שו"ת מהרי"ק/מב
|
< הקודם · הבא > |
ואשר שאלת מנהגי בענין עניית אמן אחר ברכות הלא ידעתי שיש נוהגים למהר לסיים בטרם יסיים ש"צ כדי לענות אחר ש"צ כאשר כתבת וכן כתב בא"ח שהיה נוהג אביו הרא"ש וכן רבינו משה ס"ל שיש לענות אחרי סיום כגון אחר ברכה אחרונה דק"ש של ערבית וגם בשל שחרית איכא למ"ד וכל אלו הדעות ע"פ הירושלמי שהביא רב אלפס בברכות פ"ג שאכלו אמנם (א) כתבו שם תוס' רב אלפס דאע"ג שרבו הפוסקים לברך אחרי כל סיום כל ברכות מ"מ לא נהגו לענות אמן אלא אחר ברכות בונה ירושלים דברכת המזון כמו שנאמר מפשוטה של שמועה דתלמודא דידן פרק ג' שאכלו. וכן אני נוהג כדברי התוס' מרב אלפס וכמדומה אנכי שכן ראיתי בתוספות רבינו יהודה מפארי"ז וכן ראיתי רבים נוהגים (ב) ואמנם תלוי באשלי רברבי כדפיר' ועל עניית קדיש וברכו וקדושה פשיטא דאפילו אחר ברכותיו יכול לענות. אמנם בין גאולה לתפלה בשחרית נראה מתוך דברי ר"ת שאין לענות שהרי כתבו בשם ר"ת שהיה ממתין בשירה חדשה כדי לענות קדיש או ברכו ולא היה רוצה לסיים ברכה דגאל ישראל שלא להפסיק בין גאולה לתפלה. איני (ג) אומר אמן אלא אל מלך נאמן בלא אמן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |