שו"ת מהר"ם רוטנבורק האחרונים/אורח חיים/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת מהר"ם רוטנבורק האחרונים TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png יט

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

שאלה יט. ע"ד האתרוגים החדשים אשר נתראו זה זמן קרוב במדינתנו וקראו בין העם קארעפורער והמה משונים מן האתרוגים הישנים הנקראים יעניוועזר בכמה דברים קצת במראה ובמישוש שאין להם בליטות כמו הישנים. ומשום זה נחלקו העם לפני רוב העולם יוצאים בהם ומברכין עליהם וקצת מדקדקין שלא לברך עליהם, ושמעתי שמדינות ליטא הרבה נזהרים ממנו ואז ג"כ הייתי מן המהדרין על הניוועזיר מחמת שהיו הישנים נמצאים הרבה. אך זה שתי שנים שלא היו בקהילותנו רק אלו הקארעפורער לכן שמתי על לבי לדבר בהם קצת וזה החלי בס"ד.

תשובה. עיין בתשובת הרמ"א סי' קכ"א וז"ל ע"ד האתרוגים המורכבים בלימונים זיל קרי בי רב בארצנו שלא לצאת בהם אפי' בשעת הדחק ומפי הגאון א"א זלה"ה שמעתי כו' והמורכבים הגדלים במדינתנו אלו ידועים אלינו אבל ממחוז פולניי' באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם ושנה ההוא היו רוב האתרוגים באים ממחוז ההוא ואני כותב למעכ"ת שלשה סימנים אשר תוכל להכיר בהם המורכבים הגדלים במדינתנו כי ממחוז פוליי' לא באו אליכם כי רב מכם הדרך, הסי' הא' כי המורכבים המה חלקים כו' וסיים שם בתשובתו וז"ל וסימנים אלו מובהקים אצלנו. וכל מעיין בדבריו הנ"ל יראה שאין הסימנים הללו אמורים אלא להכיר הגדלים בארצם והמה מורכבים וכמ"ש הרמ"א ממחוז פוליי' באים אתרוגים אשר יש לספק בהם. ובאמת שאין לדברים הכרע למה אין מועילים הסימנים לבאים מהמחוז הנ"ל. אם מחמת שאף שיש בהם כל הסימנים הללו לטובתן ומ"מ ידוע שהם מורכבים או שגם באין מורכבים אין נמצאים כל הסימנים הללו א"כ אין באתרוגים הנ"ל סימנים מובהקים להבדיל בין המורכבים לאין מורכבים, כללו של דבר כיון שאין אנו יודעים המחוז ההוא פוליי' ואף אם היינו יודעים בבירור שמדינת קראעפורר אינו ממחוז ההוא מ"מ אפשר שלא הי' ידוע בזמן הרמ"א ולא דיבר בהם. ובלא"ה ברוב הימים משתנים כמה ענינים וכיון שאנו רואים דבר חדש ומשונה בכמה ענינים באתרוגים הללו ממה שהיו בימי קדם ודאי שיש מקום לספק בהם כיון שאין מראיהם כמראה האתרוגים הישנים ובפרט שאנו רואים באתרוגים ההמה שברוב מהם אין העוקץ שוקע. ובאמת דברי הרמ"א במ"ש שממחוז פוליי' באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם דברים סתומים המה כי לא ביאר הענין שהביאם לספק אם הוא ע"י איזה שינוי או שבני המדינה קצתם חלוקים בקבלתם עם קצתם ע' בב"י באו"ח סי' תרפ"ח לענין עיירות המסופקים אם הם מוקפות חומה בשם רבינו יוסף. ובפרט בנ"ד לעשות ברכות למאות ולאלפים שלדעת כמה פוסקים הוא אסור מה"ת ועובר על לא תשא ע' בסי' רט"ו . ובמ"א שם באריכות.

והנה אם באנו לחקור בעיקר הפסול של המורכבים כמה דיות נשתפכו. וע' בט"ז סי' תרמ"ט ובמ"א סי' תרמ"ח דהשיגו על טעמו של הלבוש משום שנעבדה בו עבירה ואימאס לגבוה ע"ש באריכות וע' במה שאכתוב לקמן בס"ד. ודעת המ"א דטעם הפוסל משום דלאו אתרוג הוא והראה מקום לדברי התוס' במס' סוכה דל"ג , והמעיין שם בתוס' יראה לכאורה דראייתו לסתור דהתו' שם כתבו אמאי דאמר אביי ש"מ אסא מצראה כשר להושענא ופריך פשיטא מ"ד משום דאית לי' שם לווי לא ליתכשר קמ"ל ענף עץ עבות מ"מ, וכתבו התוס' תימא אטו הדס כתיב בקרא הא אפי' הירדוף הוי מכשירין אי לאו משום דרכי' דרכי נועם כו' א"כ אדרבא משמעות התוס' דאין לפסול מחמת דלא מיקרי הדס כיון דלא כתיב הדר וה"ה לענין אתרוג ג"כ לא כתיב בקרא אתרוג, ובאמת הט"ז הקשה קושי' זאת דאטו אתרוג כתיב בקרא. והנה ודאי דחוק לומר דבאמת כוונת מ"א להיפך שהראה מקום לתוס' הנ"ל דמשם משמע דלא כדעת הפוסקים הפוסלים, דאיך יביא המ"א ראי' ממה שתמהו התו' כיון דמהגמ' מוכח להיפך דס"ד למיפסל משום דלא מיקרי הדס סתם לולי דרבתה התורה ענף כו'. ואף דהי' מקום לדחוק ולתרץ דכוונת המ"א דאף בהדס קיימו התוס' בתימה א"כ בהדס כיון דמצינו סברא זאת בש"ס מפורש דבעינן דליתקרי הדס מסתמא כך הי' מקובל לחכמי הש"ס שענף עץ עבות האמור בקרא מיקרי הדס אבל באתרוג דלא מצינו בשום מקום דס"ד למיפסל משום דלא מיקרי אתרוג א"כ כיון דיש לו כל המעלות דפרי עץ הדר מנ"ל לפסלו משום דלא מיקרי אתרוג דאטו אתרוג כתיב בקרא וכקושית הט"ז ודוגמת סברא זו מצאתי בספר השרשים להרמב"ם בענין חשבון המצוות אם נחשוב דבר הלמד בי"ג מדות בכלל החשבון שאם מצאנו בש"ס שנאמר עליו שהוא דאורייתא נחשיבהו ובאם שלא נמצא אינו בכלל החשבון א"כ שפיר קאמרינן דאתא אביי לאשמעינן דלא ליפסל אסא מצראה כיון שהוא מקובל אצלם שהוא מיקרי הדס ומאי דפריך שם ואימא הירדוף הוא שקלא וטרי' על הקבלה עצמה דבאמת אמאי לא יתכשר הירדוף כיון דהוא ענף עץ עבות המפורש. והיותר נלענ"ד לתרץ תמיהת התוס' כיון דבאמת מצינו בקרא דעזרא מפורש הדס, צאו ההר והביאו עלי הדס כו' וענף עץ עבות, ואף דבגמ' פריך עלה היינו הדס והיינו ענף עץ עבות ואמר ר"ח עלי הדס שוטה לסוכה וענף עץ עבות ללולב היינו לפי המסקנא דהכא דממעטין הירדוף משום דרכי' כו' א"כ ליכא אלא א' ענף עף עבות דכשר, אבל להשקלא וטרי' דהכא דנימא באמת דהירדוף כשר א"כ תרוייהו ולולב והדס דקרא דעזרא כמשמעו וענף עץ עבות היינו הירדוף. וגם אביי טובא אתי לאשמעינן דלא נימא כמסקנא דר"ח דהדס וענף ע"ע תרי מילי נינהו חדא לסוכה וחדא ללולב אך דהוא איפכא דהדס דקרא ללולב וענף ע"ע היינו הדס מצראה והירדוף הוו ג"כ עבות והדס דקרא דעזרא גלי על ענף ע"ע היינו הדס מצראה והירדוף הוו ג"כ עבות והדס דקרא דעזרא גלי על ענף ע"ע האמור בתורה דהיינו דוקא הדס ולא מין אחר אף שהוא עבות וע"ז כיון בש"ס מאי דאמרו ענף ע"ע מ"מ ר"ל כיון דבתורה נאמר ענף ע"ע יש לנו לרבות כל שיש לו מעלה דעבות רק הירדוף יש למעט מסברא דדרכי' כו' א"כ אדרבא אמרינן בקרא דעזרא דהפי' כר"ח דהדס היינו הדס שוטה לסוכה וענף ע"ע מ"מ ללולב. ואין להקשות למסקנא דאביי דהכא דאסא מצראה כשר א"כ מצינו ב' מינים הכשרים ללולב א"כ למ"ל לר"ח לאוקמי הדס לסוכה נימא דהדס כמשמעו וענף ע"ע הוא הדס מצראה, ז"א כיון דעכ"פ תרוייהו חד מינא הוא עדיין קושית הגמ' במקומה דלמה לי למיכתב הדס כלל לא לכתוב אלא ענף ע"ע לחוד דבשלמא בהדס והירדוף דתרי מיני נינהו שפיר הי' מקום לומר דהיינו הדס וענף ע"ע דקרא דעזרא ותרוייהו ללולב, וע' בספר כפות תמרים בתי' קושית התוס' הנ"ל ועדיין נשאר בצ"ע, וע' במהרי"ק שורש מ"א ענף א'. וגם בלא"ה בפשיטות י"ל דאביי אתי לאשמעינן דלא נטעה בפירושא דקרא דעזרא דהדס וענף ע"ע שניהם ללולב והדס אתי לגלות על ענף ע"ע דדוקא הדס ולא הירדוף ולא אסא מצראה וא"ל דא"כ לא לכתוב ענף ע"ע כלל אלא הדס לחוד י"ל דלא הוי שמעינן דלולב הוא כיון דבתורה לא נזכר הדס ללולב אלא ענף ע"ע ומאי דאמר ר"ח בדף י"ב היינו למסקנא דהא ענף ע"ע מ"מ ומרבה גם אסא מצראה א"כ אף ענף ע"ע דעזרא ללולב והדס דקרא בהדס שוטה ולסוכה.

ולפ"ז יש מקום לומר שלזה כיון המ"א בהראותו מקום לתוס' הנ"ל דר"ל שמשמע מתוס' הנ"ל שאין לפוסלו מטעמא דלא מיקרי כך ואף דבהדס מוכח בגמ' דס"ד לפוסלו מטעם דלא מיקרי הדס היינו מטעמא שכתבתי מקרא דעזרא אבל באתרוג שלא מצינו בשום מקום בכתוב שפרי עץ הדר הנאמר בתורה הוא אתרוג מנ"ל לפסלו. אבל באמת הוא דוחק גדול לפרש כן דהמ"א יהי' מראה מקום לתוס' לחובתו ולשווי' נפשי' הדרנא ממ"ש מקודם דא"כ הו"ל לכתוב וע' בתוס' שם דלא משמע הכי כדרכו ברוב המקומות

ע"כ כד דייקינן שפיר נלענ"ד דאין הנידון דומה לראי' ואין זה ענין לקושית התוס' לענין הדס וכמו שאבאר דהתם שקלינן וטרינן בפירוש דקרא לענין ענף ע"ע דאימא הירודוף או שאר מילי דאית בהו כל המעולות דענף ע"ע ומידי הדס כתיב בקרא אבל בודאי זה הסברא נותנת שהתורה כיוונה על איזה פרי מיוחד שיש לו המעלות האלו א"כ בלימוניס ודאי דליכא כל המעלות דפרי עץ הדר דאל"כ הו"ל לפרוך ג"כ ואימא לימוניס כדפריך שם ואימא פלפלין וכן בהדס דמקשינן ואימא הירדוף. א"כ כיון דבתורה נאמר פרי עץ הדר ולא מצינו אלא אתרוג שיש לו המעלות האלו הנ"ל ((אוצ"ל או להוסיף:הר"ז (הרי זה)))) כמ"ש בתורה מפורש ולקחתם אתרוג א"כ כיון דזה לימוני' הוא ולא אתרוג אינו פרי עץ הדר כתוב בקרא דאף דעתה שהוא מורכב יש לו כל המעלות מ"מ כיון דהתורה ודאי בפרי מיוחד מיירי הוי כמו אלו נאמר בפירוש אתרוג דהוי ממעט פרי אחר אף אם יש לו כל המעלות, ואין לומר דאדרבא כיון דתורה לא נאמר אתרוג בפירוש כ"א פרי עץ הדר לא הקפידה התורה אלא שיהי' להפרי מעלות דפרי עץ הדר דודאי בפרי מיוחד משתעי קרא ולא במורכב וק"ו הוא ממאי דמשני בגמ' ואימא בפלפלין היכי ניעבד ינקוט חדא לא מינכר לקיחתה ינקוט תרי ותלת חדא פרי אמר רחמנא ולא תרי וג' מכ"ש דנימא דהתורה כיוונה על המורכב מב' פירות. וע' בתוס' דל"ד ע"ב ד"ה ענף ע"ע וע' בקרבן אהרן דקנ"א ובספר כפות תמרים דאין לדייק מדלא כתבה התורה בפי' אתרוג או הדס כיון דאיצטרכו לגופי' ע"ש דלפירושם בדברי התוס' שם מוכח דאתרוג המורכב פסול דאל"כ בלא"ה לק"מ דמשום הכי לא כתבה התורה בפי' אתרוג או הדס להכשיר המורכב אם יש לו כל המעלות, אלא ודאי כדכתיבנא דודאי בפרי מיוחד משתעי קרא, וע' בס' טורי אבן להגאון בעל שאגת ארי' בר"ה דכ"ז אם קול החיצון שמע ע"ש. ולדעתי לזה כיון המ"א במ"ש דטעם הפסול משום דלאו אתרוג מיקרי והמראה מקום שציין לדברי התוס' הנ"ל הוא להראות דלא נעלם ממנו דברי התוס' הנ"ל אלא שחילק כמ"ש. ויהי' כוונת המ"א איך שיהי' הדבר בעצמו נלענ"ד דטעם נכון הוא. אחר כתבי זאת מצאתי בתשובת מוהר"מ אלשיך סי' ק"י אחר שפלפל שם באריכות וכ' בסוף דבריו וז"ל ואע"ג דעלה דתניא פרי עץ הדר זה אתרוג פריך ואימא פלפלין ולא פריך ואימא מורכב לאו מלתא הוא דלא פריך אלא בתר פירושא דקרא אבל אין ה"נ אי הוי ס"ל פירושא דקרא הוא פלפלין אם היה ע"י הרכבה פסול דתרי מיני נינהו דודאי מסתבר כלל וכדכתיבנא ע"כ, וזה ממש כדברי הנ"ל שכתבתי והעמסתי בדברי המ"א.

והנה בט"ז שם האריך בזה והקשה עוד דלמה לא נדמה זה להא דאמרינן בחולין...............

·
מעבר לתחילת הדף