שו"ת מהרי"ט/א/פח

שו"ת מהרי"ט ‏ א פח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

על הענין להחכם השלם כמהר"ר חייא רופא נר"ו.

שאלה זה ימים ראיתי אח השאלה ואת אשר נגזר עליה בפסק החכם השלם ההוא ולא כתבתי בה מפני שלא כווננו שמועותינו בקצת פרטים. ראשונה בחלונו' שעשו בני הקהל בכותל' המפסי' במקום שהיה פתוח בתחיל' למעלה מארבע אמות וקאתי עלה מחמת שמפסידו ד' אמות בחצר ויצא לו מכלל זה שאם יכתבו לו שטר שלא אבד את זכותו שוב לא יהא יכול ראובן למחות וזה אינו דנמצא זה צריך שיהא שומר שטרו מן העכברי' ולדבריו בכל מילתא דיש לו חזקה ויכול למחות יאמר לו כתוב זכיותך ושתוק ובזה לא נחלק אדם מעולם ועוד שיש לראובן טענת היזק ראיה אפילו למעלה מד' אמות כדר' אלעא דא"ל מייתית שרשיפא ומסתכלת בי ואע"פ שהיה מתחלה הכותל כך מתחילה היה חצר דסגי ליה במחיצה של ד' אבל השתא דהוי בית דירה ותשמיש קבוע איכא למיחש למייתית שרשיפא ויש לזה ראיה.

גם כתוב בשאלה שאנשי בית הכנסי' רוצי' לפתוח חלונות לצד דרום של ב"ה על גבי גג אחד מבתי ראובן וראובן מעכב שהיו' או למח' ירצה לבנות בית עליה על גב גגו ויעכבו בני הב"ה על ידו. וכתוב בתשובה שהדין עה בני הב"ה הואיל ועכשיו אין הפסד לראובן כל הקודם זכה ושוב לא יהא רשות ביד ראובן לבנות עליה על גביו והא ליתא שלא כל הימנם של בני הקהל לאבד זכותו של ראובן שלא יבנה עליה ברשותו ולא נאמר כל הקודם זכה אלא בדבר של הפקר בשני צדי רשות הרבים ואף הרא"ש ז"ל שנחלק על הראשונים ואמר שכל שאין לו היזק עכשיו אינו יכול למחות היינו לפי שאינו מאבד את זכותו שיאמר לא שתקתי עד עכשיו אלא לפי שלא היתה מזיקני דזה נהנה וזה אינו חסר הוא כל שכן שכבר הסכימו האחרוני' ז"ל כדברי הראשוני' שאמרו שכל שיש לו חזקה יכול למחות מתחילה ונמצא זה העני נספה בלא משפט ושמא ב"ד של אחריה' יהיו דנים כדברי הראשוני' שיש לו חזקה ואף הרא"ש ז"ל לא אמרה אלא אם כל הדייני' היו דנים כדינו וזה ברור למוצאי דעת וראיתי שהשמיטו מן השאלה טענה זו ותשובתה ואולי אם ידעו שהדין עמם לא היו משמטין אותה וכבר נשאתי ונתתי עם המורה נר"ו בהא והודה.

גם בענין החלונות הקטנים שהחזיק ראובן בהם מכמה שנים לילדים ההולכים לתלמוד גם להוצאת המתים בזה צריך ביאור שכתוב בקו' שהואיל שהוא חלון שראשו של אדם נכנס יש לו חזקה שאם מטעם חזקה הוא בא אין מחזיקין בשל רבים דמאן פייס ומאן שביק או שבא מחמת ירושה דטענינן ליה שפתח ברשות טובי העיר במעמד אנשי העיר כדאיתא בפרק לא יחפור ומענין הוצאת המתים ודאי שאינה חזקה דכל תשמיש שאינו קבוע אין לו חזקה.

ובענין הנידוי שנדה החכם לכבודו כתוב בקו' שאין חייבים לנהוג בו נידו אלא תלמידיו שלמדו רוב חכמתו ממנו וחלילה לומר כן מדאמרינן בגמרא מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב ודייקינן הא לכ"ע הוי מנודה ואולי כי סמנין מצא בדברי בית יוסף שכתוב בקונטריסין ואינם דברים של עיקר אמרם מי שאמרם כאשר יראה מעלת חכמתו. השבתי מפני הכבוד להתנצל למה לא חתמתי בפסק החכם ההוא מאחר ששלחו אלי האדון ושלום מאת נאמן אבהתך הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף