שו"ת מהרי"ק/עג
|
< הקודם · הבא > |
הגביר והוותיק ידי' נפשי הח"ר יקותיאל כ"ץ רפ"א יצ"ו שלום הנה כבר כתבתי לך ע"י שלוחך השני שהייתי מאד נטרד בענין אחד אשר כבר היה שלוחך שלוח כמו ג' ימים ויותר בטרם הגיע אלי שלוחך זה הראשון והנה עתה יום ג' אף כי אנכי נטרד בענין אפיית המצות שלי מ"מ לפטור את שלוחך זה ואמנם כי מאד קשה בעיני לכתוב מענין זה כאשר לא שמעתי דבר המתנגד ואלמלא פניך אני נושא לא הייתי כותב עד שומעי גם את דבריו ואולם כי אין דברי אלה לפסק הלכה מאחר שלא שמעתי שני החלקים ומפני זה לא אאריך בראיות ומצטרף כי אין הזמן מספיק לי רק הנראה לע"ד אכתוב בדרך קצרה והוא כנראה מתוך דברי התנאים שהמעות מהנדן מבנך ז"ל נשארו בידך וא"כ היא מאחר שפסקו רבינו שלמה ורבינו חננאל ור"ת וריב"ן ורבי עזריאל בר' נתן הכהן ורבינו יוסף בר אושעיא הלוי וכן בס"ה דמצות חליצה קודמות בזמן הזה שאין מתכונים לשם מצוה א"כ היאך יזכה היבם בנכסים לדברי כל הפוסקים הללו הלא דבר פשוט הוא שאין ליבם שום זכייה בנכסים אלא לאחר ייבום. אבל קודם יבום לא ואפילו את"ל למ"ד מצות יבום קודמת גם בזמן הזה דאע"ג דלא זכה עד לאחר יבום מ"מ אין לנו לעכב על ידו שלא יזכה ע"י היבום מ"מ לדברי האומר מצות חליצה קודמת מאין יזכה בנכסים. ואי הוה צבי ליבומי לא שבקינן ליה ואין לו זכייה אלא ע"י יבום כדפירש' ולפיכך נלע"ד דבר פשוט שא"כ כאשר חשבתי שאתה מוחזק בנכסים שתוכל לומר קים ליה ככל הני רברבתא דאית להו מצות חליצה קודמת וכמו שכתב רבינו שמואל בר' ברוך גבי נדונית החתן ומביאו המרדכי בפרק נערה ואפילו לדברי הפוסקים דמצות יבום קודמות אפילו את"ל דלדידהו שעכשיו נהגו בכל אשכנז שלא לייבם אלא לחלוץ. מ"מ כיון דמן הדין מצות יבום קודמת דהלכה כאבא שאול אף כי החמירו שלא לייבם משום חומרא דאיסור ערוה. מ"מ לענין הממון אוקמוה אברייתא ולא רצו להפסיד היבם במה שהיה ראוי לזכות בו אם לא מפני החומרא. אפילו נאמר כן מ"מ יש לומר דמאחר שכבר נהגו שאם מת החתן בתוך שנה ראשונה שמחזירים כל הממון ליורשי החתן לבד מה שנותנים בשביל הכתובה איזה דבר מועט א"כ אנן סהדי שלא נתת הממון לבנך ז"ל אלא עשו ע"מ כן שאם מת תוך שנה שיוחזר לו. הממון כיון שכל אדם רגיל להתנות כן בין באשכנזים שבאלו הארצות לפי הנראה לי ואין לך אומדנא גדול מזה ואפילו למ"ד דלא אזלינן בתר אומדנא אלא באירוסין אבל לא בנישואין. נלע"ד היינו דווקא בענין שאין הרגילות כן שיתנו להחזיר אבל הכא שהרגילות כן הוא שמתנים נותני הנדוניות שיוחזר להם הממון אם יעדר תוך שנה בהא מודו כולי עלמא דודאי אדעתא דמנהג יהיב ואין לך אומדנא גדול מזה שכל הנושא ונותן על מנהג המדינה הוא סומך כמו שכתב רבינו משה בפרק ט"ו דהלכות נדה וכ"ש בענין זה שאומד הדעת שופט שאין האב נותן הממון לנדוניית בנו אא"כ יהנה ממנו הבן ההוא. ולכך היה נלע"ד שאין לייבם זכייה באלו המעות שנתת לבנך ז"ל. ואע"ג שכתוב בשעבוד שעשה בניך יצ"ו ע"ד החליצה וז"ל ובענין חלוקת הנכסים יעשו כתקנת שו"ם וכו' דהיינו שהברירה ביד היבם לחלוק עם היבמה שוה בשוה כל הנכסים או לתת לה כל כתובתה ותוספת בשלימות מלבד בשנה ראשונה ושנייה שלאחר נישואין יקיימו חזרת הנכסים כפי התנאים שנעשו בשעת החופה וכו' דמשמע דביבם תלי' מילתא מדקאמר שהברירה ביד היבם כו' כיון שאינך חתום על שטר זה מה לך ולתנאים לא אלים תנאי דאתנו בהדדי לאפקועי זכותא ועוד דכיון דצד זכיתו מכח אותו שטר קאתי נימא יד בעל השטר על התחתונה וכמה דהא מסיים יאמר מלבד שנה הראשונה ושנייה של אחר הנישואין יקיימו חזרת נכסים כו' דאכולא מילתא קאי כלומר יהיה הברירה ביד היבם כו' מלבד שנה ראשונה ושניי' כו' דבאותה שנים אין הברירה ביד היבם דאין לו כח בנכסים באותה שתי שנים אלא יקיימו חזרת נכסים כפי התנאים כולי דהיינו שיחזרו אליך המעות שנתת מלבד הנ' דוקאטי ואל אבי הבת מה שנתן וגם אין להקשות ממה שכתבתי למעלה מהך לישנא דתקנת שום עצמה דמשמע שתקנו שהברירה ביד היבם לפי מה שכתוב באותו שטר כי אני לא ראיתי לשון התקון דאפילו היה הלשון כן פשיטא דנוכל לומר לסברא ראשונה שכתבתי למעלה דאותה תקנה נעשית בזמן שהיו נוהגים באשכנז לייבם ומשו' הכי קאמר שהברירה ביד היבם כולי או נאמר דלאו דווקא נקט יבם אלא לאפוקי היבמה שאין הברירה בידה. אי נמי איירי בשאין שם יורש לא לאב ולא לאח. וכ"ש לפי סברא שנייה שכתבתי ומטעם אומדנא וכו' דנוכל לומר דבזמן התקנה ההיא לא היו נוהגים בקהלות שו"ם להתנות בשעת החופה שיחזרו המעות לאבי הבן אם ימות תוך שנה ראשונה ושנייה כאשר נהגו במקומות הללו בין האשכנזי' וכן משמע מתוך תשובה אחת שהשיב הר"ר עזריאל שלא היו נוהגים בימי הקדמונים באותו תנאי דבחזרת נכסים הנדן לאבי הבן אפילו בשנה ראשונה הנלע"ד כתבתי ולא לפסק הלכה כאשר בארתי למעלה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |