שו"ת מהרי"ט/ב/יורה דעה/לז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומאי דקשיא ליה למר בקבר חולדה שאמרו שהיתה בתוך ירושל' שהוא עכשיו בראש ההר וא"א שהיתה ירושלים עד לשם שהרי עמק יהושפט מפסיק ביניהם.
תשובה היא גופא קשיא היאך קברוה שם בימות הנביאים הראשוני' והלא מעשרה דברים שנאמרו מירושלים זה אחד מהם שאין מלינין בה את המת כדאיתא בס"פ מרובה ואמרינן התם דהכי גמיר לה. ובספרי אמרו בפסוק ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב הלכה אין מליני' המת בירושלים ומתוך שיש דבר בעיר מוציאין את המת לקברו ומתו' כך ונתתם וכו' לכך נראה דהיינו הא דמייתי בפ' ידיעות הטומאה שתי בצעין בהר המשחה תחתונה ועליונה תחתונה נתקדשה בכל אלו פי' במלך ונביא וב"ד של שבעים ואחד וכלהו דקחשיב התם במתני' ופרש"י שבימי בית ראשון הכניסוה וחברוה לעיר ע"י חומה אחרת עליונה לא נתקדשה בכל אלו אלא בעולי גולה ולא במלך ואורים ותומים. תחתונה שהיתה קדושתה קדושה גמורה עמי הארץ נכנסי' לשם ואוכלים קדשים קלים אבל לא מעשר שני וחברי' אוכלי' שם קדשי' קלים ומ"ש עליונה שלא היתה קדושתה קדושה גמורה ע"ה נכנסים לשם ואוכלים קדשים קלים אבל לא מעשר שני וחברים אינם אוכלים שם לא קדשי' קלי' ולא מ"ש שע"ה שאינן נותנין הפרש בין תחתונה לעליונה שאומרים זו חומה וזו חומה ומפרש הת' למה הכניסוהו לעליונה מפני שתורפה של ירושלים היתה נוחה ליכבש משם הרי שבהר המשחה עשו חומה עליונה לחיזוק ולשמירה מפני האויב הילכך צריך לעשות' בראש ההר ונמצא קבר חולדה לפני' ממנה בתוך הבצעה העליונה כי שם ביתה כמו שכתוב בסוף מלכים והיא יושב' בירושלים במשנה פי' בבצעה העליונה שלא נתקדשה אעפ"י שתרגם בית אולפנא נ"ל מדברי מהר"י אברבנאל שפיר' שג' חומות היו בירושלים ואפשר שהיא היתה בבצעה התחתונה והיא שניה לירושלים ואפשר נמי דלעליונ' קורין שניה והיא שניה לתחתונה שהיא התו' הראשון וזו שניה לה לענין קדושתה שהעליונה קדושה משל תורה וזו מדרבנן וכן מוכיח מהכתוב שבצפני' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושם תרגם יונתן ויללה מן עופלא והיא החומה החזקה כדכתיב ובחומת העופל בנה לרוב וכמו שאמ' מפני שתורפה של ירושלים היתה ואני מסתפק אם בבית ראשון היתה חומה זו השלישית דקאמר עליונה לא נתקדשה בכל אלו אלא בעולי גולה ואפשר שבתחלה היה שם שכונת בתים ולא היה להם חומה ולכך קברוה שם ובבית שני עשו לה חומה ונשאר הקבר בפנים ובהכי ניחא שקרויה משנה לירושלים ושם היה חומת העופל ואפשר נמי שגם בבית ראשון היו שתי חומו' לשמיר' לצורך שעה ואינה קדוש' כלל ובבי' שני שחזרו וקדשו אעפ"י שהיו שם נביאים וב"ד של ע"א וב' תודות וכו' מ"מ זו שניה לפי שלא היה במלך ואורים ותומים ומפני מה הכניסוה בתוך קדושת ירושלים דנפיק מינה חורבה לענין אכילת קדשים מפני שתורפה של ירושלים היתה ואעפ"כ לא היו קוברים שם שום קבר מחדש כדמוזכ' בהגדה דנזקין בעובדא דרבן יוחנן בן זכאי יאמרו רבן דקרו ואם היו יכולים לקבור באותו הבצע' השניה לא היו נזקקין לכך וטעמא שאעפ"י שלא נתקדשה לענין קדשים ומ"ש היינו משו' דלענין זה בעינן מלך ונביא וכל הנך דקחשיב במתני' אבל מ"מ לענין עשר מעלות שבירושל' דקחשיב בסוף מרובה ההוא תוספת חשיב תוספת ונדון כיוצא בו ועוד דלא גרע מקדושת בתי ערי חומה דתנן בפ"ק דכלי' א"י מקודשת מכל הארצות עיירות מוקפות חומה מקודשות הימנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין בה את המת עד שירצו יצא משם אין מחזירין אותו וכ"ש שאין קוברין בתוכה וירושלים קחשיב לה בפ' בתרא דערכי' בהדי עיירות מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ובימי עזרא חזרו וקדשו בתי ערי חומה כדאמרי' התם בערכין מקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע מנו שמטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא וכו' וכן הביאה הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות שמטה ויובל אלא שיש מקום עיון בדבריו ז"ל כתבתי עליהם במקום אחר בס"ד אלמא לענין קדוש ערי חומה קדוש דעזרא חשיב קדוש ולא בעיא מלך ונביא אלא לענין אכילת קדשים ומאחר שנתוספה חומה זו ע"י עזרא קדש' לענין זה אך קשה הא דפריך התם בפ' בתרא דערכין אמתניתין דחשיב ירושלים כבתי ערי חומה וירוש' הבית חלוט בה והתניא י' דברי' נאמרו בירושלים וחד מנייהו שאין הבית חלוט בה כמ"ד ירושלים לא נתחלקה לשבטים ודחיק לשנויי כגון ירושלים שמוקפת חומה מימו' יהושע בן נון ולא כירוש' שאין הבית חלוט בה אי נמי דתרי ירושלים הוו ולוקמה באותו תוספת שהוסיפו דודאי מה שהיה חוץ לעיר נתחלקה לשבטים וכשהוסיפוהו על העיר נעשה כיוצא בה לענין בתי ערי חומה ונראה דלענין בתי ערי חומה שתי בצעין אלו שנתוספו אינן כבתי ערי חומה משום דבעינן בית מושב ערי חומה כדאמרי' בפ"ק דמגלה כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר והיינו לענין בתי ערי חומה וירושלים עצמה כיון שבשעת כיבוש יהושע היתה מוקפת חומה ואח"כ נתיישבה הוקף ואח"כ פתח קרינן ביה אבל חומות אלו שנתוספו ולא הוכללו בתוך העיר שהרי חומת ירושלם לפנים משתיהן היתה דהכי מוכח באותה שמועה דשבועות שתים אלו שבחוץ אעפ"י שהוקפו בחומה אחר' הו"ל ישב ולבסוף הוקף ואע"פ שלא היה שם ישוב בשעה שבנו החומה בתר עיקר העיר אזלינן שכבר נתישבה בתחלה וכל חומה דפתוחה לה ישב ולבסוף הוקף קרינן ביה. ועוד נראה דבימי עזרא לא חדשו ערי חומה חוץ מאותם שהיו מוקפות מימות יהושע בן נון כמו שאני מוכיח בראיו' אלא שאין לי כאן להאריך. ומ"מ לענין מעלות דירושלים המנויו' במרובה תוספת כעיקר העיר היא הואיל ונעשה ע"י עולי גולה ואין מלינין בה את המת כ"ש שאין קוברים שם חוץ מקבר חולדה שהיתה קודם. ומצאתי בתוספת בפרק קמא דבבא בתרא קבר שהקיפתו העיר בין מד' רוחות בין מג' רוחות בין מב' רוחות זו כנגד זו רחוק יותר מחמשים אמה לכאן וחמשים אמה לכאן אין מפנין אותו פחו' מכאן מפנין אותו כל הקברו' מפנין חוץ מקבר המלך וקבר נביא ר"ע אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מפניו אמר לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה היו בירושלים ולא נגע אדם בהם מעולם אמר להם משם ראיה מחילה היתה להם והיתה מוציאה טומאה לנחל קדרון עכ"ל ולמדנו משם שקבר חולדה בתחלה לא היתה בתוך העיר אלא שהקיפו העיר אחר שנקבר' וכן קברי בית דוד בתחלה היו חוץ לחומה שכן היו קורין לה ציון עיר דוד ושוב הקיפוה והכניסוה תוך לחומה ומפני כבוד' לא פנום ולא נגע בהם אדם מעולם אלא מחילה היתה מוציאה את הטומאה לנחל קדרון.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |