שו"ת מהרי"ט/ב/יורה דעה/לו
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מאי דבעי מר למימר דמה שקורע על אביו ועל אמו בשמועה רחוקה בלא אבלו' ז' הוא משום כבוד ולא משו' חיוב ולזה אמר שאין קורעין בחול המועד אלא בשמועה קרובה שהיא חיוב אני איני אומר כן אלא קריעה בלא ז' אצל אביו ואמו הרי היא כמו קריעה בשעת חימום אצל כל המתים ואם לא קרע גוערין בו כעובר על מ"ע דרבנן ומעשין אותו שיקרע ומה שהביא מלשון הרי"ף דליכא קריעה בלא ז' אלא בכבוד אביו ואמו נותן טעם הוא מה בין אביו ואמו לשאר כל המתים שאעפ"י שהושוו במקר' באיבול לא הושוו לענין הכבוד שמחוייב לנהוג בהם והלא כל מצות האב על הבן משום כבוד הם והם חיוב גמור וכופין עליה אי לאו משום שמתן שכרן בצדה וממאי דאצטרי' למתני אין קורעין אלא קרוביו של מת לאפוקי הקורעין לכבוד בעלמא משמע דכל קריעו' שחייבין בה בחול קורעין בח"ה. והרי אמרו יום שמועה כבפניו דמי ופי' הרמב"ם ז"ל בפי"א וסופדין אותו אעפ"י שהיא רחוקה והרב ז"ל לא הזכיר ענין הקריעה בחש"מ כי גם בחול לא נתבררה דעתו אם הוא מחויב על אביו ועל אמו שיקרע בשמועה רחוקה איברא דשמעתא דגמרא הכי סלקי וכן כתב הרי"ף ז"ל והרא"ש והראב"ד שכתב שאינו קורע סוגיא משובשת נזדמנה לו כמ"ש הרמב"ן ומ"ש הרב בעל ב"י והוכיח מדברי הרמב"ם ז"ל שדעתו לומר שאינו קורע ממה שכתב דמי שלא היה לו חלוק בשעת שמת אביו או אמו ואח"כ נזדמן לו אינו קורע אלא שלשים יום נלע"ד שאין משם ראיה דהתם כיון שנהג ז' ושלשי' אין מחייבין אותו לקרוע דלאו שעת חימו' הוא אבל היכא שבאת לו שמועה אפי' רחוקה כשעת חימום דמי וחייב לקרוע ופשיטא דשמעתא משמע דעל אביו ואמו חייב לקרוע אפי' בשמועה רחוקה דהיא עיקר בעיא דהתם ואסיק כי תניא ההיא לכבוד אביו ואמו דמשמע בהנהו קורע ואפי' בלא ז' ומה שהביא מדברי הנ"י שכתב שם לכבוד אביו ואמו קריעה של כבוד היא ואנן מקריעה של חיוב הוא דאמרינן אינו קורע. אין דעתו לומר שקריעה של אביו ואמו אינה חובה עליו שאם ירצ' לא יקרע דודאי כל מילתא דבא"ו מצוה ומחייב אותו עליה אלא אינה מדין חיוב איבול קאמר כמו בשאר המתים שאעפ"י שאינו חייב בכבודן חייב להתאבל ולקרוע עליהם והתם הוא דאמרי' דאין קריעה בלא איבול ז' אבל קריעה זו שהיא מפני הכבוד שחייב על אביו ועל אמו אין לה שייכות עם איבול ז' והרי הוא כקריעה שקורע על חכם ועל נשיא שחייב לקרוע מפני כבודן יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |