שו"ת מהרי"ט/א/קמ

שו"ת מהרי"ט ‏ א קמ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לרודיס אל הישיש גביר ונעלה כמה"ר אליעזר וילייסיד נר"ו.

שאלה ראובן ושמעון ולוי שותפים בריגנה של גפרית שלש שנים ותנאי ביניהם שלא יכול שום אחד מהם לקחת חלקו ולשלוח למצרים אלא הכל בשותפות והלך ראובן עם סך גפרית למצרים אחר ששה קדשים הלך גם כן שמעון למצרים עם סך אחר של גפרית ולוי נשאר פה רודיס במלאכת הגפרית עם בנו של ראובן והיו עושי' כל מה שיכול לעשות ושולחים למצרים לראובן ושמעון ובזה הזמן לא שלחו ללוי לא מעות ולא סחורות אלא מעט מזער לסוף השנה נפטר ראובן במצרים חיי לרבנן שבק ושמעון היה באסכנדריה וכששמע שמעון שנפטר שותפו ראובן הלך למצרים והוליך עמו סך גפרית ששלח לוי מרודיס לפרוע לישמעאל אחד ונשמע הדבר לפייסימאלג"י ובעונות לקח כל אותו הגפרית כשבא שמעון לרודיס בקש ממנו לוי מה נעשה מכל כך גפרית אשר שלחנו מפה שראובן הוליך עמו וגם כן אתה הולכת כל כך גפרית שעולה כמו שלשת אלפים שיריפי"ש מה נעשה מכל זה השיב שמעון ואמר אני איני יודע שום דבר אני הלכתי למצרים ועשיתי חשבון עם מה שנוגע לחלקי ולקחתים וכשמת ראובן לא נשאר כלל איני יודע מה עשה ראובן מחלקך ולוי טוען מי נתן לך רשות לחלוק שהכל היה בשותפו' כל כך פלפלים איך לקחת חלקך וחלקי היכן הוא השיב שמעון אתה לא היית מאמין לי אלא לראובן והכל שקר וכזב ואפילו אם נודה לדבריך שאני לא הייתי מאמין לך עם כל זה מי אמר לך שתחלוק לא אמרתי לך שתחלוק אלא שיבא הכל פה רודיס בשותפות דמזלה דתלתא עדיפא אם יש ממשות בדברי שמעון זאת ועוד אפילו כדבריו נשאר בידו יותר משלש מאות שיריפי"ש ולוי שואל השלש מאות בידך כדבריך תנם לי ושמעון משיב אמת שנשארו בידו השלש מאות אבל ראובן משכן שני שונ' דאש ניל מאותם שהגיעו לחלקי ואני מעכב המעו' לפדות' והנשא' פרעתי חובות שהיו לו לראובן והשואל מבקש אם יש טעם בכל אלו דברי שמעון לומר שהקילי"ש שהם של שותפות שהם שלו והחוב הוא של ראובן עוד טוען לוי מאח' שאתה יודע שאני שותף ולא בא לידי שום דבר מכ"כ גפרית שמגיע לחלקי איך אתה יכול לקחת מחלקי ולפרוע חובות ראובן ואם היו תופסים לך בעבורו מזלך גרם או לפחות יהיה הכל לאמצע עוד טוען לוי שטינקי אחד של פלפלים שנשאר ביד שמעון מה נעשה ומשיב שמעון אני חלקתי אותו הטינקיעה וקרוב של ראובן שנמצא באיסכנדריה ולקחתי חלקי והשאר נמכר מהם וניתנו להוצאות ומהם ניתנו לחובות ראובן בקצור דברים שמוציא שמעון ללוי נקי מנכסיו ואם נשאר שו' סחור' בעין אומ' שעדיין לא לק' חלקו מאותם הסחורות. יורנו מורה צדק לצדקה אם יש ממשות בדברי שמעון ושכרו כפול מן השמים.

תשובה דבר ברור הוא שאין השותף יכול לומר לקחתי חלקי כההוא דאמרינן באלו מציאות אהא דאיסור ורב ספרא עשו עסקי' אזל רב ספרא פלג בלא דעתיה דאיסור אתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה זיל אייתי לי בי תלתא דפלגת קמייהו דהיינו שלשה שבקיאי' בשומ' וכן בפרק אלמנה ניזונית אמרי' אלמנה ששמה לעצמה וכו' דאמרינן לה מאן שם לך ואם חלק בינו לבין עצמו אין במעשיו כלום דומה לאלמנה ששמה לעצמה. וכן מוכח מדאמרינן בהאיש מקדש גבי ההוא אריסא דקדיש במוזה דשמכי אתא לקמיה דרבה אמר ליה מאן אחלך אלמא מה שעשה אינו עשוי ואינה צריכה גט כלל שאין ביד השותף לברור ולחלוק שלא מדעת חבירו.

ואם מה שלקח לעצמו היו סחורות כמו שבא בשאלה פשיטא דלאו כל כמיניה ללקחם לחלקו אבל אם היו מעות ודינרים טובים ושקולים היה יכול לחלקם דהא אמרינן בפרק איזהו נשך גבי הנהו בי תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי זוזי כמאן דפליגי דמו וה"מ טבי וטבי תקולי ותקולי אבל טבי ותקולי לא.

ומיהו הכא בנדון דידן שהיו שותפים בסחורות והולכים לארץ אחרת למכרם ולהביא דמיהם כאן במקומם הרי כל מעות השותפות משועבדים עד שיבאו למקו' שג' השותפי' שם ובאחריות כולם היה בין בהליכ' בין בחזרה מדאמרי' בהמקבל הנהו בי תרי דעבוד עסקא אמר ליה חד לחבריה תא ונפלוג אמר ליה אידך נרויח טפי דינא הוא דמעכב וכו' והתם מיירי בשלקחו שניהם עסקא מבע' הבית לזמן ידוע וכתב הרי"ף ז"ל והיכא דידיע מילתא לפום מנהגה דעלמא דאי שבוק ליה מקמיה מתוסף אלמא אף בסתם כגון שהדבר ידוע לעולם שכך רגילים לעשות הוה ליה כמפרש זמן והוא הדין כאן דמסתמא אין להם לחלוק עד שיביאו הסחורות לרודיס מקום שלשתם דומיא דסוף כל הגט דתנן בשלשה פרקים בודקים את היין למאי נפקא מינה לשותף ופי' ר"ח ור"ת בשני שותפים שנשתתפו סתם אינם יכולים לחלוק עד הזמן הזה שהוא זמן המכר וכן כתבה הרמב"ם ז"ל בפ' שני מהלכות שותפים דהיכא דקבעו זמן אינן יכולים לחלוק עד סוף הזמן.

אף כאן סתמא כפירושן דמסתמא אין השותף מוסר את שלו ביד חבירו שיוליכהו למרחקים אם לא על דעת שיחזור הכל בשותפות שישגיחו שותפים עליו כמו שהם משגיחין על שלהן אבל לא שיחלוקו שם ויניחו חלקו והוה ליה כאותה שאמרו בסוף פרק הגוזל ומאכיל המלוה את חבירו או שהפקיד אצלו או שלוה הימנו בישוב לא יחזיר לו במדבר וכו' וכ"ש שאין יכול לעשות' נכסי רטושי' להחזיר לו במדינה אחרת שאין המפקיד שם אלא כל נכסי השותפות משועבדים לכל השותפים עד שיבואו במקום שלשתם וימכרו ויחלוקו ואם אירע שום אונס בקצת הנכסים באחריות כולם הוא ואף על פי שחלקו אין מעשיהם כלום כל שלא היה מדעת השותף חבירם וכל מה שהפסיד ראובן שם במצרים במיתתו הוא לעצמו ומה שנשאר בידם יחלוקו.

וראיתי לרב מהר"י קארו ז"ל בחושן משפט סימן קע"ו שהביא דברי הרמב"ם ז"ל וכתב דמשמע מדבריו גבי הני בי תרי דקבול עסק' בהדי הדדי אם נשתתפו לזמן קצוב אבל התוספות כתבו שהמקבל יכול לחזור בו קודם הזמן וכולי וכן כתב הרא"ש וכו' וכתב הרב ז"ל ולפי זה שותפים נמי אף על גב שקבעו זמן יכולים כל אחד מהם לחזור בו קודם הזמן וכן דעת נמוקי יוסף מדמוקמינן בקבילו עיסקא אבל עבוד שותפותא אף על גב דקבעו זמן לא מעכבי אהדדי ונ"ל הטעם משום דלא גרע מפועל ואם הוא אינו משתעבד נכסוהי לא משתעבדו דטפי מכחו לא משתעבדי ע"כ. ותמה על הטור ז"ל שכתב דברי הרמב"ם סתם ולא כתב שהרא"ש חלוק עליו אלו דבריו ז"ל והם תמוהים דעל החלוקים אנו מצטערים אלא שהרב ז"ל מחלק עלינו את השוין דהתוס' והרא"ש לא אמרו על שני שותפים שנתנו מעות בכיס ונשתתפו שיכולים לחלוק דודאי מעות של שניהם משועבד לכל העיסקא עד הזמן אבל המקבל שלא הוציא מעות אלא גופו שעבד לטרוח בעסקא הוה ליה פועל דיכול לחזור בו ומה שדן ק"ו איהו אינו משתעבד נכסיו דמכחו לא כל שכן אין זה ק"ו דמה לגופו שאינו משתעבד בכל מקום דכתיב כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים תאמר בממונו שמשתעבד בכל מקום והיה אפשר לחלק דבשותפים שנשתתפו בממונ' ואין לזה יתר על חבירו אין שעבוד נתפס על הממון של כל א' מהם דאי משום דשעבדו לחבירו גם חבירו שעבד חלקו נמצא שיש לשניהם שעבוד בכל הנכסים בשוה וחולקים שלא יהא שעבוד נכסיהם גדול משעבוד גופם אלא דאיכא למימר דכיון שיש לחבירו תועלת בהמשך השותפות אי משום דאמרי' מזלה דבי תרי עדיף ואי משום דאמרי' כשהממון מרובה חלקת פרקמטיא רבה כדאמרי' בירושלמי דפ' מי שהיה נשוי לפיכך כל הממון משתעב' לשניה' וכבר הביא שם הב"י דברי ההגהו' בסמו' בשם התוספות דבלא הגיע זמן לא מצי פליג וכן הביא משם המרדכי להלן בסמוך וכתב המרדכי בפרק איזהו נשך תשובת רש"י ז"ל אם אדם חולק שלא מדעת חבירו לא הויא חלוקה וכל מה שמרויח המקבל השכר לאמצע אף מחלקו ואע"פ שחבירו מודה לו שחלק יפה וכולי ולא דמי לההיא דרב ספרא דפרק מי שמת דשותפים דמעיקרא אדעתה דהכי נחתי למהוי שליח לחבירו ולמטרח קמיה וכל זמן דאין חלוקתו חלוקה עודנו בתנאו ראשון עד כאן לשונו. וכן יש ללמוד מתשובת מהר"ם שהביא המרדכי בפרק מי שהיה נשוי על שבקש ראובן משמעון להלוות לו וכו' וכללו של דבר אין השותף יכול לסלק שותף חבירו קודם הזמן בע"כ וכמה שהוא קדם להלוות שליחות דכולהו עבד ע"כ. ועל הסחורות אשר שלח ראובן ביד בנו אם היה דבר ידוע לשותפו' כמו שבא בשאלה חזקה שהוא של שלשתן כדאמרינן בריש הבית והעליה שניהם חולקים בעצים ובאבנים וכו' ופרכינן בגמרא ונחזי ברשותי דמאן ייתבן ונהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה ומשני כלשנא בתרא דשותפין בכי האי גוונא לא קפדי אהדדי ואף על גב דפנינהו חד מנייהו לרשותו לא הויא חזקה לומר שלי הם דכיון שידוע שהם מהכותל שהיה בשותפו' שניהם בחזקת שניהם היה עד שיביא הלה ראיה. והכי נמי אמרינן בריש בתרא דתנן לפיכך אם נפל הכותל העצים והאבנים והמקום של שניהם ופריך בגמרא פשיטא לא צריכא דנפל לרשותא דחד מנייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותיה פי' שלא בעדים מהו דתימא נהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה קמ"ל וכתב הרי"ף ז"ל ושמעינן מהא דמילת' דידיעה לתרי שותפי אף על גב דאיתא השתא ברשותא דחד מנייהו לא נפק מחזק' דאידך מאי טעמא שותפים לא קפדי אהדדי ולית להו חזקה אלא בראיה או לאחר חלוקה עד כאן. והשתא כיון שראובן עצמו לא היה נאמן לומ' על דבר שהוא ידוע של שותפות שהיה שלו אף בנו הבא מחמת ראובן אביו אינו יכול לטעון כן ומיירו כשיש עדים שהוא מן השותפו' ואיכא ראיה השת' הא לאו הכי מגו שיכול לומר לא היו דברי' מעול' או החזקתי נאמן כמו שכתב ח"מ סימן קמ"ט בשם ספר התרומות וכאן שהבן טוען שאביו כתב לו שלא יתן חלק שהוא לחשבונו הואיל ואביו אין לו רשות לחלוק שם במצרים אין בדבריו כלום וכל מה ששלח כאן הרי הוא בחזקת השותפים ויחלוקו. שלום מעלתכם יגדל עד אפסי ארץ ישאו הרים שלום לעם ושר' לו מקצה הארץ אין פרץ ואין יוצאת ברחובותיכם ששון ושמחה ימצא בם משפט וצדקה בארץ כה מעתיר מזומן למצותכם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף