שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/פא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה היה שמשה פיטילו בעל מרת גאמילה שיצא מפה שאלוניקו בחברת רבי חיים אשכנזי ונעלם ר' משה פיטילו ולא נודע מה היה לו וכשבא ר' חיים אשכנזי פה העיר שאלוניקי שאלו ממנו מה נעשה ממשה פיטילו כי השמועה היתה שנהרג והוא היה אומר שלא היה יודע ממנו דבר ויום א' שהביאוהו לפני החתום למטה היה או' ר' חיים הנז' כן שלא היה יודע ממנו דבר ורבו הקטטות בין קרובי משה הנז' ובין חיים הנז' עד שחיים הנז' קפץ מן החלון של ביתו שראה שהיו רודפים אחריו ונשתמד ועתה יום ג' כ"ד לחדש סיון שנת הש"ם במותב תלתא כחדא הוינא אנחנ' ב"ד דחתימין לתתא כד אתא קדמנ' ר' יוסף פאר יצ"ו ואחר האיומים והגזומים הראוים לעשות בואם לא יגיד כו' קם על רגליו והעיד בתורת עדות איך יום ו' בשבת בא ר' אברהם מוטל ושאל ר' יוסף הנז' ממנו מה היה התשובה שהשיב לך חיים אשכנזי על ענין הריגת משה פיטילו הי"ד בעל מרת גאמיל' הנזכר והשיב ה"ר אברהם הנז' שכשראה הוא הכתב לחיים הנז' מעדות הגוי שהעיד שמצאו הרוג במקום פ' אמר חיים הנז' ארור הוא הגוי שלא נהרג שם כי אם למטה מהמקום ההוא נהרג וכן בא לפנינו ר' חיים די אלוה יצ"ו ואחר האיומים כו' קם על רגליו והעיד בת"ע איך הוא שאל לר' חיים הנז' מפני מה אינך מעיד בפני ב"ד העדו' שאתה יודע מהריגת משה פיטילו הי"ד אעפ"י שכבר יש לנו כתב עדות מגוי עם כל זה היינו רוצים על צד היותר טוב עדותך והשיב לו באיזה מקום אמר הגוי שנהרג ואמרתי לו במקום פ' וענה ר' חיים אשכנזי ואמר ארור הוא הגוי שלא נהרג באותו מקום כי אם למטה מהמקום ההוא זהו מה שהעידו בפנינו ר"י פאר ור"ח דאלוה הנז' והיה זה ביום הנ"ל עתה שאלו ממני מה יהיה משפט האשה הזא' אם יש די בעדו' זה להתיר' מכבלי עגונה ולהתיר' להנשא:
תשובה
גם כי לכאורה נר' שיש בעדות זה די והותר להתיר אשה הנז' להנשא למי שתרצה מ"מ ראיתי לבאר מקום שהיה בו לגמגם והוא זה כי אחר שראינו שאיש זה חיים הנז' נשתמד וחלל את ה' בפרהסיה יש מקו' לפקפק אם ראוי לסמוך על עדותו. עוד שנית שכפי מ"ש אלו העדי' שהעידו משמו היה מבקש מעות כדי להעיד מה שידע ואם היה שאיש זה היה בעל תשובה כראוי לא היה לו לבקש מעות ולהעלי' עדותו ולעבור בואם לא יגיד ונשא עונו ועוד שהיינו רואי' אותו שמסגף עצמו בתעניות וסיגופי' אחרי' וזה אזיל בתר איפכא. עוד יש גמגו' אחר כי איש זה אמר בפני ובפני אחרי' שלא היה יודע מהאיש משה פיטילו דבר עד שאפשר שכל מי שיודע אלו הדברי' יכנס טינא בלבו לומר הרי שכבר זה הגיד שלא היה יודע ואיך יאמר עתה שיודע ממנו וקרוב לדבר שנכנס זה לשהגיד שוב אינו חוזר ומגיד לכן ראיתי לבאר דמשו' הא לא אירייא ואין לעכב ביד האשה הזאת מלהנשא כי לגמגו' זה האחרון שתחלה אמר שלא היה יודע ממשה פיטילו שום דבר כל זה היה חוץ לב"ד וכל דברי' שאמר חוץ לב"ד לא הוי כלו' כי אפי' שהיה בפני החתו' למטה מ"מ לא הייתי עומד לדין ולא היה שום אדם בחברתי וכתב הרשב"א בתשו' ששני' אין להם תורת ב"ד דקי"ל שנים שדנו אין דינם דין עוד כתב המרדכי בפ' בתרא דבב"ק דכל קבלת עדות בפני ג' גם הרי"ף ז"ל כתב בהלכות קבלת עדות צריך שלשה מומחין יודעין הלכות עדות כשר ופסול וזהירין בקבלתן ע"כ נמצא שהדברי' שאמר זה חיים הנז' שלא היה יודע כלום לא הוי הפסד בנ"ד כ"ש שאפי' בכה"ג שאמר שלא היה יודע הנז' איכא פלוגתא בין הפו' אם יכולים אח"כ לחזור ולהעיד מטע' דלא מקרי זה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אלא בראשונה לא העיד עכשיו מגיד עוד דאפשר לו' דמה שאמרה תורה כיון שהגיד כו' היינו משום שהוי רשע והתורה אמרה אל תשת ידך כו' ואע"ג דכשאמר שלא היה יודע עבר על מצות אם לא יגיד מ"מ חלוק הרבה יש בין לאו לא תעשה למצות עשה ובין עובר בשב ואל תעשה לעובר בקום עשה ועוד דאפשר שמי שרוצה שלא להעיד חושב דלא עביד עבירה מה שאין כן מי שמעיד עדות שקר דכ"ע ידעי דעבירה גדולה היא וקרוב לזה מצאתי בדברי הר"ן בפ' שבועת הדיינים אמת שרבו' בעלי התו' לא סבירא להו הכי אלא דכיון שאמרו בפני ב"ד שאינם יודעי' שום עדות שוב אינם יכולי' להעיד וכמ"ש בריש פ' הכונס על ברייתא דאמר ר' יהושע ד' דברים העושה אות' פטור מדיני אדם וחיי' מד"ש א' מהם היודע עדו' לחברו ואינו מעיד ופריך בגמ' במאי עסקי' אילימא בבי תרי פשי' דאורייתא אם לא יגיד ונשא עונו וכתבו שם התו' וז"ל ודוק' בבית דין דכשאומרים אין אנו יודעין להעיד שוב אינם יכולי' להעיד וכיון שהגיד כו' והיינו אם לא יגיד דקרא אבל חוץ לב"ד אין לחוש שיכול לחזור ולהעיד והואיל ואתא לידן לימ' ביה מלתא דמה קשה להו לתוס' שאמרו כך אלא שנראה שהוק' להם זכרונם לברכה איך אמרו בגמרא פשיטא אדרבא אית לן למימר הפה שאסר יכול לחזור להתיר ולומר יודע אכי ולכן תירצו הם דמיירי שאמרו כן בב"ד שלא היו יודעים דכיון שכן אמרו בב"ד אין תקנה לעדותן עוד וא"כ י"ל אות' הסוברי' דאעפ"י שאמרו אין אנו יודעי' יכולי' לחזור ולההי' תקשי להו מאי קא' בגמ' פשי' הרי יש תקנה בדברי אלא נר' שאין תקנה לחזור ולהעיד כדברי התו' אלא שנר' בעיני דהא ודאי לא קשה כלל דמה שחייבי' העדי' כשלא העידו מדיני אדם או מדיני שמי' היינו כששהו עד שלא היה תקנה לבעל דין להשלים דינו כגון שמת הנתבע או התובע או שמת העד ששוב אין לו תקנה בזה הוא דפשי' אמנ' לעולם אימא לך שכל זמן שיועיל העדות אינם עוברים ואינם חייבים לא בדיני אדם ולא בדיני שמים אם יחזרו ויעידו בזמן שיכול הבע"ד להשיג דינו בעדותן. עוד היה אפשר לו' לפי דעת האומרי' שמה שאמרו שיכולין לחזור ולהעיד בשאמרו אין אנו יודעים בב"ד היינו כשנתנו טעם לדבריהם למה אמרו אין אנו יודעים בתחלה דאז אינ' חייבים כלום אמנם לדעת האומרי' שאפי' אם לא נתנו טעם לדבריה' שאפי' הכי יכולי' לחזור ולהעיד יתיישב ההיא דפ' הכונס בתירוץ הא' ע"כ מה שראיתי לכתוב בענין זה והסירותי הגמגו' האחרון דבנ"ד איכא כולי טעמי לשבח חדא שלא היה בב"ד עד זה שאמר שלא היה יודע ב' שהיה יכול לתת טעם גדול לדבריו שהיה ירא שמא יבקשו הנהרג ממנו כיון שהלך בחברתו וכמו שהם דברי' מצוי' במלכות הזה וא"כ אין כאן שום גמגו' בעול' מטע' שמתחלה אמר שלא היה יודע לא מבעיא לד' הר"ן וכל הסוברי' כמותו שאפי' שאמר בפני ב"ד תחלה שלא היה יודע יכול יחזור ולהעיד כמו שאמרנו אלא אפילו לדעת התו' דסברי דכיון שאמר בפני ב"ד שלא היה יודע שוב אינו יכול להעיד בנ"ד שמתחל' לא היה בב"ד וכ"ש שיש טעם גדול למה היה מכחיש ומעלים עדותו מתחל' העדות כשר וא"כ נתבאר דאין כאן גמגו' כלל ועיקר מזה הטע' גם לגמגום הא' מצאתי ראיתי כתוב בתשו' הרא"ש ז"ל בכלל כ"ד וז"ל אמנם עדות העדים צריך דרישה וחקירה ובידוע שהיו אנשים טובים והגונים בשעת הגזרו' ועתה שבו כהוגן אם מחמת אונס נפשות חטאו והמירו וכאשר מצאו נס ומלטה שבו מיד לא נפסל ואף אם מצאו מקום ושעה להמלט ולא עשו ואכלו נבילות לתיאבון ונפסלו להעיד על מה שראו באותה שעה מ"מ מה שמעידים על שעת הריגת' זה היה בשעת השמד דעדיין לא נשתהו בין הגוי' ובאותה שעה היו כשרים להעיד ואף אם אח"כ אכלו נבלות ואח"כ שבו תחלתו וסופו בכשרות כמו שהיה נודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו דנעשה חתנו ומתה בתו דאמרינן בי"נ דכשר להעיד אמנם צריך לדקדק הרבה לאפוקי ממונא כי יש הרבה מן האנוסים שאף קודם הגזרות היו חשודים ועוד כי הירושות מעבירין אותן על דעתם ודעת קונם בדיני כסף ודאי בעדות עגונות היה לנו לקבל עדותן אך בהוצאת ממון צריך לדקדק וצ"ע עכ"ל למדתי שכל זה חוזר למ"ש הרמב"ם בתשו' שאין להחמיר ולחקור יותר מדאי בעיגונא דאיתתא גם הרא"ש כ"כ בתשו' אחרת שכל המרבה לחקור ולדרוש בעיגונ' דאיתתא אין רוח ח' נוחה הימנו וא"כ יש לנו סמך גדול לסמוך עליו בנ"ד דאע"ג דבענין ממון היה ראוי לחקור ולדרוש אחר כשרות העד הזה מ"מ לגבי נ"ד דהוי עגונא דאיתת' יש לנו לו' שעד זה עדותו מועיל להתיר כיון שמתחלה היה כשר ומה שנפסל אח"כ במעשה הרע שעשה מראה לא נשתהא הרבה כי אם זמן מועט ותיכף מיד חזר לכשרות ויהדותו וא"כ עדותו מספיק להתיר האשה הזאת מעגונה ושתנשא לכל מי שיתרצה אחר שידענו שהלכה רווחת בישראל שסומכים ע"ע עד מפי עד ואשה מפי אשה ואפי' עד מפי עד גוי כמו שכתבו האחרונים וגם אין לפקפק בהתר אשה זאת מפני שלא אמר העד קברתיו דהא דצ"ל קברתיו היינו בעדות גוי אבל בישראל אין צ"ל קבר' ואפי' בעדות גוי איכא מאן דאמר דאין צריך לומר קברתיו ואפי' לדברי הרי"ף והרמב"ם שהצריכו לומר קברתיו בעדו' גוי דודאי לחוש לדבריהם כמ"ש הרשב"א כבר ואמרו בזה חלוקים הרבה א' מהם שאמרו שמה שהצריך הר' לו' קברתיו היינו במי שמעיד באדם א' שלא היה מכירו אבל במכירו אינו צריך לו' קברתיו אפי' לדע' הרי"ף והרמב"ם וא"כ זה שהיה יהודי והיה מכירו עאכ"ו שעדותו מועיל אעפ"י שלא אמר קברתיו א"כ מצינו למדי' שאש' זו אשת משה פיטילו מותרת להנשא לכל מי שתרצה ולרו' דמלתא הייתי אומר שאפי' היינו מחזיקין לעד זה לרשע ופסול לעדות כבר כתבו הפו' שאפי' יהודי רשע מהני עדותו במל"ת ואחר דקדוק הלשון בדברי הפו' הנר"ל שעדותו של זה היה כמל"ת שהרי כתה"ט וז"ל גוי מל"ת שמת ואינו מכוין לשם עדו' משיאין את אשתו וכן השומע ממנו ובא והעיד לפני ב"ד משיאין את אשתו. גם הרמב"ם ז"ל בפ' י"ב מהלכות גרושין כתב וז"ל אפילו גוי המל"ת נחמן ומשיאין ע"פי כמו שיתבאר ואם נתכוון להעיד אינו נאמן. הרי מכל אלה הדברים משמע שכל שאנו מכירים שאינו מתכוון להעיד עדותו מועיל וא"כ בחיים זה נראים הדברים בבירור שמאחר שאמרו לו למה אינך מעיד בב"ד מה שאתה יודע וחזר כו' כנז' בשאלה והשיב הוא כשאמרו לו שהגוי אמר והעיד שנהרג במקום פ' והוא השיב ארו' הוא שלא היה באותו מקום אלא במקום אחר נכרים הדברים הללו דבלי ספק שלא היה מתכוין להעיד כלל ושהדברים ההם לא היו מועילים כיון שלא היה אומר אותם בפני ב"ד וא"כ אין לך מסל"ת גדול מזה דאע"פ שדברי הטור נר' לכאורה שלהיות מל"ת צריך לומר דברים אחרים כמה היה נאה או כמה טובה עשה עמי וכיוצא בזה וכיוצא באלו הדברים כתב הרמב"ם מ"מ כבר הסכימו כל האחרונים הבאים אחריהם שאלו הדברים אינם בדיוק אלא משל הם וא"כ היה אפשר לומר בנ"ד אם היינו צריכים לכך שאין מל"ת גדול מעדות חיים הנז' אלא שעם כל זה לא הייתי סומך ע"ז להיות שכל הפוסקים כתבו שכל עדות גוי הבא מחמת שאלה ששאלו ממנו לאו מל"ת נק' וא"כ בנ"ד כיון שבא חיים לא אמר אלו הדברים אלא מחמת שבקשו ממנו שיעיד מה שהוא יודע ממשה פיטילו הודה כו' דבכי האי גוונא בגוי לא היה מהני עדותו גם ביהודי זה אם היינו צריכים לעדותו שיהיה מל"ת לא הוה מהני ולא היו סומכין על זה. ומ"מ כבר אמרנו שעדותו מועיל מן הטעמים הנ"ל ואשה זו אשת משה פיטילו מותרת כך דעתי אם יסכימו חכמים חברי הישיבה יצ"ו הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |