שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/נט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ילמדנו רבינו ראובן שעוסק בתורה יומם ולילה ותורתו אומנותו ומהמלכות מטילים מסים ועולי מלכות וארנוניות על הצבור דרך כולל קצבה אחת ולא דרך פרט לגלגלת יורנו המורה לצדקה אם ראובן זה פטור מלפרוע עם הצבור במסים ההם וכסא כבוד תורתו יכון לעד.
תשובה דבר ברור הוא שת"ח שתורתו אומנותו פטור מכל מיני מסים וארנוניות ממשא מלך ושרי' כמו שמפורש בפ"ק דבתר' ורבינו יהוסף הלוי ז"ל כתב אההיא עובדא דדמי כלילא דשדו אטברי' שמעינן מהאי עובדא ומהא דאמר רב נחמן בר יצחק עבר מר אדאורייתא ודנביאי כו' דכל מיני מסים וארנוניות המוטלים על הצבור בין קבועים בין שאינן קבועים פטורים ובא להשמיענו שאפילו הפרעונות הקבועים על כל איש ואיש לתת כסף גלגלתו הואיל והוא גובה אותם מן הרבי' ביחד ת"ח פטורים וכן נראים דברי הרמב"ם בפ"ו מה' ת"ת שכתב אין מחייבים אותו ליתן מס בין מס שהוא קצוב על בני העיר בין מס שהוא קצוב על כל איש ואיש ע"כ ודעת הרמב"ם ז"ל בחידושיו אינה כן שכתב אבל אם אמר המלך ליתן כל א' וא' כסף גלגלתו אין ע"ה פורעים בשביל ת"ח ולא עוד אלא דמלכא לא טרח אלא אמר כך וכך אנשים יש כאן ואם תפס מיחיד או מרבים ע"י כלם באים ע"ה וגובים מת"ח ופשיטא שאם הממונה הוא שגוב' כסף גלגלתא מכל א' וא' ליכא למ"ד שיבאו בני העיר לפרוע בעד ת"ח ולפטרן לא נחלקו אלא בכסף הקצוב לפי חשבון הגברים וגבאי של מלך גובה מהרבים כא' כמ"ש דמלכא לא טרח בזו הרמב"ם סבר שחייבי' ת"ח לפרוע מנתם ורב יהוסף ז"ל סבור שפטורים ובאמת צריך טעם לדבריו מאחר שהדבר קצוב עליהם ובשבילם תובעים אותם וכופים לפרוע בעדם הרי אמרו דבארנונא הנתפס על חבירו חייב חבירו לפרוע לו משעבודא דמלכא ונראה דבעי לאוכחי לה מההוא עובדא דכלילא דקאמר שאין פורעניו' באה לעולם אלא בשביל ע"ה הילכך אם לוקחה מת"ח אפי' מנת' הקצובה סוף שאותה פורעניות מתגלגלת ובאה עליהם שאינה באה מתחילתה אלא בשבילם ומוכח נמי מהא דא"ל רב נחמן בר יצחק עבר מר אדאורייתא והיינו דכתיב כל קדושיו בידך שאף בשעה שחבבן הקב"ה לא מסרן לת"ח בידם כי הא דאמרינן בפ"ק דע"ז דרוכיאל שרו של פרס נקיט כתב' בידי' ואמר הבו לי רבנן לא יהבו ליה הילכך כשבאה פורעונ' לעולם ח"ו לא על ת"ח תהיה המגפה וכתיב נמי גם כי יתנו בעכו"ם עתה אקבצם אם כלם יתנו או רובם מיד היו נגאלין ואם מעט הם יחלו ממשא מלך ושרים משמע שבזכותם הקלנו מעליהם משא המסים הילכך אפי' דבר הקצוב עליהם לא יטלו מהם דאשתרושי משתרשי בהדייהו וכתי' נמי מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון מדכתיב לא שליט דייקי' דהול"ל לא לרמו עלייהו אלא דה"ק אין לנו שלטנות להטיל עליהם דלא אתמסור בידייהו דכתי' כל קדושיו בידך הילכך אי מקלקלי א"ה ורמו אגלגלתא דרבנן לא ילפינן מקלקלות דידהו אלא חייבים בני העיר להקל אותם מעליה' שכל מה שמקלים להם תועלת הוא לעצמם שלא יתוספו עליהם מסים ותשחורות אחרים זהו מה שנ"ל בטעמן של רבנו יהוסף הלוי והרמב"ם ז"ל.
ולענין הלכה כיון דפלוגתא דרבוותא היא איכא למימר שיכולים הרבים ליקח מהם דכל מילתא דספק כתבו האחרונים ז"ל שהרבים גובים המס הם מוחזקים וכמ"ש המרדכי פ' לא יחפור והביא תשוב' מהר"ם שכל יחיד שיש לו ריב עם בני קהלו מנהג ישראל תורה היא שגובין הקה' המס תחלה ממנו ואח"כ ירדו עמו לדין שרוצים להיות מוחזקים ותופסי' ונתבעי' ולא תובעי' והביא מהא דאמרינן בפ' איזהו נשך מהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח אלמא חשיב המלך כמוחז' במס שכל א' וא' אף כאן יהיו הקהל נקראי' מוחזקים ואיכא נמי למימר דדוקא במילתא דפסק' להו לבני העיר ובאים מחמת טענה ודאי הוא שאמרו שיגבו תחל' ויהיו מוחזקי' שכן כתב שם ואם יש עסק שבועה ביניהם הרשות ביד הקהל לישבע או להפכה על שכנגד' שכל שעה ידם על העליונה אבל מילת' דלא פסיק' להו היאך יוציאו ממון מספק שלא כדין ועוד דשאני הכא דמעיקר' מספק' לן אי שייך בהאי לומ' דמהרקייהו דרבנן בטפסא דמלכא מנח כיון דרבנן לא אמסו' בידייהו ויהיו הם מוחזקים והבא להוציא מהם עליו הראיה ומ"מ אני רואה שכבר נהגו ליקח מת"ח כרג"א דמלכא המוטלת על הגלגלת וארנונ' שהוא לפי מנין הבתים לפי שקצוב על כל א' וא' ועל כל בית ובית ממי ובעיר ואם בישראל צפת בהיות' עומדת על תלה בזמן הרבני' הגדולים והר"י ן' זמרה ומהר"י קארו ואבא מארי ז"ל שכתבו והחרימו לבלתי קחת מס מת"ח שתורתם אומנותם היו מניחים ליקח כרגא וארנונא של הבית הנגבים ממי שיש לו בית משלו אבל במקומו שאין גובין העוארץ לפי מנין בתים אלא מטילים אותם על בעלי הערך אעפ"י שאין להם בתים משלהם ומי שאינו בעל ממון אינו פורע כלום אעפ"י שיש לו בית פשיט' דלכ"ע פטור ת"ח אעפ"י שיש לו ממון ובתים דאפקעתא דמלכא היא.
ולענין גדר ת"ח לא כל המקומו' שוין אבל לענין פטור המסים אין הדבר תלוי בחכם בעל הורא' ולא במי שהוא פרנס על הצבו' אלא כל תלמי' ותיק שקורא ושונה ומשמש ת"ח ויש לו לב להשכיל ולדרוש ולחקור ולבו על למודו ומתישב בתלמודו אסור ליקח ממנו שום מס ופרעון משא מלך ושרים ומ"ש הריב"ש בסי' תמ"ה על ש"צ שאינו פטור ממסי' כי לא פטרו אלא החכמים ומורי הוראות לאו דוקא חכמים דאמרינן איזהו ת"ח כל ששואלין ממנו דבר הלכה בכל מקום ואומרה אלא תלמיד חכם ועמלים בגמרא וראוייה להיות מורי הוראות בישראל אלא לאפוקי שליח צבור קאמר אבל תלמידים שממצים את מדותם לפני חכמים וקובעים ישיבה בכל יום ועיקר עסק' בתלמוד ובפוסקים אעפ"י שעדיין לא הגיעו לגדר חכמים ולא מורי הוראות פטורי' שכן מוכיח מכל הראיות שהביא רב נחמן דאוריית' ודנביאי ודכתיבי דאוריית' דכתיב כל קדושיו בידך הרי מסיים והם תכו לרגליך ודרשו אלו ת"ח שמכתתים רגליהם ממקום למקום ללמוד תורה. ישא מדברותך לישא וליתן בדברותיו של הקב"ה. הרי הכתוב מדבר בלומדי תורה ואצ"ל במלמד תורה ברבים. ודנביאי דכתיב גם כי יתנו בעכו"ם והיינו שינון התורה כמו ושננתם לבניך אלו תלמידי' ודכתיבי דכתיב כהניא ולויא ופלחי בדת אלהא מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון וכתבו התוס' לפי שהיו עסוקים במלאכת שמים בבנין ב"ה הכי נמי אין להטיל מס על לומדי תורה ע"כ הרי שכל התלמידי' לומדי התורה הואיל ועסוקי' במלאכת שמים דומיא דהנך דפלחי בית אלהא ואין צ"ל ותיקין הדנים לפני חכמים ונושאים ונותני' במלחמתה של תורה ומכתתי' עצמם לדברי תורה סוף שנושאים מדברותיו של מקום ואמרו כי מיץ אף יוציא דם זוכה ומבחין בין דם לדם ומיץ אפים יוציא ריב זוכה ומבחין בין ריב לריב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |