שו"ת מהרי"ק/יט
|
< הקודם · הבא > |
למה זה תשאל לשמי שר התורה. ומי כמוני תקרא. ומימי מי מערה. ועמך מקור חיים ומקוה טהרה. אתה הוא האשל הגדול והאלוף מהר"ר יעקב יצ"ו ראשית כל בשלומך אדרוש ואבקש ולענין שאילתא דשאילנא קדמך הנני משיב מפני הכבוד דרך משא ומתן את הנראה לע"ד וכ"ת יעשה הטוב והישר בעיניו.
והוא כי ידע מר בלי ספק כלל שנחלקו פוסקי גדולים ועצומי' על אשה שאין שטר כתובה בידה אם גובה כתובתה מן היורשים אם לאו במקום שכותבים כתובה רב אלפס והרמב"ם ורבינו אשר פסקו כשמואל דס"ל שאין גובה בדלא נקיטא שטר כתובתה בידה במקום שכותבים כתובה. וכן פסקו רבי ישעיה ראשון ואחרון אבל בספר חפץ וכן רבינו יצחק בעל התוס' ורבינו שמעון משאנ"ץ וכן כתב בעל העיטור בשם גדולים ורבינו מאיר הלכה למעשה וכל גדולי אשכנז וכל גדולי צרפת עשו מעשה (א) שגובה כתובתה אפי' לא נקיט' ליה בידה וכן כתב ראבי"ה במשפטי הכתובות ולאו דוקא מנה ומאתים אלא גובה כפי מנהג שגהגו לכתוב לבתולות. כמו שכתב המרדכי שמביאין שנים או ג' כתובות מקרובותיהם ונותנים לה בפחות שבהם. וא"כ כאן שעתה נהגו כולם בין האשכנזי' לכתוב לבתולות שש מאות דוקאטי ובגדיה ותכשיטיה כו' ודאי תגבה ו' מאות דוקאטי כו'. דאין לך בדיקת כתובת קרובות גדולה מזו כיון שכולם נהגו כך. ועוד שהרי קיימ' לן כרב נחמן בפרק המקבל (בבא מציעא דף קו) גבי אריס אומר למחצה ובעל הבית אומר לשליש דהכל כמנהג המדינה ואם המנהג להוריד האריס למחצה על האריס להביא ראיה ששנה המנהג והוריד לשליש ואע"ג דבעלמא אמר רב נחמן גופיה קרקע בחזקת בעליה עומדת וכתב המרדכי עלה בפרק המקבל וז"ל כתב רב האי גאון בשערי שבועות כל הטוען (ב) תמורת המנהג עליו להביא ראיה ואם אין ראיה שהוא טוען כמנהג המקום עליו לישבע היסת כו' עד משמע דאפי' במקום מגו לא מהימן. וא"כ מנהג עדיף מחזקה וכו'. והרי בהדיא דאזלינן בתר מנהגא ואפילו להוציא ולא מהימנינ' להאי דאמר ששנה המנהג ואפילו במקום מגו כ"ש וכ"ש דליכא מגו נגד האשה וגם שהיא מוחזקת. ולא מבעיא לדברי כל הנך רברבתא דהבאתי לעיל דסבירא להו דאפי' לא נקיטא כתובה כלל אלא אומרת שנאבד' דמהימנא ואפי' במקום שכותבים כתובה דודאי כ"ש הכא דנקיטא כתובה אלא שאין יכולים לקיימה דמהימנא אלא אפילו לדברי רב אלפס והנמשכים אחריו דסבירא להו דלא מהימנא במקום שכותבין כתובה בדלא נקיטא שטר כתובה נלע"ד דהכא מודו שהרי כתב רבינו אשר בתשובתו וז"ל ומקשינן על פסק רב אלפס מההיא דא"ר חייא א"ר יוחנן בפ"ק דב"מ (דף יז) הטוען אחרי מעשה ב"ד לא אמר כלום כולי עד אלמא אביי מוקי מילתא דר' יוחנן במקום שכותבים כתוב' וקאמר דהטוען אחרי מעשה ב"ד לא אמר כלום ואין נאמן לומר פרעתי והילכתא כר' יוחנן לגבי שמואל ועוד דאביי דהוה בתרא סבר כר' יוחנן ועוד דרב אלפס הביא דברי ר' יוחנן לפסק הלכה ובכתובות פסק כשמואל. ותירץ הרמב"ן דר' יוחנן לא פליג אשמואל ובמקום שכותבים ריעא טענתיה שיש רגלים לדבר שנקרעה כתובתה בפריעות' כו' עכ"ל והרי לך שתירץ הרמב"ן מכח ראיית גדולות דטעמא דשמואל דסבר דבמקום שכותבים לא מהימן משום דריעא טענתיה שיש רגלים לדבר כו' כיון שאין כתובתה בידה הא לאו הכי מודה לר' יוחנן דהטוען אחרי מעשה ב"ד לא אמר כלום וא"כ הכא דלא ריעא טענתה כלל כיון שכתובתה בידה אלא שמתוך אורך הזמן לא נמצאו עידי קיום נלע"ד דבהא מודו כל הפוסקי' דמהימנ' שהרי רב אלפס וסיעתו שפסקו דלא מהימנא אינו אלא מכח דברי שמואל דמוקי מתניתין במקום שאין כותבין כתובה ובהא מודה שמואל כדמשמע מתוך תירוץ הרמב"ן כדכתב לעיל ומשום כך היה נלע"ד שיש להגבות כתובתה ולהשביע' ככל שאר האלמנות אם יראה לכ"ת. ועוד לשון השבועות שכתב מר שנהגו להשביע' שלא בזבזה ולא וותרה בלי רשות בעל' וזה לא היה בר דעת כו'. הלא ידע מר מה שהשיב רבינו אביגדור כהן לרבינו מאיר על אודות הגט שניתן בווירצבורק כתב וז"ל אם לא הוחזק שוטה בדברים האמורים בפ"ק דחגיגה (דף ג) הרי הוא כפיקח לכל דבריו עכ"ל. והרי (ג) שאינו נחשב שוטה אלא א"כ מקרע כסותו או לן בבית הקברות או יצא בלילה יחידי כדאיתא בפ"ק דחגיגה ואם כן מחילתו מחילה כדמשמע מתוך פירש רש"י וז"ל איזהו שוטה האמור בכל מקום שפטור מן המצות ומן העונשין ואין קניינו קנין ואין ממכרו ממכר הלן בבית הקברות כולי משמע הא אם אין לן בבית הקברות או כיוצא בו דממכרו ממכר וכ"ש דמתנתו מתנה ומחילתו מחילה. ואם יראה בעיני כ"ת דלאו דוקא הני דפ"ק דחגיגה אלא שדברו חכמים בהווה דאף על גב דמתוך לשון רבינו אביגדור לא משמע כן ויראה בעיני כ"ת שהגיע זה לשטות גדול כמו הני דפ"ק דחגיגה אז ודאי (ד) יש להשביעה סתם שלא בזבזה ושלא וותרה מבלי הזכיר רשות הבעל דאפילו היה הבעל מתרצה בבזבוזה לא היה לה לבזבז אם כן הוא שלא היה בו שום דעת והיה נחשב שוטה גמור כהני דפ"ק דחגיגה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |