שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה שהיה כך היה שהבחורה דינה בת ר' יוסי ארובש נ"ע נכנסה בבי' ר' יוסי שי"טבי והיו ביד ר' יוסי הנז' כמו עשרה זהובים ואמר לה ר' יוסי הנז' לדינה הנז' תרצי אלו הזהובים פור קדושין פארה אונה קדינה אז אמרה לו פונילדוש אין שואילו אי לוש טומרי אינטונשיש פוזו ר' יוסי הנז' און דוקדו אין שואילו אי וינו לה מוסה אי טומו איל דוקדו אי בולטו לא אישפלדה פארה אירשי אי דישו ר' יוסף הנז' אלוש קי אליי אישטאבן שידמי עדים קומו לו טומו פור קדושין אישטו פואי מעיד בתורת עדות משה באסה ע"כ באותה שעה בא משה פירנקי אי דישו קומו לי דישו ר' יוסי הנז' לדינה הנז' קייש אישטוש דוקדוש פור קדושין פארה אונה קאדינה אי דישו לה מוסה פון אונו איניל שואילו אי לו פוזו אלו טומו לה מוסה אי איליא קישי איבא דישו ר' יוסף אלוש קי אליי אישטאבן שידמי עדים קי לו טומו פור קדושין אם כן היה קבלת עדות זה בפני אני החתום למטה יום ה' ערב חג שבועות ולהיות הדבר נחוץ וערב מועד והנגשים אצים לא עמדתי עם ב' אחרים רק אני לבדי קבלתי העדות אות באות כנז' ולהיות אם הבחורה ואחי' נפשם מרה להם על הענין בקשו ממני אכתוב להם להורות אם יש שום חשש באלו הקדושין ולהפיס דעתם כתבתי שורות אלו בקוצר גדול שאין שום חשש כלל ועקר באלו הקדושין מכמה טעמים א' שלא אמר לי ולא את מקודשת ולא הקדשתי באופן שאין כאן ידים מוכיחות לא למקדש ולא למתקדשת ואפילו שאני נוהג לחוש במקום אחר אפי' דליכא ידים מוכיחות משום ההיא תשובה של הרשב"א שכתב שיש להחמיר מ"מ נ"ד גריע טפי וא"כ מקום להאריך. עוד טעם ב' שאפי' ה"ה אומר התקדשי לי באלו הזהובים כפי עדות הראשו' משה באסה אין כאן בית מיחוש כלל משום דהוי כאלו אמר לה התקדשי לי במנה זה שאינה מקודשת עד שישלים כל המנה ואפי' שכפי דברי העד הב' לא אמרה לו אלא פון אונו אי לו טומארי מ"מ כיון שהוא אמר באלו אין הדעת סובלת שהוא רצה לקדשה בעשרה והוא רצתה בפחות כ"כ אלא יש לפרש דבריה תניח א' בקרקע ואקח ואח"כ תתן לי האחרים וכיון שחזרה קודם הרי אינו כלום אפילו לפי דברי זה ואפי' נניח שכפי דברי זה השני היה צד לחוש מ"מ כיון שלפי דברי הראשון אין כאן חשש כלל ועיקר הו"ל שאין כאן אלא ע"א ואין כאן חשש כלל ועיקר עוד טעם ג' דגרסינן בפ"ק דקדושין ת"ר התקדשי לי במנה תנהו על הסלע אינה מקודשת וכפי דעת התוס' אפילו שנתנתו אח"כ בחיקה לא הוו קדושין והטעם כיון שאמרה תנהו על הסלע גלה דעתה שאינה חפצה בקידושין ויכולה לומר לדעת מתנה קבלתיו וכ"ש בנ"ד שלא זרק לתוך חיקה אלא שהיא לקחתו מן הקרקע דנר' דגריע הרב' דאין כאן נתן הוא ואע"ג שאני לא מצאתי דין זה ברור בקדושין דבגיטין אמרינן טולי גיטך מעל גבי קרקע דאינו גט משום דבעינן ונתן וליכא מ"מ נר' בעיני דאפשר שהוא הדין לקדושין דאיתקש הויה ליציאה ואפילו את"ל דיש לחלק מ"מ בנ"ד ודאי כיון שלדעת התוס' והרא"ש כשאומר לה התקדשי לי במנה והיא. אמרה תנם על גבי הסלע אמרינן דלא הוי מקודשת משום דגלי דעתה דאין רצונה להתקדש ולדעת פירש"י משום דכשהניח על גב סלע שאינו שלה לא קני כ"ש הכא שהבית שלו ומה שלקחה הוא בדר' גזל או מתנה ואין כאן שום פקפוק וערעור מקדושין כנ"ל ברור הצעיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |