שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png מ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ילמדנו רבינו על ענין גט שנתן והוציאו לעז על הגט שאמרו שהמגר' אמר בשעת הגירושין שתהא מותרת לכל העולם והשת' אסורה לאיש א' וכדי לשבר הקול והלעז הזה חזרנו וקבלנו העדות מעדי החתימה ומעדי המסירה וזה לשון קבלת העדות במותב תלתא כחדא הוינא אנן דיינין דחתימין לתת' איך על ענין הלעז שהוציאו על הגט של בת אברהם אלחנט וכדי לברר הענין קבלנו העדות מעדי החתימה ומעדי המסירה וזה העדות שהעידו לפנינו בראשונה העיד ה"ר אברהם אהרן איך לאחר מסירת הגט כהלכתו פעם ב' ביד אבי הקטנה אמר הארוס תיכף תהי אסורה לאיש א' ואחר העיד ה"ר מרדכי צדקה איך לאחר מסירת הגט עבר זמן מה ובשעת גזרת החכם שלא להוציא לעז אמר הארוס תהי אסורה לאיש א' אלו היו עדי החתימה אבל עדי המסירה העיד' איך לאחר זמן מה אחר מסירת הגט כהלכתו ביד אבי הקטנה אמ' תהי אסורה לאיש אחד וכל זה היה פה טריקולה יום ג' בשבת י"ט לחדש טבת שנת השכ"א ליצירה והכל שריר וקים. עוד ילמדנו רבינו אם יחזרו העדים מעדותם מקצתם ויצטרפו עם הסופר לבטל הגט ויעידו מה שירצו אם יוכל שום אחד מהעדים לחזור בו אם לאו. עוד שאלנו אם בחתימת העדים לא חתמו אלא פ' בן פ' בלתי תיבת עד אם בעבור זה הגט פסול או אם לאו על כל זה ילמדנו רבינו ושכמ"ה:

תשובה

דברים אלו ברורים הם ואינם צריכים לפנים ולהפצרת השואל אשיב בקצרה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. מה שאמר המגרש אחר מסירת הגט כהלכתו פעם שנית שנר' ששם בטריקולה נוהגים שאחר שנותנים הגט פעם אחד ביד האשה חוזרים וקוראים הוט ואח"כ חוזר המגרש ונותנו פעם שנית וחומרא יתירא וחדת' היא לי והאמת כי לא מבעיא עתה שאמר המגרש תהא אסורה כו' אחרי מסירת הגט פעם שנית דהא ודאי ליכא למיחש כיון שבפעם הראשונה לא אמר כלום ומה שנותני' הגט פעם ב' חומרא בעלמא הוא והרי מצינו שכתב ר"ת לאש' שהצריכוה גט ב' לבטל קול שיצא על הא' ולא הצריכ' להמתין ג' חדשים לב' כיון שהא' היה כשר מ"ה ואע"ג שיש חולקים מ"מ המ"מ שהוא אחרון הסכי' לדע' ר"ת וכ"ש שבנדון כזה לכ"ע הגט הזה שנתן בפעם הראשון הוא שנתן בפעם השנית וכיון שנמצא שהגט היה כשר נמצא כי משעה ראשונה היתה מגורשת גמורה ואז לא אמר המגרש דבר ומה שאמר אח"כ לא מעלה ולא מוריד אלא אפי' אמר כן בפעם הראשונה אין שום חשש בגט הזה כלל והטע' שהיה אפשר לומר שלשון זה שאמר תהא אסורה לפ' אפי' שאמר כן בשע' שנתן לה הגט לא לפי מגט כריתות דבשלמ' כשאמ' הרי את מותרת לכל אדם @77[וגם הלום אחרי אשר כתבתי הרא' לי חבר א' מהחשובים תנא דמסייע לי הוא הרא"ש ז"ל בתשו' כלל מ"ג ע"ע וש"ל כוונתי לדעת גדולים:]@88 אלא לפ' או חוץ מפ' אז הוי משמע דשייר בגט ולא הוי גט כריתות אבל מ"ש אח"כ תהא אסורה לפלוני לא משמע שמטיל תנאי בגט לע"ד ואפי' שנרצה לומ' שדבריו מוכיחים כונתו גלוי מלתא בגט לאו כלום הוא דזה א' מן ההלכות של יע"ל קג"ם דאמר' בג' דהלכה כאביי דאמר גלוי מלתא בגט לאו מלתא היא כדאמרי' פר' השולח ואעפ"י שדברים אלו היו צריכים ביאור יותר מ"מ כתבתי ברמז ולא חששתי להאריך בהם כי אינם צריכים לנדון שלנו כי אפי' שהיה אומ' הלשון כהלכתו כיון שכל העדים מסכימים שלא אמר דבר אלא אחר מסירת הגט אפי' שאמר כן תוך כדי דבור הלכה רווחת פסוקה וברורה בסוף מס' נדרים דתו' כדי דבור כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע"ז ומקדש ומגרש ופירש"י ז"ל והמקדש אשה והמגרשה אעפ"י שחוזר בתוך כדי דבור אינה חזרה וכתב הרא"ש ז"ל וז"ל הא דבעי אביי הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחז' ואמר לראובן ושמעון מיירי דחזר ואמר קודם מסיר' הגט לידה דאי אחר מסירת הגט כו' עד דכיון דבא הגט לידה לאו כ"כ לאוסרה למי שהתירה כבר עכ"ל. הרי לך בפי' שכתב שצריך שיאמר הדברים קודם מסירת הגט שאחר מסירת הגט שוב דבריו אינם מעלים ולא מורידין וכ"ש וק"ו בנ"ד שאמר כן אחר מסירת הגט בפעם שנית וגם אז היה אפי' לדברי העד היותר מחמיר שאמר שדברי המגרש היו אחר מסירת הגט אלא שאמר שהי' תיכ' ושאר העדים מבטלים דבריו ואין דבריו של אחד במקום ב' או ג' וכ"ש שאפי' לפי דבריו אין בדברי המגרש ממש כיון שלא אמרן קודם המסירה וכ"ש וק"ו כאשר דברים אלו שתהא אסורה לפ' אינם כלום לע"ד כיון שלא אמר חוץ או אלא סוף דבר שאם הדברים כנים כמו שבאו כתובי' וחתומים מן ב"ד הארוסה מותר' בלי שום גמגום וערעור כלל ועיקר והדבר פשוט מביעתא בכותחא ולמה ששאל השואל אם יחזרו העדים כו' אם יש ממש בחזרתם אם לאו אם היה שהערעור שחזרו ואמרו נתגלה לעין באופן שהדבר ברור לנו מצ"ע הא ודאי שהערעור ערעור ויש לפסול הגט אם יש בערעור כדי לפוסלו וכמ"ש הטור ז"ל א"ה סי' קכ"ו בשם אביו ז"ל וז"ל וששאלתם אם כתבו העדים נתגרש פלונית בגט כשר ואחר כן נתגלה שהיה בו טעות הדבר פשוט שאין עדות העדי' מועיל להכשיר גט פסול כו' אבל אם אין יודעי' הערעור אלא מצד חזרתם דבר פשוט הוא שאין בחזרתם כלום וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות עדות פ"ג וז"ל כל עד שנחקרה עדותו בב"ד בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות אין יכול לחזור בו כיצד אמר מוטעה הייתי שוגג הייתי ונזכרתי שאין הדבר כן לפחדו עשיתי אין שומעין לו אפי' נתן טעם לדבריו כו' עד כללו של דבר כל הדברים שיאמר הע' אחרי שנחקר' עדותו שיבא מכללן ביטול העדות או תוס' תנאי בה אין שומעין לו ע"כ. גם במה שבא בשאלה אם לא כתב עד גם זה ברור משנה שלמה והלכ' פסוקה וזיל קרי בי רב הוא דכיון דכתב פלו' בן פלו' אעפ"י שלא כתב עד כשר ואעפ"י שנהגו עתה שאעפ"י שחותמין פלו' בן פלו' עם כל זה כותבים בחתימתם עד מ"מ עושין כן לרווחא דמלתא ואמנם אם לא עשו כן לא הפסידו וכ"כ הריב"ש ז"ל בתשובה סי' נ"ו והביא ראיה מן המשנה וקשה עלי לטרוח להעתיק לשון הפוסקים אשר מצויים ביד כל אדם והם דברים פשוטים וכ"ש עתה שהרחיב לנו בש"ע ומוכן הוא הספר הישר שחבר מהרר"י קארו נר"ו וכפי מה שהראה לו השואל כתב כתוב וחתום אשר נפל הספק אם המקדש היה קטן בשנים או אם היה גדול וכפי מה שבא בכתב שם יש עדות אנשים שהיה קטן והאמת שאעפ"י שאמרו שכיון שהגיע לשני גדול היינו י"ג שנה וימים ב' יש לנו לומ' שהביא שתי שערות מ"מ היה ודאי צריך בדיקה לגזור על קדושיו אם הם קדושי ודאי או גט ודאי אמנם כשיש ספק בשנים פשיטא לע"ד דתלינן להקל דבחזקת קטן הוא עד שיודע שהגדיל והגיע לשנים וכבר כתב המרדכי בפ' מצו' חליצה גבי איש שצריך עדות ברור' על מספר שניו להחזיקו בגדול וגם צריך לבודקו ואפי' שרואים אותו שקורין לס"ת ויורד לפני התיבה כל הני לא הוו חזק הגם אמרו דאפי' שהאב נאמן לנדרים ולערכים ולהקדשות אבל לא למכו' ולעונשים וכשם שאינו נאמן למכות ולעונשים ה"ה לחליצה דהוי דבר שבערוה אינו נאמן כ"כ מהר"י קארו א"ה סי' קס"ט בשם סה"ת וכ"ש וק"ו לענין קדושין שהוא דבר ערוה גמורה וכ"ש וק"ו במקום שנראה ודאי שעושה להנאתו דאין בדברי האב והאם כלום ומעתה בחורה זו מותרת מכמה צדדים וצדי לדדים והמפקפק בזה ומכוין להוציא לעז עונשו גדול ודי בזה כפי הנושא הנראה לע"ד כתבתי בקיצור מופלג להיות כי לפי הנחת השאלה הדברים ברורי' מעצמם והאריכו בהם מותר וחתמתי שמי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון