שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/פב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לגאליפולי.
יועץ פלא וחכם חרשים. כרוב ממשח גזע ישישים. גבר עמיתי החכם השלם נר"ו. לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי אשר דרשתני לעיין בדברי השאלה ובפסקים שנכתבו בה מאת החכמים השלמים המאורות הגדולים נר"י. ובאמת כי קשה עלי לכתוב בדבר זה אשר חכמים הגידו דעתם ויורו המורים. וראיתי כוונתך רצויה לישא וליתן בדברי תורה גמרתי להשלים חפציך. אבל יהיו לך לבדך. הטענה שכתבת בשם החכם השלם כמהר"ר אברהם נר"ו דכתב הרשב"א דהא דתנן לא לאב בנכסי הבן הוא הדין לבת בנכסי האם. תמיהא לי דמאי עדיפותא דבת בנכסי האם אפילו בן בנכסי האב לא אמרו אלא בסמוך על שלחנו אבל בן שחלק ונסתלק מעל שלחן האב יש לו חזקה. וגם מה שכתב המרדכי חתן אצל חמיו דאין לו חזקה היינו דוקא בסמוך על שלחנו. והטענה השנייה שכתב שאין זה מגו דאין אומרים מגו אלא כשהטענות שוות אבל הכא כשטוען אמך שמתה אמרה לי שאשכון בבתים לעולם בלא כסף ובלא מחיר אינו מעיז אבל אם יטעון אתה מכרת לי הבתים מעיז ולא הוי מגו כמו שכתב הרב המגיד משנה בפרק שני מהלכות מלוה. איברא דמגו במקום העזה לא אמרינן כגון ההיא דאמרינן מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע וכו' האי בכוליה בעי דנכפריה אלא שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו והובאה בכמה דוכתי בריש מציעא ובהנזקין ובפרק שבועת הדיינים וכתבו התוספות דהכי קאמר אמאי לא מהימן במגו דאי בעי כפר הכל ומשני דכיון דאין אדם מעיז פניו לא חשיב מגו. ובפירקא קמא דבתר' אהא דאמרינן חזקה אין אדם פורע חובו תוך זמנו כתבו התוספות דלא מהימן במגו דאי בעי אמר היום פרעתיך דלא חציף כולי האי ולאו מגו הוא אבל כשאינו חוצפא יתירתא אע"פ שהוא יודע בשקרו לא מיקרי העזה כדאמרינן בריש פרק ב' דכתובות ומודה ר' יהושע באומר שדה זו של אביך אביך היתה ולקחתיה ממנו שהוא נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אף על גב דכשיאמר לא היתה של אביך מעולם חבירו מכיר בשקרו שהוא יודע שהיתה של אביו שהרי הכריחו התוספות דמיירי אף כשהלה תובע ואומר שדה זו שלי היא מה טיבו אצלך מדקתני סיפ' ואם יש עדים שהיתה של אביו כו' אלמא רישא כשאין עדים אפילו תובעו בברי נאמן במגו אע"ג דכשאו' לקחתיה ממנו אינו מכיר בשקרו דעביד איניש דזבין בצנעא ואעפ"כ חשיב מגו וה"נ אשכחן גבי הנהו עיזי דאכלי חושלא בפרק חזקת דאע"ג דנאמן בהו עד כדי דמיה' לומר כך וכך הזיקו לי במגו דלקוח' היא בידי אע"ג דבמה שהזיקו אין חבירו מכיר בשקרו ובטענת לקוחים מכיר חשיב שפיר מגו וכהנה רבות נמצאו בגמרא.
ובר מן דין אין דבריו מובנים דאי טענת אמו הויא טענה כגון שהיו הבתים של אמו והיא נתנה לו רשות לדור בחנם אמאי לא מהימן במגו דהיא עצמה מכרתם לי ואע"פ שבא בשאל' כדברי המערער שהמחזיק טוען שהוא נאמן במגו שהיה יכול לטעון לקחתי הבתים ממך אנן טענינן ליה למחזיק שיהא נאמן במגו דאיהי זבנה ניהלי ועוד לענין השכירות מידי צריך מגו דלקוחי' הם בידי דבלאו הכי נאמן במגו דמצי למימר פרעתי לאמך. גם הטענות שכתב החכם השלם כמה"ר משה הלוי נר"ו אין בהם מה שיועילו לבעלי הבתים כי מ"ש דמה שאמרה לו אמו לדור בבתים בלא כסף מילי בעלמא בלתי קנין ואין בדברים ההמה ממש הא ליתא דהאומר דור בחצרי חנם ודר אין יכול לחזור ולתבוע השכירות נהי דאם היה בא לחזור בו היה חוזר ואומר איני רוצה שתדור בו מעתה אם לא הקנה בא' מן הקנינים לכל זמן שירצה כדין שאלה שמשתמש בה כל ימי שאלתה ומה שהיה דר בבית ונועל ופותח ובונה וסותר לא מיקרי חזקה דלא אדעתא דקנין עבד דבלאו הכי היה דר מתחילה בבית מיהו לענין מה שכבר דר על פיה וברשות פשיטא דלא מציא הדרה למתבעיה דאפי' נכנס בחצר חבירו שלא מדעתו בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר אין צריך להעלות לו שכר כ"ש אם פירש לו שידור בחנם ומ"ש דאין לחתן חזקה בנכסי חמותו והביא מכתב מהר"ר איסרלן סימן פ"ו דרך החמות להשאיל לחתנה מקום בב"ה של אנשי' ולא שייך כאן לומר מדלא מחתה יש לו חזקה עד כאן לא דמי דאשה שיש לה מקום בב"ה של האנשים היא אינה משמשת ממנו דאשה בעזרה מניין ואינה מקפדת שישב בו חתנה כדאמרינן אחזיק מגודא דערודי ולבר לא הויא חזקה מימר אמר כל דזרע ערודי אכליה ליה וכיון דאין לו הנאה במקום לא מקפד וכן אכלה ערלה ושביעית וכלאים אינה חזקה אבל דבר שהיא יכולה ליהנות בו ולהשכירו יש חזקה לחתן בנכסי חמותו דהא אפילו בן בנכסי אביו היכא דאינו סמוך על שלחנו אין לו חזקה כ"ש חתן ומ"ש שטענותיו הוי תרתי דסתרן שאם מודה שהחמות אמרה לה לדור שם א"כ הודה דמעיקרא לא הי"ל חזקה כלל והביא פלוגתא דרבוותא בנכנס ברשות דשוב אין לו חזקה דבריו תמוהים ומי מודיענו שנכנס ברשות הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואיהו גופיה נאמן בכך במגו דאי בעי הוא אמר לקוחים הם בידי.
ברם נראים דברי מהר"ר יחיאל נר"ו שהצדיק את בעל הבתים בטענה דקלא דלא פסיק בעיר שהבתי' הם של אביו ז"ל והוא אינו אלא בדרך שאלה או שכירות דלא מהימן הדר בהם בטענ' מגו דלקוחי' הם בידי כעובדא דרבא בר שרשום בפר' חזקת דא"ל רבא לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דהא נפיק עליה קלא דארעא דיתמי היא ורבינו האיי ורשב"א פירשו השמועה בע"א ולפירושם לא ילפינן מינה מידי ובמקום אחר כתבתי שטעמיהם מחולקים אבל לדברי שניהם הטעמים אמתיים אלא דמר אמר חדא ומר אמר חדא ומשמעות דורשים איכא בינייהו והטו' סי' קמ"ב כתב שהרמב"ם ז"ל מפרש כדברי רשב"ם ורב האיי ושם הוכחתי מדברי הרמב"ם ז"ל דלא ס"ל הך טעמא דרשב"ם ואין לי כאן מקום להאריך והרב מהרר"י ן' לב ז"ל בח"א כתב שהרא"ש כתב בשם רבינו האיי גאון ז"ל דרך אחרת בהאי עובדא דלפי פירושו לא ילפינן מינה האי כללא אבל מ"מ ילפינן ליה מההיא שהביאו התוספות בפ"ב דקדושין דמה אם ירצה לומר מזיד הייתי דלא טעין כך ברצון דלא משוי נפשיה רשיעא ומההיא דמפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע כו' עכ"ד ועוד נ"ל דדמי הא להא דאמרינן בפר' שבועות הדיינים כי אמר אל תפרעני אלא בפני עדים דכ' אמר פרעתיך ביני לבינך לא מהימן במגו דאי בעי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים או מתו שאינו טוען ברצון דבר שיהיו הבריות אומרים הרוצה לשקר ירחיק עידיו כמ"ש התוס' והרא"ש שם אף בנ"ד לא מהימנינן ליה שיאמר שחייבים לו במגו שהיה יכול לומר לקוחים הם בידי מזה חמש ועשרים שנה שהקול מכחישו ואינו טוען כך ברצון.
ובר מן דין אפי' לא היה הקול ברור ומפורסם בעיר איכא למימר דכי מהני ליה מגו לענין לפטור את עצמו אבל להוציא ממון בטענה זו יש לי עליך כך וכך לא. וזה מתבאר מתוך דברי רבינו יונה שהביא הטור סי' ק"ן דדוקא כשאכל כבר הפירות כנגד התביעה שטוען אז נאמן לעכבם במגו דלא מצינו מגו אלא במי שבא לזכות בממון מתוך שהיה יכול לזכות באותו ממון עצמו בטענה אחרת אבל מיד שהודה שכלו ימי המשכונא הקרקע הוא בחזקת הבעלים ואין להאמינו בתביעה אחרת במגו דלקוחי' הם בידי וכבר דקדקתי מה שהיה לי לדקדק בדברי רבינו יונה ז"ל בתשו' אחרת ומסתייעא הך סבר' במה שרגילים התוספות לומר בכמה דוכתי דמגו להוציא לא אמרינן ומסתייעא מההיא דכתב בהגהת מרדכי דבריש מציעא משם רבינו תם דאין אומרים מגו מממון לממון ואין לי לכתוב כאן כל מה שיש להאריך כאן מ"מ מדברי הרב רבינו יונה מוכיח בהדיא דאין להאמינו בתביע' אחרת במגו דלקוח הוא בידי ואין לנו מי שיחלוק על דינו בהדיא ואפילו אם היה שום חולק מוקמינן ארעא בחזקת מרא קמ' ושלום. נאמן באהבתך הצעיר יוסף.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |