שו"ת מהרי"ק/נ

שו"ת מהרי"ק ‏ נ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

על דבר האשה שנשבעה במעמד בעלה מדברים שבינו לבינה והוא קיים לה ושוב בו ביום רצה להפר לה ואמר שהקיום לא היה כי אם למיקט. נלע"ד דמ"מ (א) הוי קיום דדברים שבלב לא הוי דברים בכל התורה כולה ולא מבעיא לדברי ראבי"ה ורבו רבינו אליעזר ממי"ץ שפירש ההיא דגמר בלבו להוציא פת חיטין והוציא פת סתם כו' דדוקא (ב) בטעה בלשונו שהיה סבור להוציא פת חיטין בפירוש והוציא סתם ומשום הכי אין אסור אלא בפת חיטין אבל לא טעה בלשונו היה אסור בכל פת לפי דבריהם כמו שכתב המרדכי בהדיא בפרק ג' דשבועות בשם ראבי"ה ובפרק א' דקידושין חזר וכתב סתם המרדכי כעין שטה זו גבי הא דקאמר התם דברים שבלב אינם דברים עוד הוסיף המרדכי לבאר יותר בכתובות בפרק אלמנה בשם הרא"ם כאשר גלוי וידוע לפניך גם כתב בסוף דבריו דההיא דנודרים להורגים וכולי לא משום דמחשבתו תבטל דברי פיו אלא משום שכבר מוסכם לשון דנודרים להורגים להיות לאו שלהם הן והן לאו. והיינו דקאמר התם אונסא שאני כו' כמו שכתב שם במרדכי אלא אפילו לדברי הסמ"ג שהקשה מההיא דגמר בלבו וכולי. אההיא דנודרים להורגים דלא שרינן אלא משום אונס וכו'. אף אם תמצא לומר מתוך כך דלא בעי לפלוגי בין טעה בלשונו ללא טעה מכל מקום דבר פשוט הוא לפי הנלע"ד דדווקא בגמר בלבו להוציא פת חיטין והוציא פת סתם שאין פיו ולבו סותרים זה את זה דהא פת חיטים פת מיקרי ועוד דמסברא אית לן למימר דסתם פת היינו של חטים ומן הדין אסור אלא בפת של חיטים. אבל היכא שהוציא בשפתים דבר שהוא סותר מחשבת לבו כנדון שאנו עומדים עליו פשיטא דבהא מודו כ"ע דדברים שבלב אין דברים אפילו לענין שבועה וראייה ברורה מהא דגרסינן בפרק שלישי דנדרים (דף כ"ח) נודרים להורגים וכו' כיון דאמר יאסרו כל הפירות וכו' דאיתסר עליה כל פירי דעלמא ומשני באומר היום משמע בהדיא דאי לאו דאמר בלבו היום ונמצא שאינו סותר דברי פיו לגמרי דאז היה נאסר בכל הפירות ואף על גב שאין מחשבתו לאסור בהם אלא כדי להנצל מן ההרגים אומר כן מכל מקום בתר דברי פיו אזלינן כל שכן וכל שכן במקיים נדרי אשתו אף על גב שמחשב בלבו שלא יקויימו דבתר דברי פיו אזלינן דדברים שבלב אין דברים ופשיטא דלא דמי לההיא דנדר בחרם כו' או בקרבן כו' וגם לא להנהו דלעיל מינה ודי הערה לחכימא דכוותך ואשר (ג) שאלת מנהגי בדין התרת חכם אחר קיומו של בעל אמת כי מזה לא בא מעשה לידי גם לא ידעתי איך רבותי נוהגים בו אך מהתרת חכם אחר החרש הבעל ראיתי רבותי נוהגים היתר גם אנכי הצעיר אף כי מתחילה התרסתי נגד המתירים. גם מתוך מה שאמר המרדכי בפרק השולח ולבסוף חזרתי והודיתי כאשר ידעת בראותי דכל הפוסקים מתירים מכח ראיות נכוחות לפי הנע"ד גם אין נראה בעיני לחלק כל כך בין קיום להחרש דדא ודא קיום הנדר הוא גם מצאתי במרדכי של קרוב החר' שמואל מומילאונ"ט וחשבתי שגם במרדכי של מהר"ר משה תמצא כתוב שם בשילהי פרק כירה וז"ל מי יימר דמזדקק לה חכם. מכאן רצה הר"ר יהונתן להוכיח דאין אדם יכול להפר אחר קיומו של בעל דאם תאמר שיכול להפר אחר קיומו של בעל אם כן מאי קאמר מי יימר דמזדקק לה חכם וכו' היא תלך אחר ג' הדיוטות כולי עד ור' הוכיח מפ' המדיר דשפיר יכולין להפר אחר קיומו של בעל מדאמרינן בפרק המדיר (כתובות דף ע') בישראל חדש יקיים וכו' עד ואמאי יש לקיימו כולי האי אלא ודאי דשפיר יכולים להפר אחר קיומו של בעל ומשום הכי יקיים דשמא ימצא פתח חרטה לנדרה. ועוד אומר לשם אבל היכא דנדרה לה איהי מסנא סני לה ופרש"י והיא לא תבקש עוד פתח לנדרה אם היתה רוצה היתה יכולה למצוא פתח לנדרה וכן אמר בפרק נערה המאורסה (נדרים דף ע"ט) דבעי התם יש שאלה בהקם ופירוש הרא"ם אם קיים לה יש שאלה אח"כ אם לא ופשיט התם שיש שאלה וכן מוכח בירושלמי בפי' הרא"ם הרי לך בהדיא שהחכם יכול להפר אחר קיומו של בעל עכ"ל עוד כתבו החדושים ספרדים מנדרים אשר לא"ג מהר"ר נתנאל יצ"ו וז"ל ויראה שהדין כן בנדר שהיה יכול להפרו ביום שמעו ולא הפר ועבר היום או שקיים אף על פי שאין יכול עוד להפר מ"מ מותר היא להזקק בהתרה מתורת חכם וכל שכן שיש לה היתר בשאר חכמי' שאין קיומו עושה כלום בנדרה אלא שעושה כנדר אלמנה וגרושה אשר אין לה קצין שוטר ומושל את נדרה אלא שהחכ' יכול להתירה ויש חולקי' ואומרי' שכל שקיים לה את נדרה אין לה היתר ע"י חכם מטעם כל הנודר' על דעת בעלה הוא נודרת ואין כולם כמו שבארנו בפרק השולח עכ"ל הרי לך בהדיא שדעת בעל הספר הזה שאף בקיום הבעל יכול חכ' להתיר. ומכל מקום מאחר שכבר פשט המנהג שהחכם מתיר אחר החרש הבעל שמא יש לחלק בין החרש לקיום נלע"ד נכון וישר שישאל הבעל על ההקם ונמצא כאלו לא קיים ואח"כ תשאל היא על נדרה אשר שוו רוב הפסוקים בלי ספק שהחכם יכול להתיר.

ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.