שו"ת מהרי"ט/א/קכט

שו"ת מהרי"ט ‏ א קכט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ראובן ושמעון נשתתפו לזמן קצוב וכתבו שטר שותפות ביניהם וכתוב בו איך ראובן הוציא סכום כך וכך מעות לשותפות ושמעון הוציא סך ידוע ביניהם ולא נכתב הסכום בשטר השותפות ונמשך השותפות הזה יותר משנה אחר הזמן הכתוב בשטר ואחר כך התפרדו איש מעל אחיו ונשאר שטר השותפות ביד ראובן והלך לו למקום קרוב וגם כן היה הולך ובא פה קושטנדינה ועתה אחר עבור שש שנים שלח השטר ביד מורשה אחד שיתבע משמעון ושמעון טוען כבר נתתי לו כל חלקו זולתי שנשאר בידי מקצת מעות שנשתכרו ממעות השותפות וכנגד כן יש לי בידו מה שהרוי' במקצת מעות השותפות שאיני יודע כמה הם יבא פה ונעמוד בחשבון לפני ב"ד וישבע על מה שבידו וגם אני אשבע על מה שבידי והמותר נשלם איש לרעהו ועתה ילמדנו רבינו אם רשאי שמעון לטעון בכך אחר שראובן הוא במקום קרוב במוטנייאה ואין שם ב"ד ואין אתו יודע עד מה ועוד שנית ילמדנו רבינו אם נאמן שמעון בשבועתו על כל אשר יאמר כי הוא זה שנתתי ופרעתי לו קרן וריוח לפי שנתפרש חלק ראובן בשטר וחלק שמעון לא פורש בשטר כי הוא היה הנושא והנותן בנכסי השותפות הנז' ושכרו כפול מן השמים.

תשובה שותפין שנשתתפו בחלקין שוין והשכר חולקים בשוה נאמן השותף המתעסק לומר החזרתי לך חלקך משלם אע"פ שחבירו מוציא עליו שטר והיינו דבעא מינה רב עמרם מרב חסדא דמייתי לה בשלהי המוכר את הבית המפקיד אצל חבירו בשטר ואמר לו החזרתים לך מי אמרינן דלא מהימן דמצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי ופשיט ליה רב חסדא דמהימן דכי אמר ליה נאנסו מי מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי הילכך נאמן בשבועה שהחזירו במגו דנאנסו אבל בשאין החלקין שוין כגון שזה הוציא מנה וזה הוציא שלש מאות וחולקים בשוה בהפסד ובריוח אינו נאמן בעל המנה שבידו עסק השותפות לומר החזרתי לך כל חלקך דהא כי אמר נמי נאנס הכל עדיין היה חייב לו במותר חצי נזק שהוא מנה שחייב באחריותו והיינו דאמר התם שטר כיס היוצא על היתומים דפסיק רבא הלכתא נשבע וגובה מחצה דהאי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון ופלגא דמלוה דליכא טענה דנאנסו גובה אפי' מן היתומים דלא מצי אבוהון למטען החזרתים דאמר ליה שטרך בידי מאי בעי ומיהו בשטר זה שחלק שמעון שנכסי השותפות היו בידו אינו מבורר בשטר אלא שכתוב שהוציא סך ידוע ביניהם אע"פ שהוא מודה שלא הוציא כנגד חלק ראובן מ"מ יכול לטעון החזרתי לך כל חלקך ולא מצי א"ל ראובן שטרך בידי מאי בעי דכי א"ל נאנסו מי מצי אמר שטרך בידי מאי בעי הרי אין חלקו מפו' ויכול לטעון חלקי יותר מחלקך אלא שלא הוצרכתי לפרשו בשטר לפי שהיה תחת ידו השתא נמי שמודה שראובן שם בשותפות יותר נאמן לומר שהחזיר לו משלם.

ברם צריך למילף היכא דידוע בעדים כמה היה חלקו של שמעון שהיו בחשבונם וידעו שראובן שם מנה ושמעון חמשים זוז מי אמרינן השתא לא מהימן לומר החזרתי כולם כיון דליכא מיגו דנאנסו כולם שהמותר נעשה עליו מחצה מלוה ומחצה פקדון או דילמא כיון דמתוך השטר אינו מתברר כמה חבירו עודף עליו לא חש להניחו בידו דהוה ליה כמפקיד בעדים שאין צריך להחזיר לו בעדים וחדא מגו חדא מבעיא אם תמצא לומר דלא מהימן במחצה מלוה אם מודה ראובן שנטל חמשים זוז ושמעון טוען החזרתי לך כל המנה מי מהימן שמעון בהני חמשים לטעון החזרתי במגו דנאנסו מאה והפסדת חמשים או דילמא אין אומרים מגו להוסיף על טענתו כדאמרינן בריש מציעא גבי זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי זה נשבע שאין לו בה פחות משלש חלקים וכו' זה נוטל שלש חלקים וזה נוטל רביע והקשו בתוספות יהא נאמן ליטול חציה מגו דאי בעי אמר כולה שלי ויטול מחצה וכ' המרדכי שהשיב ר"ת לרבינו אפרי' ז"ל שאין אומרים מגו בממון זה מגו דאי בעי לתבו' ממון אחר דכל מגו תלוי באותו דבר עצמו אבל לא מממון לממון.

ומסתברא דלא דמי לההיא דריש מציעא דהתם א"א בממון זה מגו דאי בעי תבע ממון אחר דמשמע אין רצונו לתבוע הכל ויגזול הרבה וא"א מגו אלא בטענות שוות שכך יפה לו טענה זו כזו אבל הכא אם כוונתו של זה לגזול מחבירו מנה יכול הוא לגזול אותו מנה בטענה אחרת שיאמר נאנסו מאתים והפסדת מנה ועוד דמה לי אם יאמר המאתים שהיו בשותפות חלקנו ונטלת שלך ואני שלי או שיאמר הק"ק כמות שהיו נאנסו והפסדת שלך ואני הפסדת שלי. ודמבעיא לך היכא דידוע בעדים כמה חלקו של ראובן דלא מצי טעין נאנסו הכל מי מצי טעין החזרתי מסתברא דמצי טעין החזרתי אף על גב דליכא מגו וטעמא משום דטענת החזרתי טענה אלימתא היא ובלא שום מגו הוה טענה משום דסתם פקדון או שותפות לחזרה קאי. אלא דטעמא דשטרך בידי מאי בעי מרע לה להך טענה והשתא כיון שהשטר אינו מוכיח מתוכו ל"ל שטרך בידי מאי בעי דמגוף השטר כי אמר ליה נאנסו מי מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי דנהי דמשום דאיכא עדים השתא לא מצי טעין נאנסו מחייב בפלגא מלוה מ"מ חשיב כמפקיד אצל חבירו בעדים דאין צריך לפורעו בעדים וכן מלוה בעדים דמהמני' ליה בטענת פרוע אף על גב דליכא מגו וכן שואל בעדים או נפקד דקביל עליה אחריות פשיטא דמהימן לומר החזרתי בלא שום מגו כלל דליכא שטרא והשתא נמי דאיכא שטרא כיון דמתוכו אין לחייבו לא חש ליה והא למה זה דומה לשטר שכתוב בו סלעים דנרין דאין פחות מב' ומעדים שמעידים שמאה לוה והוא מודה שמאה היו אלא שפרע שאין העדאת עדים מוציאתו מידי נאמנותו שלא יטעון פרעתי והואיל ואין מלשון השטר הוכחה לא חש ליטלו מיד המפקיד.

ולענין שאלתא דשאילנא קדמכון הדבר פשוט שכל שלא נתפרש חלק שמעון בשטר נאמן שמעון לומר כבר חלקנו ונטל ראובן כל חלקו משלם ומה שהוא מודה שנשאר בידו יכול לעכבו עד שיבא ראובן פה ויעמוד עמו לחשבון ואם יתחייב לו שבועה ישבע הנראה לעניות דעתי כתבתי הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף