שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/עג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png עג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראו' ש"מ נתן גט לאשתו בתנאי אם מתי כו' ומעכשיו ונקרע הגט קודם מיתת המגרש ולפי שאמרו שכיון שנקרע הגט קודם מיתת המגרש שהגט לא היה מהני עשו עם המגרש שיחזור ויתן גט אחר עם התנאי הנז' וכן עשה ומסרו ליד האשה והאשה הפקיד' הגט ביד אחר ונמצא שבשע' שנפטר ראובן לא נמצא הגט ברשותה ושאל השואל אם יועיל גט זה להתיר אשה זו:

תשובה

כבר כתבתי פעם אחרת להתיר בשעת הדחק בגט ש"מ שנתנו בתנאי כפול אם מתי כו' ומעכשיו אעפ"י שנקרע הגט קודם מית' המגרש והסכים עמי החכם השלם כמהר"ר דוד ן' אבי זמרא ז"ל וכתב אלי אל תירא כי אתך אני וא"כ האשה הזא' מותרת להנשא אפי' מטעם הגט שנקרע כיון שהיה במעכשיו אבל לדעת מי שירצה להחמיר בגט הנז' מכח תשוב' מהר"ם ז"ל והיא כתובה בתשובות הגאות הרמב"ם ז"ל מ"מ אשה זו מותרת להנשא מכח הגט שלא נקרע אליבא דכולי עלמא דפשיטא שהגט בכל מקום שהוא ברשותה קאי ונראה לי ראיה ברורה מהא דתני' בפ' האיש מקדש האומר לאשה התקדשי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד אם נשתייר הימנו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ובמלוה אפי' שלא נשתייר הימנו שוה פרוטה מקודשת רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר אומ' מלוה הרי היא כפקדון ובגמ' אמר רבא דברייתא זו מתרצתה היא ותני ובמלוה אעפ"י שנשתייר הימנה אפי' שוה פרוטה אינה מקודשת רבי שמעון ב"א משום רבי מאיר אומר מלוה הרי היא כפקדון ומסקנא דגמ' דבמלוה ברשו' בעלי' לחזרה איכא בינייהו ופירש רש"י ז"ל דלדעת רבי מאיר דמלוה אי איתיה בעיניה ביד הלוה מצי מלוה למיהדר ולתבוע הלואתו וכיון שקדשה בו הוה ליה כאלו עתה נתן לה כסף הקדושין ות"ק סבר שלא נתן לחזרה וכיון דלהוצ' נתנה ה"ל משעה ראשונה כאלו אינה בעין אבל בפקדון שלא ניתן להוצאה דכל היכא דאיתיה ברשותי' דמארי' איתיה כשקידשה בו הוי מקודשת והשתא דייק לישנא דברייתא דקתני נגנב או נאבד אינו מקודשת דוקא שנגנב אינה מקודשת הא שלא נגנב אעפ"י שנתן האשה הפקדון במקום אחר לשמו' מקודשת משום שבכל מקום שהפקדון שמור ברשות בעל הפקדון הוא עומד וא"כ לענין גט נמי כיון שקבלו האשה ומסרה מידה לאיש או אשה שישמרנו כיון שהגט קיים אין צריך שיהיה בידה כי בכל מקום שהגט עומד ברשות האשה עומד' והרי היא מגורשת בו וזה ברור לע"ד. עוד היה אפשר לומר אם היינו צריכים לכך שאם מסרה הגט בפני עדים היינו יכולים לומר שהיא מגורשת מטעם שליח קבל' ואעפ"י שהיא לא אמרה כן בפירוש דיינן ליה כאלו אמרה וסמך לזה מצאתי שהביא ב"י בטור א"ה עלה קפ"ד עמוד ראשון וז"ל והרשב"א כתב בפ' המקבל דבעינן שליחות האשה היכא דק"ל שהיא רוצה בדבר לא בעינן שמיעת קולא והבי' ראיה לדבריו ע"כ א"כ בנ"ד אנן סהדי שהיא נתנה הגט ביד מי שנתנה כדי שתתגרש ואפי' שלא פירשה הדבר בפיר' הוה ליה כאלו פירשה סוף דבר שנראה בעיני הדבר ברו' שאשה זו מותרת בלי שום פקפוק וערעור כלל הנר' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי אני הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון