כו' לישנא דרבי יוחנן קשייתיה דאמר הכל מודים וראה רש"י שלא בא רבי יוחנן לאשמועי' דעל מנת לאו שיורא דאי הוא אתא לאשמועינן הכי הוה ליה למימר הכל מודים דע"מ לא הוי שיורא והוי גט גמור במה נסתפק כשאמר ולאחר מיתה מדלא קאמר הכי משמע ודאי דמה שבא לאשמועינן ר"י אינו דלא תימא דע"מ הוי כשאר תנאים א"כ מוכרח לפרש הכי בתנאי ע"מ כ"ע מודו דהוי תנאי גמו' במה נחלקו כשאמר מהיום ולאחר מיתה או במעכשיו ולאחר מיתה שהכל אחד אבל הרי זה גיטיך על מנת שאמות הרי זה גט הרי שר' אמר שני דברים א' ע"מ דהוי מעכשיו ודבר אחר שמהיום ולאח' מיתה שאמר שהוי גט ורבנן פליגי במהיום ולא מצינו דפליגי במעכשיו ושפיר פריך אדמפלגי רבנן עם רבי במהיום ולאח' מיתה ליפלגו בעל מנת דהשתא בע"מ לא הוו גט כ"ש במהיום ולאחר מיתה אם כן יש לנו לומר דכל אנפין שוין שטעמו של רבי יוחנן משו' שיורא כדמשמע לשון תופסין מלשון רש"י שכתבת דמשמע שנראה שאינו מוכרח אין הפירוש כמו שנראה בדעתך אלא הכי פירושו לע"ד אסברא לך כו' קשה לרש"י מי הכניס לרב משרשיא בהא לימא מטעם דב' לשונות דמשמע הכי ומשמע הכי ואמר תשובה לזה דא"כ לא שייך וכ"ת למה לא שייך דמשמע ליה חוזר לרב משרשיא לא שהם דברי רש"י שאומר מעצמו לשון תופסין משמע הכי אלא רב משרשיא הוא דס"ל דלא שייך כו' ואם כן מוכרח רש"י לומר הלשון שאמר לא שאינו מוכרח לרב משרשיא ולדעת כ"ע ועתה אומר דלא מבעיא שפי' אינו כמו שכתבת דרבי יוחנן טעמו משו' שתי לשונות ולא משום שיורא אלא שאני אומר שא"א לפרש כן מתרי טעמי חדא דקאמר בגמרא אלא לרבי יוחנן ואי איתא לפירושו לא הוה למימר אלא לרב משרשי' דפירש כן לא לר' יוחנן כי ר' יוחנן טעמו שתי לשונות אלא דודאי לא קים ליה דטעם דרבי יוחנן הוי כדפירש רב משרשיא ותו לדבריך אתו אביי ורבא דאינון מארייהו דתלמודא ושקלי וטרו אליבא דרב משרשיא שפירש כדברי רבי יוחנן פירש' שאינו לדעתך ותא חזי מ"ש הרא"ש פרק המפקיד וז"ל ואף על גב דהא שקלא וטריא ורב אחא מדפתי ורבינא אמר רב אשי אליבא דרבנן בההיא דפעמים כו' גם לרבי יוסי איתא נפקותא ע"ש והדברים ק"ו אם בדברי רבנן דמתני' הוקשה בעיני הרא"ש שישאו ויתנו בדבריהם לפי שהלכה כר"י איך נסבול אנחנו אביי ורבא דשקלי וטרו אליבא דסברא דחויה וכל פוסקי הלכות רגילים להכריח דהלכה כפלוני מדשקלי וטרו אליביה אלא ודאי דלא שקלי וטרו אלא בסברת ר"י וס"ל דטעם ר"י כדפי' דר' משרשיא שהוא מוכרח בדברי רבי יוחנן כדפרישית ומה שדחית ואמרת שאמר בגמ' הכל מודים וכולי שאין הפירוש שבא לאשמיענו שאין על מנת כשאר תנאים דעלמא כו' ואמרת שאם כן היה שלא היה מביא שום הכרח כו' הרי לך בפירוש שדחית שהוא האמת ולא קשיא הכל מודים בעל מנת כמעכשיו דמי לא נחלקו במהיום כו' ר"ל כי רבי סבר מאמר ולאח' מיתה כאלו אמר מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי או על מנת שאמות הרי זה גט גמור ומוכיח שלא מצינו חולקים חכמים אלא בלשון גרוע כזה שאמר ולאחר מיתה שנר' שמגרש לאחר מיתה ממש אבל שאר לישני דלא גריעי כזה הוי גט ואם היו חולקים על ר' בע"מ כ"ש שהיינו מבינים שהיו חולקים על רבי בלאחר אבל השתא דפליגי עם רבי בלאחר מיתה איכא למימר דוקא בהא פליגי לא בעל מנת ואין לומר דנקט ולאחר מיתה משום דאי נקט בע"מ הוה אמינא דוקא בע"מ ס"ל לחכמי' גט ואינו גט אבל לאח' מיתה לימרו חכמים דלא הוי גט כלל הא לית' דכבר שמעינן משנה סתמית במי שאחזו דכשאמר ולאחר מיתה דהוי ספק ותו דלא הוה ליה למישבק חידוש גדול דע"מ מטעם לאשמועינן דכשאמר ולאחר מיתה דהוי ספק ודוק ודי למבין ועתה אודיעך מי הכניסו להרמ"ה לתגר זה ודעתי הוא ראשונה מתני' דאמר מהיום ולא אמר מעכשיו שאני שמצינו בגמרא ובא בהלכות אמר אביי אם מתי משמע ב' לשונו' משמע מהיום ומשמע לאחר מיתה אמר מהיום כמעכשיו דמי לא א' מהיו' כמ"ד לאחר מיתה דמי מהיו' ולאחר מיתה ספוקי מספקא ליה אי תנאה הוי אי חזרה הוי ע"כ ובודאי שדברי אביי הלכה הם ויש לדקדק בלשונו דאמר דכיון שהראשון א' מהיו' כמאן דאמר מעכשיו דמי שאין ספק שמי שאמר זה דומה לזה שיש קצת הפרש לגריעותא או למעליותא וק"ל וא"כ הו"ל למימר אמר מעכשיו לאחר מיתה ספוקי מספקא דהוי רבותא טפי וקצת ומדלא אמר הכי משמע דדוקא במהיום מספקא אבל במעכשיו לא מספק' מכאן הוציא הרמ"ה דבמעכשיו לא פליגי רבנן וא"כ אני אומר דבקדושין בין שאמר מהיום ולאחר שלשים יום ובין שאמר מעכשו ולאחר שלשי' יום הוי ספק קדושין או שיור בדעת רבי יוחנן דאיכא טעמא לחזרה כדפרישית לעיל דדלמא לא רצה לקדשה מעכשיו שמא דעתו על אחרת וימלך בתוך שלשים יום אבל בגירושין דליכא האי טעמא ליכא למיחש בחזרה אפי' כשיאמר מעכשיו ועוד דאין גטלאחר מיתה ומן הדין בין שאמר מהיום ובין שאמר מעכשיו תנאה הוי ודי לנו להחמיר כשאמר מהיום ולא א' מעכשיו אבל כשאמר לשון זה במקום שיש לטעות אי הוי תנאי אוחזרה כמו בקדושין כך לי מהיום כמו מעכשיו אבל במקום דליכא למיטעי דהוי חזרה יש לחלק ואיפשר שמ"ש מהרר"י ן' לב דשמא הרמ"ה ס"ל כר"ת פי' ס"ל כמהיום ולאחר מיתה כמו דס"ל לר"ת אפי' באומ' מהיום אם מתי אבל הרמ"ה דוקא במקום דגריע לישנא איכ' למיח' כמו במהיו' אבל במעכשיו דאין חששא כ"כ לא חיישי' לחזרה כנ"ל יפה ולא לומר פי' דכפי סוגיא דהכא תבטל סוגיא דלעיל מכל וכל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |