שו"ת מהרי"ט/א/פט
שו"ת מהרי"ט א פט
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מכאן והלאה השבתי בקושטנדינה משנת השס"ד להחכם השלם כמהר"ר ברוך ן' ברוך נרו.
שאלה על האיש שקבל בנזירות שמשון שלא לדבר עה אשתו ועד א' מעיד לו שעשה הפרה בערב יה"כ נרא' לע"ד דלא מהימן כיון דאתחזק איסורא בנדר והיינו דאמרי' בריש האשה רבה גבי קונמות דאתא עד אחד ואמר אנא ידענא דאתשיל מריה עליה היא גופה מנלן דמהימן וכו' ואפסיק' לן הלכתא דכל דאתחזק איסור' אין עד אחד מהימן אי לאו משום דבידו וחזיתי' לדעתיה דמר שהוא רוצה להתיר משני טעמי' חדא לפי שהוא שותק ואינו מכחיש דהויא כהודאה וכהא דאמרינן באומר נטמאו טהרותיך בפניך והלה שותק נאמן והוקש' לו שהרי זה אינו מודה בדבר אלא שאומר שאינו זכור מענין ההפר' וכיצד נאמר ששתיקתו תהיה כהודא' ובאומר איני יודע לא נאמן ודחק עצמו לומר כי מה שכתב הטור באומר איני יודע שאינו מהימן היינו שאומר איני יודע דבר זה שהוא כדבריך ואני מכחיש במה שאתה אומר מטיבותיה דמר הא מילתא ליתא דבהדיא כתבו התוספות בפרק האומר בלשון הזה ושותק דאמרי' בשמעתין דנאמן נראה לר"י דהיינו בדבר שיש לו לידע כגון שאמ' לו נטמאו טהרותיך בפניך אבל אם אמר לו שלא בפניך ושותק ההיא שתיקה אינה כהודאה שלכך לא ישיב לו לפי שלא הי' יודע בירור הדבר אלמא בעינן שתהא השתיקה בענין שנוכל לומר דהויא כהודאה אבל כל שאומר איני זוכר מזה כלל אין זו הודא' ואפילו תימא שכשאמר לו העד עשית הפר' שתק ולא ענהו אם עכשיו אומר שאינו זכור כלל מזה מה כחה של שתיקה יפה וסלק את שתיקתו כמי שאינה אין כאן אלא עדות עד אחד ועד אחד לא מהימן היכא דאתחזק איסורא ועוד הביא הרא"ש ז"ל בפרק הנזיקין משמו של ריצב"א ז"ל דאפילו היכא שהיה לו לידע אם שתק מתחילה ולבסוף צווח ונותן אמתלא' לדבריו הך שתיקה לאו כהודאה דמיא והתם להקל בעינן שיתן אמתלא' אבל כאן כל שהוא אומר עכשיו שאינו זכור כלל כיצד נתיר לו מפני שתיקתו שנא' שהודה וזו היא שיט' רבותינו בעלי התוספות והרא"ש ז"ל אלא שמקצת האחרונים מזדרזים בה והר"ן ז"ל בפרק האומר הרחיק מאד בדברים וקיים שטת התוספות ז"ל ומדהביא משמו של הר"ן דקי"ל כאביי ואין זה אלא הנמוקי יוסף שכתב כן בשם הרשב"א ז"ל אבל הר"ן ז"ל בקידושין העמיד דברי כ"ת בראיות חזקות וגם אני בעניי בחידושי הארכתי וסוגיא דעלמא הכי אזלא.
והטעם השני כתב מר שכל שהעד מפסיד נאמן כדאמרינן ספר תורה שכתבתי לך אזכרות שבהם כתבתים שלא לשמן דאמרינן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן להפסיד ספר תורה ואמר הכא בנדון דידן הוא מפסיד אם הוא משקר שעובר על לפני עור לא תתן מכשול. ר' מטונך טבל והקדש וקונמות דאמרינן ביבמות דהיכא דלאו בידו לא מהימן מי לא קעב' אלפני עור לא תתן מכשול שיאכל טבל שהוא בעון מיתה ויהנה מן ההקדש ויבא לידי מעילה ועוד זבחים שעשיתי עמך נתפגלו מי לא עבד איסורא שמביא קדשים לבית פיסול טהרו' שעשיתי עמך נטמאו לא גרם לשריפת תרומה אכלת חלב דפרק שלישי דכריתות מי לא מייתי חולין לעזרה ובכלהו אי לאו משום שתיקתו דדמיא להודאה אינו נאמן.
ומאי דקשיא ליה למר בהר"ם במז"ל גבי הא דספק נזירות להקל וספק נדרים להחמיר דנראה דלא אזיל כחד מהנך תירוצי דפרק שני דנדרים תמה אם בחזרתו של מר שמוד' לי בשנוי' דרב אשי מאי קשיא ליה תו בדברי הרמב"ם ז"ל שכך אמרתי לו בשחרית דעיקר תירוצא דמתני' דגבי נדרים דלא חמירי ספיקן מודאן מעייל אינש נפשיה לספיקא אבל גבי נזירות דחמירא ספקא מודאי לא מעייל נפשיה לספיקא וזו היא תירוצא של רבא שתירץ דלא תיקשי מברייתא דכרי למתניתין דסתם תרומה אלא דאקשו עליה דהא תניא בההיא ברייתא דכרי הריני נזיר שמשון אם יש בכרי זה וכו' ונ"ש לא חמיר ספיקן מודאן ואתותב רבה ואסיק רב אסי ההיא ברייתא דכרי לא קשיא דרבי יהודה משום רבי טרפון היא ומטעם דבעי' הפלאה הוא ולעולם מתני' דנדרים אמתני' דנזיר מתרצו שפיר כתרוצא קמא דרבא ונמצא דתרווייהו הלכתא והביאן הרמב"ם ז"ל בפסק הלכה. ולשונו של רש"י דההיא דנזיר שמשון לא תניא סוף לשונו אין עולה כדסבר מר ואיני יכול לכתוב יותר שהכנסת כלה היא זה הנראה לע"ד מאת מזומן למצותו הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
סיני ועוקר הרים החכם השלם נר"ו.
בבעו מיניה דמר ישית ידו לעבור הקולמוס על מה שנכתב בקונטריס שלי דנזירות בלאו דהפלאה הוו אסור מדרבנן לרבי טרפון דהכי ס"ד אגב שטפא וריהטא בלתי הבחנה ודקדוק בסוגית הגמרא וכתבתי כן במהדורא קמא ובדעתי היה לחזור שני' ידי כמטהר וכמצרף כסף במבחן השכל כדרך כל הארץ וכאשר נקרא אלינו שמה בבית תפלה אני אמרתי בחפזי טוב תיתי אותו פסק למע"כת כאשר נמצא למען אשב מח' ביום שבת קדש נתראה פנים בב"ה בע"ה ונוכל לשאת ולתת בו ועם האדון הסליחה כי אחר כן נסתכלתי בסוגית הגמרא במקומה וראיתי דברים שאמר מר כנים וסוגיא לא אזלא כפי שיטתי אשר כתבתי בנחיצה ובטלה דעתי בדבר זה שהוא שגגה נאם הקטן ברוך ן' ברוך.
גם יעיין מכ"ת בהרמב"ם ז"ל כמאן מוקי הני אוקמתות דפרק שני דנזיר אזיל לגבי הא דספק נזירות להקל וסתם נדרים להחמיר דנר' דלא אזיל כחד מהנך תירוצי ובלשון רש"י שכתב בפ"ב דנדרים דנזיר שמשון לא תניא דיש מקום עיון שם הא דפ"ק דנזיר עלה דמתניתין מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון וכו' פריך בגמרא מני מתניתין לא רבי יהודה ולא רבי שמעון וכו' כי בשני דברים אלו נתקשתי עד אשר אשוב שנית ידי ללבן דבריהם גם מכ"ת יעיין בהם ונתראה פנים בפנים בס"ד הצעיר ברוך ן' ברוך.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |