שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/לט
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה יעקב לא היו לו בנים כי אם בנות רחל ולאה והשיא את רחל עם ראובן ומתה רחל ולא נשאר לראובן ממנה זרע ונכנסה במקומה אחותה ובראות יעקב הזקן כי מתה בתו רחל ובן אין לו בלעדי בתו לאה והוא היה אלמן נשא את רבקה לאשה אולי יזכה ויבנה ממנה ויעתר לו ה' ויתן לו ממנה שני בנים זכרים ויגוע וימת יעקב וכל נכסי עזבונו ירשו בניו הזכרים כדת משה וישראל ומתה לאה אשת ראובן אחות הבנים הנז' ונשאר לראובן ממנה בת ושמה דינה ולמקצת ירחין וימותו גם שניהם בני יעקב הנז' בקצרות שנים ולא הגיעו לחופה ונפלו נכסי עזבונם קרקעות ונכסים מטלטלין בירושה לדינה הנזכרת מצד שהיתה בת אחותם לאה הנזכרת כי לה משפט הירושה ויהי עתה בא לוי בעל חובו של ראובן וישלח ידו לתפוס מהקרקעות שנשארו מהזקן יעקב בעד מסים וארנוניות שפרע בעד ראובן באומרו כי לו משפט הירושה להיותו בעלה של לאה בת יעקב שלדעתו של לוי היא היורשת את אחיה בקבר ובעלה ראובן יורש את אשתו ובע"ח של ראובן גובה מהנכסים הנז' וזה כמה שנים שלח ידו לוי הבע"ח הנז' והחזיק בקרקעות הנז' ואוכל פירותיהן בשאט בנפש ודינה טוענת כי אין ללוי כח וזכות בנכסי' הנז' בעד חוב אביה ראובן כי אין לו בהם חלק ונחלה כלל כי היא היורשת את אחיה בדין התורה מאחר שהם מתו אחרי מות אמה לאה ואין הבעל יורש את אשתו בראוי כי אם במוחזק ועתה באה דינה להוציא הקרקעות מיד לוי יחד עם כל הפירות שאכל עד עתה כמאן דאכיל דלאו דיליה ילמדנו מורינו ורבינו הדין עם מי ושכרו כמ"ה.
תשובה זו אינה צריכה לפנים שאפי' היה הבעל עכשיו בחיים לא היה יורש את אשתו בקבר והאיך בעל חוב הבא מכחו מצי למטרף וגמרא ערוכה הוא בפ' יש נוחלין מנין לב"ח שאינו נוטל בראוי כבמוחזק שנאמר ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו כג' עיר וכו' וכי מנין לו ליאי' שלא היה לו לשגוב אלא מלמד שנש' שגוב אשה ומתה בחיי מורשי' ומתו מורישיה וירשה יאיר ולא שגוב ופ' רש"בם סד"א כיון דבעל בירושת אשתו הוא קודם לבנה הכי נמי בירוש' שנפלה לה לאחר מיתתה יקדים האב לבנה דק"ו הוא וכו'. ומאחר שהוא עצמו כשהיה בחיים לא היה זוכה במקום בנה היאך יטרוף ב"ח מכחו דנכסי' אלו לאו מכח אביו יורשם אלא מכחו ולא עוד אלא שאפילו בנכסי' שנפלו לו מאבי אביו שאלו היה אביו בחיים היה יורשם השתא דמית מצי אמר אנא מכח אבוה דאבא קאתינ' כדאמרינן בס"פ מי שמת מדכתיב תחת אבותיך יהיו בניך ואעפ"י שהבעל התרומה ז"ל בשער מ"ג ח"ב כתב יש מי שסובר שלוה שכתב דאקני ומת ולא הניח נכסי' אך לימים מתו מורישיו וירשו בניו שב"ח גובה מאותם נכסים וכן הביא הרא"ש בהלכות בכורות בפ' יש בכור כבר כתבתי בתשובה שאותה סברא אין בה סמיכה כלל וסוגיא דשמעתא דפ' מי שמת לא אזלה כוותיה כמו שכ' הפוסקים ז"ל דאדרבא בגמרא קמתמה מאי קשה בדיני ממונות דקאמר דשפיר מצי אמר מכח אבוה דאבא קאתינא ומהד' טובא לאשכוחי טעמא דקשה בדיני ממונות ושם הבאתי ראיה מדברי כל הפוסקים ז"ל ולשון התוס' והירושלמי שהביא הרמ"בן ז"ל שהם מפרשים שאין ב"ח נוטל בראוי כזה וענין דאקני הוכחתי שם דלא מהני כלל וכאן אין להארי' שאין אנו צריכין לזה שהאב אפי' בחייו אין לו שום זכיה והיאך יזכה ב"ח הבא מכחו לפיכך לוי שנכנס בקרקעות שלא כדין נכנס והדרא ארעא והדרי פירי למען יחדל מעושק ידיו.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |